מעבדת שיניים
מעבדת שיניים (מכונה גם מעבדה דנטלית, בכתיב מיושן: בית מלאכה לשיניים) היא מעבדה המייצרת מכשירים ואביזרים לשיקום השיניים וחלל הפה. את המעבדה מפעיל טכנאי שיניים על פי הנחיות שהוא מקבל מרופא שיניים.[1]
במעבדה מיוצרים עזרים דנטליים, לרוב בהתאמה אישית: שיניים תותבות, גשרי שיניים, כתרים או שיניים מחרסינה או פלסטיק.
אופן ההפעלה
חלק מהמרפאות הפרטיות הקטנות, מפעילות מעבדת שיניים קטנה בתוך המרפאה, אשר היקף פעולתן מצומצם ובהתאם לגודל המעבדה והכשרת הטכנאים העובדים בה, היא עשויה להיות עצמאית או להפנות חלק מייצור האביזרים למעבדות חיצוניות. החלק המהותי ביותר במעבדה הוא עיבוד הטבעה דנטלית שיוצר רופא השיניים מפה המטופל, והעברתה באמצעות שיטת השעווה האבודה לחומר קשיח עד ליצירת דגם של פה המטופל. דגם זה משמש לייצור תותבות, כתרים, שתלים וכו'.
במעבדה משתמשים בכלים וחומרים רבים ובהם: ארטיקולטור המדמה את מפרק הפה וחיבור הלסתות, לקרון (Lecron) מכשיר מתכתי שקצהו מחומם באש, ומשמש לפיסול ועיצוב החומר, מברשות, קליבר, סקלפל ועוד.
מבנה המרפאה
המרפאה מחולקת לרוב למספר אזורי עבודה, אשר במרפאות גדולות נמצאים בחדרים נפרדים.
- חלל הייצור העיקרי להרכבת התותבות, ובו שולחנות לעבודה עם חומרים קרמיים, פלסטיק, מתכות ושעווה.
- חלל עבודה עם גבס, להעברת רושם מהטבעה דנטלית. בחדר זה ישנו ציוד ליטוש (נייר זכוכית, מלטשת), שולחן ויברציה, מכשיר חיתוך וכלים לאחסון הגבס.
- פולימרזיציה - מכשירים להזרקת שעווה או פלסטיק מומסים בשיטת השעווה האבודה ליצירת תותבות.
- חימום - מכיל מלחם לחיבור גשרים, קצוות כתרים וכו'. בנוסף ישנו כבשן קטן לטיפול בחום (אנ') ביציקות מתכת, המסת מתכות וכו'.
- אזור ליטוש - ליטוש המוצרים המוכנים להסרת תומכות שהודבקו במהלך הייצור, לקראת הרכבת המכשיר בפה המטופל.
במעבדות מודרניות, חיישנים דיגיטליים מיוחדים המוכנסים לחלל הפה משמשים ליצירת מודל תלת ממדי. המודל מודפס באמצעות מכונת תכנון בעזרת מחשב או הדפסה תלת-ממדית.
פיקוח וחקיקה
בישראל, המעבדה כפופה להנחיות משרד הבריאות, הקובעות את מפעיליה, ודרכי פעולתה.[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
