מספר IMO
מספר IMO הוא מספר זיהוי ייחודי, של ארגון הימאות הבינלאומי, הניתן לכלי שיט ולחברות רשומות לניהול כלי שיט. מספר IMO מורכב משלוש אותיות, "IMO", ולאחריהן מספר בן שבע ספרות הניתן לאוניות עוד בעת בנייתן. מספר זיהוי ייחודי זה ניתן לכל כלי שיט מסחרי ממונע, בעל תפוסה ברוטו של מעל 100 טון. המספר משמש לזיהוי כלי השיט ואינו משתנה לאורך כל חיי האונייה, אף אם היא מחליפה בעלים, שמות, או דגל.
מתן מספר זיהוי לכלי שיט
מספר IMO ניתן לגוף האונייה, עוד בתהליך בנייתה, מיד לאחר שנבנתה שדרית האונייה במספנה, להוציא את המקרים הבאים:
- ספינות שנועדו לשמש כספינות דיג בלבד
- כלי שיט חסרי הנעה עצמית
- יאכטות
- אוניות שנועדו לשירות מיוחד (למשל, אוניית מגדלור)
- ארבת אפרכס, או ארבה שוֹמֶטֶת (hopper barges)
- סנפירית ורחפת
- רציף צף ומבנים צפים דומים
- כלי שיט צבאיים
- כלי שיט הבנויים מעץ
מספר IMO ניתן לכל מבנה האונייה המכסה על מנועיה ואם נוספים לה חלקים נוספים לאחר השלמת בנייתה, ישאר מספר ה-IMO שניתן לחלק זה באונייה. מספר IMO מופיע על תעודותיה של האונייה.
מתן המספר והרכבו
את מספרי ה-IMO מנפיקה חברת IHS Fairplay הנמצאת בבעלות חלקית של חברת מרשם לוידס והיא אף מקור המידע היחיד המוסמך לאשר את זיהויו של מספר IMO. המספר מורכב משש ספרות עיקריות וספרת ביקורת, שהיא ספרת האחדות, הספרה הימנית ביותר במספר. כדי לוודא אמינותו של מספר IMO יש להכפיל כל ספרה משש הספרות העיקריות במיקומן בתוך המספר, מימין לשמאל. ספרת האחדות במספר שהתקבל חייבת להיות זהה לספרת הביקורת. כך למשל כדי לבדוק את המספר: IMO 7654329: 7×7 + 6×6 + 5×5 + 4×4 + 3×3 + 2×2 = 139. כיוון ש-9 היא ספרת הביקורת, זהו מספר IMO נכון.
היסטוריה
מתן מספרי IMO לאוניות החל בשנת 1987 לאחר שאומצה החלטה A.600(15) של ארגון הימאות הבינלאומי כצעד שנועד לקדם "בטיחות בספנות, מניעת זיהום וכצעד למניעת מעשי מרמה בספנות". ההחלטה קראה למתן מספר זיהוי קבוע לכל אונייה כאמצעי לזיהויה. המספר יוותר ללא שינוי גם לאחר שהאונייה משנה דגל ויופיע על מסמכי הזיהוי של האונייה. לאחר שהחלטה זו אומצה בשנת 1994 בתקנה XI-1/3 של האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, הוסכם על אמות מידה לאוניות נוסעים בתפוסה ברוטו של 100 טון ומעלה וכן כל אוניות המשא בתפוסה ברוטו של 300 טון ומעלה. יישום התקנה הפך לחובה על כל האוניות החל מ-1 בינואר 1996.
בחודש דצמבר 2002, במסגרת הוועידה הדיפלומטית על בטיחות בספנות, הוחלט כי תקנת האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים תשונה כך, שכל אונייה תחויב בסימון קבוע של מספר IMO הייחודי לה, באופן בולט על דפנותיה או על מבנה הגשר. אוניות נוסעים חייבות אף בסימון המספר על משטח אופקי באונייה הנראה בבירור מן האוויר. כל האוניות חייבות אף לסמן את המספר בתוך חלל האונייה.
מספר זיהוי לחברות ולבעלים רשומים
במאי 2005 אומצה תקנה XI-1/3-1 באמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים העוסקת במספר זיהוי לחברות ובעלים רשומים של אוניות והוכנסו תיקונים לתקנה XI-1/5 על החובה של חברות ובעלים רשומים לשאת מספר זיהוי, אשר נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2009.
על פי סעיף 1–3 לתקנה "כל חברה ובעלים רשומים יקבל מספר המתאים למספר IMO ייחודי בהתאם לכללים למתן מספרי זיהוי לחברות ובעלים רושמים כפי שאומץ על ידי הארגון." על פי התיקונים לאמנה על מספר הזיהוי של החברה או המנהלת או הבעלים הרשומים להופיע במסמכי הזיהוי של האונייה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מספר IMO |
- טופס בקשה למספר IMO (באנגלית)
- מאגר מידע למספרי IMO (מחייב רישום) (באנגלית)
