מעבר טונלה
 | |
| מעבר טונלה בקיץ | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 1,883 מטר |
| מיקום |
 צפון ואל קמוניקה, איטליה |
| רכס הרים | האלפים הרטיים, חלק מהרי האלפים |
| מסלול ההעפלה הקל | כביש |
| מחבר בין | נפת ברשה ונפת טרנטו, איטליה |
| שיפוע כביש מרבי | 7% |
| קואורדינטות | 46°15′29″N 10°34′51″E / 46.258056°N 10.580833°E |
מעבר טונלה (באיטלקית: Passo del Tonale) הוא מעבר הרים גבוה (1,883 מטרים) בצפון איטליה לרוחב האלפים הרטיים, בין נפת ברשה במחוז לומברדיה לנפת טרנטו במחוז טרנטינו - אלטו אדיג'ה.
המעבר מחבר בין העיירה פונטה די לניו (Ponte di Legno), הממוקמת בצפון עמק ואל קמוניקה- לעיירה ורמיליו (Vermiglio), הממוקמת ב-ואל די סול (Val di Sole). הוא גובל מצפון ברכס ההרים "האלפים האורטליים" (Alpi dell'Ortles) ומדרום- ברכס אדאמלו.
במלחמת העולם הראשונה, היה המקום קרוב לקו החזית בין איטליה, שהייתה חלק ממדינות ההסכמה, לבין האימפריה האוסטרו-הונגרית, אחת ממעצמות המרכז. כמעט בכל תקופת המלחמה היו שני הצדדים מחופרים בעמדות בהרי האלפים סביב מעבר טונלה. המלחמה, שהתבטאה בהפגזה בין הצדדים, כונתה על ידי האיטלקים "המלחמה הלבנה" (La Guerra Bianca) משום שהתנהלה בגבהים בהם היה שלג עד. בשנות ה-30 של המאה ה-20 נבנתה אנדרטה מונומנטלית המכילה את שרידיהם של 800 חיילים איטלקים ואוסטרים.
במעבר שוכנים בתי מלון וחנויות עבור תיירים רבים.[1] בקיץ נוהגים תיירים להעפיל לפסגות ההרים ולטייל בשבילי הרים, ובחורף מופעל סביב המעבר אתר סקי (מעבר טונלה הוא נקודת ההתחלה למרוץ האחרון של הגביע האירופי בענף סקי ההרים המכונה Adamello Ski Raid).
המעבר הוא גם אתר פופולרי לרוכבי אופניים חובבים וגם מקצוענים. מעבר טונלה היה העלייה האחרונה בג'ירו ד'איטליה של 2010 בקטע ה-20 (בו ניצח השווייצריי יוהאן טשופ - Johann Tschopp), ובו הוכיח איוואן באסו, המנצח בתחרות כולה, את כישוריו בעלייה.
אתר הסקי
מרחב הגלישה של אתר הסקי פאסו טונלה (Passo Tonale) כולל כמאה קילומטרים של מסלולים לכל הרמות, בגובה שבין 3,100-1,155 מטרים, ושלושים מעליות סקי. מרחב הגלישה מכונה "אדמלו סקי" (Adamello Ski), והסקי פס שלו מכסה את המסלולים בפאסו טונלה, את המסלולים על קרחון פרסנה (Presena) בגבהים שבין 3,100-2,700 מטרים, את המסלולים סביב העיירה פונטה די לניו (Ponte di Legno), וכן את העיירות טמו (Temu), ורמיליו (Vermiglio) ו-וצה ד'אוליו (Vezza d'Oglio).
רוב מסלולי הגלישה בפאסו טונלה רחבים, חלקים ונטולי קטעים מישוריים, מה שהופך את האתר לפופולרי בקרב גולשי סקי מתחילים ובינוניים. יש בו גם אופציות אוף פיסט בצדי המסלולים וסנופארק עם מגוון מתקנים לגולשי פריסטייל. לקראת סוף החורף נבנה בדרך כלל פארק שלג נוסף על הקרחון. מיקומו הגבוה של האתר מאפשר לו ליהנות מאפקט שלג האגמים (Lake-Effect Snow). אוויר לח מאגם גרדה והים התיכון נפגש עם אוויר קר במרומי הקרחון, וכתוצאה מכך מתקבלות כמויות שלג רבות, המאפשרות לגלוש באתר לאורך חלק נרחב של חודשי השנה, בדרך כלל עד מאי.
מרחב הסקי של פאסו טונלה מהווה גם חלק מסקי פס מורחב המכסה את האלפים הדרומיים באיטליה ואת מצוקי ברנטה ונקרא Skirama Dolomiti. מרחב זה כולל 380 קילומטרים של מסלולים ומכסה, פרט לפאסו טונלה, גם את האתרים: מדונה די קמפיליו, מארילבה (Marilleva), פולגרידה (Folgarida), מונטה בונדונה (Monte Bondone), אנדלו (Andalo) ו-Fai della Faganella.
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של אתר הסקי
- מרחב הגלישה Skirama Dolomiti
- פאסו טונלה באתר ynet
- גל פרידמן, אתר הסקי פאסו טונלה - מבטיח ומקיים, באתר GoTravel
הערות שוליים
- ^ בוויקיפדיה האיטלקית יש טענה כי הפיתוח התבצע תוך מעבר על חוקי הבינוי וכי נגרמה לנוף פגיעה קשה
