כפר יחזקאל
 הממגורה הנטושה והצרכניה בכפר יחזקאל, בתכנונו של האדריכל ריכארד קאופמן
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגלבוע |
| גובה ממוצע[1] | 5 מטר |
| תאריך ייסוד | 1921 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,242 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.0% בשנה |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   כפר יחזקאל | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
כְּפַר יְחֶזְקֵאל הוא מושב בעמק יזרעאל, בתחום השיפוט של מועצה אזורית הגלבוע. גובהו כ-20 מ' מעל פני הים, והוא שוכן מצפון לכביש 71, כביש עפולה-בית שאן, כ-6 ק"מ דרומית מזרחית לעפולה. לידו נמצאים קיבוץ גבע והגן הלאומי מעיין חרוד.
על-פי אתר המועצה האזורית, נכון לתחילת שנת 2007, יש בכפר כ-80 נחלות חקלאיות ובהן 110 משפחות, ועוד כ-60 משפחות של לא-חקלאים.
תולדות הכפר
המושב נוסד בט"ו בכסלו ה'תרפ"ב, 16 בדצמבר 1921, על אדמות עמק חרוד שנרכשו על ידי יהושע חנקין ממשפחת סורסוק הלבנונית. המושב תוכנן ב-1922 בידי האדריכל ריכרד קאופמן. בראשיתו נקרא כשמו הערבי של השטח והמעיין שבו: "עין טבעון". אחר כך שונה השם, להבדיל מהאגדה האורבנית הכפר אינו קרוי כפר יחזקאל על שם שר האוצר הראשון של עיראק, היהודי ששון חזקאל, שתרם כסף לקרן הקיימת לישראל לקניית אדמות בארץ. למעשה, הכפר קרוי על שם נער מהמשפחה - יחזקאל ששון, שטבע בנהר הפרת באחד ממסעות הסחר של משפחת ששון. המשפחה העשירה אכן תרמה לקרן היסוד, וביקשה להנציח את שמו של הנער המנוח.
המתיישבים הראשונים של כפר יחזקאל היו אנשי אחדות העבודה מבין חלוצי העלייה השנייה, שהגיעו לכפר לאחר שעבדו במושבות ובחוות חקלאיות ורכשו ניסיון חקלאי. הכפר היה מושב העובדים השני בישראל, והוקם כשלושה חדשים לאחר הראשון - נהלל. המבנה הכלכלי של המושב היה דומה לקיבוץ, אך שימר את התא המשפחתי. חלק מהמתיישבים הראשונים היו לפני כן ממגיני תל חי ומקימי הכפר חמארה בגליל העליון שפונה בעקבות התקפות ערבים מכיוון לבנון, שהייתה אז בשלטון צרפתי.
בשנות ה-30 הענף הכלכלי העיקרי של הכפר היה הרפת[3].
בשנת 1935 שופץ בית העם[4]. במאי 1937 נחנך מגדל מים חדש בכפר[5].
בית הכנסת
הקמתו של בית הכנסת בכפר, לוותה בפולמוס ומאבק ארוך. רוב ההורים של החלוצים היו שומרי מצוות והוקצה להם חדר בצריף שנבנה למען השוחט, בנימין זאב רוטברג. בשנת 1924 ביקשו ה"זקנים" ובראשם אברהם פלדשטיין, להקים בית כנסת בכפר. ההורים זכו לעידוד מהרב הראשי הראשון של ארץ ישראל, אברהם יצחק הכהן קוק, שביקר במושב ב-1924, וביקש מהמייסדים לבנות בית כנסת.
במאי 1927 ביקש הרב קוק, בשנית, שיוקם בית כנסת. באספת חברים כללית, נדחתה בקשתו ברוב זעום. אלי אשכנזי בהארץ מצטט את אחת החברות שאמרה, כי בית הכנסת "נוגד את כיוון עבודתנו בעתיד". אבל נראה, ש"הזקנים" החליטו שבית הכנסת יקום על אפם ועל חמתם של בניהם. רוטברג קבע בפנקס, "שלא ברצונם יהיו מוכרחים ליתן מגרש לבניין בית הכנסת, והאסיפה הזאת תהיה לבושה וכלימה בכל העולם". בשנת 1928, הונחה אבן פינה, כאות לבנייתו. לאחר שהגיע ליישוב הרב יוסף חן,[6] הוא הקים את בית הכנסת שנקרא "אשל אברהם". בחודש מאי 2010 הסתיים שיפוץ מקיף של בית הכנסת בעזרת תרומות נדיבות מהארץ ומחו"ל ונחתמה אמנת תפילה שנועדה לשמור על האופי הפלורליסטי של המקום תוך אפשרות שילוב תפילות ולימוד לכל סוגי הקהלים.[7]
לקריאה נוספת
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': פרק קי"ד, כפר יחזקאל מושב עובדים בעמק יזרעאל המזרחי, שמעון קושניר, 1921-1922 - העלייה על הקרקע, השנה הראשונה
- רני יבין וראובן גפני, "בא השטן לכפר יחזקאל בערב שבת: מרד הזקנים והמאבק על הקמת בית כנסת במושב עובדים בעמק יזרעאל, 1928-1924", קתדרה, 130 (תשס"ט), עמ' 75–102
קישורים חיצוניים
- כפר יחזקאל - האתר הרשמי
- כפר יחזקאל, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- אלי אשכנזי, כך ניצחו "הזקנים" את חלוצי העמק, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2007
- עודד שלומות, כפר יחזקאל לגבורות, באתר nrg, 27 במאי 2002
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ כפר יחזקאל, הבוקר, 30 באוקטובר 1935
- ^ שכר עבירה - מצווה, דבר, 12 בספטמבר 1935
- ^ מגדל מים חדש בכפר יחזקאל, דבר, 3 במאי 1937
- ^ (נולד בה'תרנ"ו, 1896 - נפטר בה'תשכ"ד, 1964) רב ושוחט באזור עמק יזרעאל חבר המזרחי והפועל המזרחי. נולד ברהצ'וב לדוד ונחמה מינה חן, חסידי חב"ד. אביו היה בנו של אברהם אהרן שהיה בנו של הרב פרץ חן. אחיו הוא הרב גרשון חן. למד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'. בשנת 1914 נישא לשרה בת אליהו שולמן, ובמשך 15 שנים לאחר נישואיו עבד כשוחט בחרקוב שבאוקראינה. ב-1936 קיבל אישור עלייה לישראל. בשנת 1946 עבר לנתניה ועבד בה כשוחט. ב-1964 נפטר ונקבר בבית הקברות בנתניה. לא הותיר אחריו צאצאים.
- ^ אלי אשכנזי, כך ניצחו "הזקנים" את חלוצי העמק, באתר הארץ, 26.10.2007
| ||||||||||||||
