מניפולציה (פסיכולוגיה)

מניפולציה (פסיכולוגיה) היא סוג של השפעה חברתית הנועד לשנות את תפיסת המציאות, הרגשות או ההתנהגות של אדם אחר, באמצעים עקיפים, מרמתיים או מנצלים, מתוך כוונה לקדם את האינטרסים של המפעיל (המניפולטור) על חשבון טובתו של הזולת. המניפולציה נבדלת מצורות השפעה גלויה יותר (כגון שכנוע ישיר או עימות) בכך שהיא מבוססת על הסתרת כוונות, הפעלת לחץ רגשי, ניצול חולשות, עיוות מידע או יצירת בלבול ותלות.

המושג "מניפולציה פסיכולוגית" קשור לערכים כגון מניפולציה רגשית, התעללות רגשית, גזלייטינג, מניפולציה על המונים והנדסת תודעה, אך מתמקד בעיקר בדינמיקות בין־אישיות – ביחסים זוגיים, משפחתיים, חברתיים או מקצועיים.

הגדרה

בספרות הפסיכולוגית אין הגדרה אחידה אחת למונח "מניפולציה", אך מספר הגדרות מציינות כי מדובר בהשפעה חברתית מנצלת (exploitative social influence), המכוונת לשינוי התנהגות או תפיסה של אדם אחר באמצעות טקטיקות מרמתיות, כפייה סמויה או ניצול רגשי, תוך פגיעה פוטנציאלית באוטונומיה שלו.

הגדרות רבות מדגישות מספר מאפיינים חוזרים:

• כוונה מודעת או חצי־מודעת לקדם את טובת המפעיל, לעיתים תוך מודעות לסבל או לנזק האפשרי לקורבן.
• חוסר שקיפות – הצגת המניע האמיתי באופן מוסתר, חלקי או מטעה; לעיתים תוך עטיפת המסר בדאגה לכאורה, מחמאה או "טובה".
• ניצול חולשות – שימוש בפחדים, אשמה, הצורך באישור או בתלות רגשית של האדם המושפע.
• חוסר הדדיות – חוסר סימטריה ביחסי הכוחות, שבו צד אחד מחזיק במידע, בשליטה או בגישה למשאבים, ומשתמש בהם כדי להשפיע על האחר.

מרכיבים וקריטריונים

חוקרים שונים ניסו להגדיר מהם התנאים המבדילים מניפולציה מסוגי השפעה אחרים. בין הקריטריונים שהוצעו:

• פער מידע – המניפולטור יודע יותר מן הקורבן על מטרות ההתנהלות או על ההשלכות האפשריות שלה.
• הסתרת סיבות ומטרות – אי־חשיפת השיקולים האמיתיים, או הצגתם באופן מסולף.
• היעדר הסכמה מודעת – הקורבן אינו יכול להביע הסכמה חופשית ומודעת, משום שהוא אינו מבין את טיב ההשפעה.
• פגיעה באינטרס של הקורבן – התוצאה משרתת בעיקר את המפעיל ופוגעת בצרכים, ברצונות או בערכים של הצד השני.

עם זאת, ישנה מחלוקת תאורטית האם כל מניפולציה מחייבת כוונת זדון מודעת, או שמא ניתן לראות גם דפוסי התנהגות אוטומטיים ולמדוּיים – למשל דפוסי תקשורת במשפחה – כמניפולטיביים גם ללא מודעות מלאה של הפוגע.

טכניקות נפוצות

ביחסים בין־אישיים תוארו מגוון רחב של טכניקות מניפולטיביות. חוקרים וספרי עזרה עצמית מציינים בין היתר:

• חיזוק חיובי – מחמאות, "הצפות" תשומת לב, מתנות, מחוות (לעיתים בהקשר של הפצצת אהבה) כדי ליצור תלות רגשית.
• חיזוק שלילי – הסרת איום, ביקורת או סנקציה כ"פרס" על התנהגות רצויה מבחינת המניפולטור.
• ענישה ולחץ רגשי – טיפול בשתיקה, איומים מרומזים, העלבות, הקטנה שיטתית, יצירת רגשות אשמה ובושה.
• עיוות מידע ושקר – הסתרה חלקית של מידע, הכחשת עובדות, שינוי גרסאות תכוף, או שימוש במידע אישי של הקורבן נגדו.
• גזלייטינג – גרימת פקפוק בבוחן מציאות של הקורבן, דרך הכחשה שיטתית של חוויותיו והצגתן כ"דמיון" או "רגישות יתר".
• שילוב מסרים סותרים – מתן מסרים כפולים (double bind), שבכולם הקורבן נותר אשם או חסר ערך.
• מניפולציה באמצעות קורבנוּת – הצגת העצמי כמי שנעשה לו עוול ("אני רק קורבן"), כדי לעורר רחמים, להשתמט מאחריות ולהימנע מביקורת.

טכניקות אלו יכולות להופיע הן במערכות יחסים פרטיות (זוגיות, משפחה), הן במסגרות עבודה והן בהקשרים קהילתיים או דתיים.

מניפולציה ביחסים בין־אישיים

מניפולציה נפוצה במיוחד ביחסים קרובים, שבהם קיימת תלות רגשית, כלכלית או חברתית. מחקרים בתחום יחסים בין-אישיים מצאו כי דפוסי מניפולציה קשורים לעיתים קרובות להתעללות רגשית, לאלימות זוגית ולדינמיקות של כוח ושליטה במשפחה.

בין הדוגמאות השכיחות:

• מניפולציה זוגית – שליטה על קשרים חברתיים, על כספים, על החלטות יומיומיות, שימוש באיום פרידה או הפצת סודות כאמצעי שליטה.
• מניפולציה הורית – הפעלת אשמה ובושה, איום בריחוק רגשי, יצירת "ילד זהב" ו"שעיר לעזאזל" במשפחה, או שימוש בילד לצרכים רגשיים של ההורה.
• מניפולציה במקום העבודה – הפצת שמועות, החזקת מידע קריטי, הצגת רעיונות של אחרים כאילו היו של המניפולטור, בניית תלות של עובדים או מנהלים.

במצבים מסוימים התנהגויות אלו עשויות להוות חלק מדפוס רחב יותר של התעללות נפשית או שליטה קיצונית.

קשר להפרעות אישיות ול"פסיכולוגיה אפלה"

הספרות הקלינית מציינת כי דפוסי מניפולציה תכופים וקיצוניים יכולים להופיע בקרב אנשים עם מאפיינים של מכאוויליאניזם, פסיכופתיה והפרעת אישיות אנטיסוציאלית, וכן במסגרת הפרעת אישיות נרקיסיסטית.

המונח העממי "פסיכולוגיה אפלה" (Dark Psychology) משמש לעיתים לתיאור שימוש מכוון בעקרונות פסיכולוגיים כדי לשלוט באחרים, להונות או לפגוע בהם. עם זאת, אין מדובר בתחום מחקר מוסדר, אלא בתיאור רחב של תופעות הכוללות מניפולציה, כפייה והונאה.

קיומן של התנהגויות מניפולטיביות אינו מעיד כשלעצמו על הפרעת אישיות; מניפולציה יכולה להופיע גם אצל אנשים ללא אבחנה פסיכיאטרית, כחלק מדפוסי התמודדות לא־בשלים, תגובתיות למצבי לחץ או חיקוי של דפוסי יחס שנלמדו בסביבה המשפחתית.

הבחנה מהשפעה לגיטימית

לא כל השפעה על הזולת נחשבת מניפולציה. בחיי היום־יום מתקיימים תהליכי השפעה רבים – שכנוע, חינוך, טיפול פסיכולוגי, דיאלוג פוליטי – הנחשבים לגיטימיים ואף חיוניים. ההבחנה בין השפעה לגיטימית לבין מניפולציה נעשית בדרך כלל לפי קריטריונים כגון:

• שקיפות – בהשפעה לגיטימית הכוונות והאינטרסים גלויים יותר, או לפחות אינם מוסתרים במכוון.
• כיבוד אוטונומיה – ניסיון לשכנע מבלי לשלול מן האדם את היכולת לבחור או להתנגד.
• היעדר ניצול חולשות – הימנעות מניצול פגיעוּת רגשית, טראומה או תלות כלכלית.
• הדדיות – קשר שבו לצלעות השונות יש מרחב להשפיע ולהתנגד, ולא רק לציית.

עם זאת, במציאות הגבול אינו תמיד ברור, והערכת התנהגות כמניפולטיבית תלויה לעיתים בפרשנות של המעורבים ושל מתבוננים מבחוץ.

השלכות פסיכולוגיות על הקורבן

חשיפה ממושכת למניפולציה יכולה לגרום למגוון השלכות פסיכולוגיות, ביניהן ירידה בערך העצמי, בלבול לגבי המציאות, חרדה, דיכאון, תסמיני הפרעת דחק פוסט-טראומטית ותלות עמוקה במניפולטור. במקרים מסוימים, מניפולציה רגשית ממושכת נחשבת סוג של התעללות רגשית.

בין התגובות האפשריות:

• חוויה מתמשכת של "הליכה על ביצים" סביב האדם המניפולטיבי;
• אשמה ובושה פנימית, גם כאשר לא נעשתה עברה אובייקטיבית;
• קושי לבטוח באחרים בעתיד, במיוחד ביחסים אינטימיים;
• נטייה לשחזר דפוסי יחסים דומים בקשרים הבאים.

התמודדות וטיפול

הספרות המקצועית ועזרה־העצמית מדגישה מספר אסטרטגיות להתמודדות עם מניפולציה פסיכולוגית:

• זיהוי דפוסים – הכרה בטקטיקות חוזרות (אשמה, גזלייטינג, שתיקה כעונש) והבנתן כטקטיקות שליטה ולא כ"הוכחה" לחולשת הקורבן.
• קביעת גבולות – הגדרה פנימית וחיצונית של התנהגויות שאינן מקובלות, כולל הגבלת מגע או ניתוק קשר במצבים קיצוניים.
• חיזוק רשת תמיכה – שיתוף בני משפחה, חברים או אנשי מקצוע כדי לקבל תמונת מציאות מאוזנת יותר.
• פנייה לפסיכותרפיה – טיפול פרטני, קבוצתי או טיפול זוגי יכול לסייע בהבנת הדינמיקה, בשיקום הערך העצמי ובבניית דפוסי קשר בריאים יותר.

במקרים בהם המניפולציה מלווה באלימות פיזית או כלכלית, ממליצים גופי סיוע לפנות גם לגורמי אכיפה ולארגונים המתמחים בליווי נפגעי ונפגעות אלימות.

ביקורת על השימוש במונח

מספר חוקרים מציינים כי המונח "מניפולציה" נעשה שימושי מאוד בשיח הציבורי והפופולרי, אך לעיתים רחב ועמום מדי לצרכים מדעיים. מניפולציה מתוארת במאמרים שונים כ"סוג של השפעה", "השפעה רשלנית", או "תוקפנות עקיפה", והגדרות שונות מדגישות היבטים אחרים שלה.

ביקורות נוספות כוללות:

• שימוש יתר במונח לתיאור כל התנהגות שאינה נוחה, גם כאשר אין כוונת ניצול ממשית;
• סכנה ל"הפיכת השיח" – כאשר שני הצדדים בקונפליקט מאשימים זה את זה במניפולציה, ללא יכולת חיצונית להכריע;
• ערבוב בין שפה קלינית לבין שיח עממי, במיוחד ברשתות חברתיות, באופן שעלול לייצר אבחנות־עצמיות שגויות ולהחליש את מעמד המונח ככלי מקצועי.

ראו גם

• מניפולציה רגשית
• התעללות רגשית
• גזלייטינג
• מניפולציה על המונים
• הנדסת תודעה
• פסיכולוגיה חברתית
• פסיכופתיה
• הפרעת אישיות אנטיסוציאלית
• הפרעת אישיות נרקיסיסטית
• הורה מנכר

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מניפולציה (פסיכולוגיה)42302918Q905726