מעבר (מדעי החברה)
מעבר או לעבור (באנגלית: passing) הוא מונח במדעי החברה המתאר יכולת של אדם לשנות באופן יזום מרכיבים בזהותו, ולעבור מקבוצה חברתית אחת לקבוצה חברתית אחרת, בעלת זהות שונה ונפרדת. המונח "מעבר" יכול להתייחס להחלפת קטגוריה של גזע, מוצא אתני, קאסטה או מעמד חברתי, דת, גיל, או מצב של לקות גופנית או חושית.[1][2][3]
רווחים ומחירים במעבר
מעבר מוצלח עשוי לאפשר הטבות, תגמולים, או עלייה משמעותית בקבלה חברתית כלפי האדם העובר[4] ויכול לסייע לו להתמודד עם סטיגמות שהשייכות לקבוצה הקודמת הכתיבה לו. במקרים שונים משמש המעבר כסוג של שימור או הגנה עצמית, במקרים בהם הזדהות עם הקבוצה הקודמת עלולה להעמידו בסכנה.[5]
מעבר יחייב את האדם העובר לעמוד בתנאי הקבלה לקבוצה החדשה (לדוגמה, להיות לעיתים בעל גוון עור מתאים, שם משפחה, או מאפייני התנהגות, המתאימים לקבוצה), ועלול להוביל להוביל לפרידה חלקית או מלאה מהקבוצה או מהקהילה שאליה השתייך בעבר. האדם העובר יידרש להיפרד לעיתים מהדת המקורית, מחוויות קודמות, מאמונותיו או מערכיו, ממקום מגורים, ובמקרים שונים אף מבני משפחה או מחברים שאינם עומדים בתנאי הקבלה לקבוצה החדשה ושנוכחותם בחייו תקשה על קבלתו אליה.
בעוד שמעבר מוצלח עשוי לתרום משמעותית לחוסן כלכלי, ולביטחון אישי וחברתי, ולהימנעות מסטיגמה חברתית, הוא עלול גם לגרום לצריכת משאבים רגשיים רבים מאוד, ואף לגרום לבדידות ונתק חברתי ולמצוקה נפשית, כתוצאה מהכחשת הזהות של העצמי, ועלול להוביל לדיכאון או לשנאה עצמית.
מעבר של מוצא אתני
המונח passing מדובר במדעי החברה לפחות מאז שלהי שנת 1920,[6][7][8][9], ונוסח כך לראשונה בהתייחס למוצא אתני.
מבחינה היסטורית וגנאלוגית, נעשה שימוש במונח passing לראשונה בארצות הברית כבר בתקופה שלפני מלחמת האזרחים האמריקנית, כאשר עבדים שחורים בהירי עור עברו במרמה לחיות כאנשים לבנים, ובכך השיגו את חירותם. במשך מעל 200 שנה בהן נהגה עבדות בארצות הברית, עד שנת 1865, לא החשיב החוק האמריקאי עבדים ממוצא אפריקאי כבני אדם, וההתייחסות אליהם הייתה כאל סוג "עליון" של בהמות. גם אנשים ממוצא אפריקאי מעורב נחשבו כשייכים לגזע השחור, והיו נעדרי זכויות, וזאת אף אם גון עורם היה בהיר מזה של אימותיהם.
לפיכך, התגמול שיכול היה להיות לאדם שחור שהצליח לבצע מעבר לחברה הלבנה, היה המשמעותי ביותר שניתן היה לשאוף אליו: חיי חירות. בהתאמה, הענישה על ניסיון התחזות הייתה קשה ביותר, ועצם המעבר היה כמעט בלתי אפשרי לאנשים שהוחזקו כעבדים. רוב סיפורי המעבר המוצלחים, בתחום זה, אינם ידועים לנו, מאחר שבמקרים בהם אנשים הצליחו במעבר, הם העלימו את עברם ולא סיפרו את הדבר לאיש, גם לא לבני זוגם ולצאצאיהם.
איליין גינסברג בספרה Fictions of Identity מצטטת מודעה משנת 1800, ובה דיווח על עבד נמלט ממוצא מעורב, בשם אדמונד קני, ש"התחזה לאדם לבן" ויש לתפסו בכל מחיר.
גם לאחר התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית, שבו נאסרה העבדות בארצות הברית, עדיין נחשב ה"גזע" האפריקאי נחות, ועד המאה העשרים התקיימו בחלק ממדינות ארצות הברית חוקים שאסרו על נישואים בין עדתיים, ואסרו על אנשים שחורים כניסה למקומות שונים, קבלה לעבודה ציבורית, לימודים באוניברסיטאות, ועוד. לאור זאת, מעבר מסוג זה, שכבר לא נאסר בחוק, היה אפשרי במקרים שונים לשחורים ממוצא מעורב שעורם בהיר יחסית, ושיכלו להיחוות כאנשים לבנים.
מעבר מוצלח, הוא כזה שאיש אינו יודע עליו. לכן, אין נתונים מספריים על כמות האנשים ש"עברו" בארצות הברית, ומעט סיפורים אישיים. אחת הדוגמאות לכך היא בריאיון בשנת 2014 בתוכנית הראיונות של Megyn Kelly, ברשת NBC. בתוכנית הופיעה אישה הנחווית כלבנה, שפרסמה רק לאחר פטירת אימה, על כך שאימה נולדה כצבעונית ו"עברה" לחיות כאדם לבן, תוך מחיקת עברה והתנתקות מוחלטת ממשפחת המוצא שלה.[10]
גם כיום, כאשר מבחינה חוקית בוטלה אפליית השחורים בארצות הברית, ניתן לדבר על מעבר של אנשים מקבוצה אתנית אחת לאחרת, על ידי שינוי המבטא, שינוי אופן הלבוש, טיפוח הרגלים, ואפילו שינוי שמות, בניסיון להיראות חברים בקבוצת הרוב ולא בקבוצת המיעוט.[11][12]
בקבוצות אתניות אחרות, שינוי שם אפשר "מעבר" קל יותר לקבוצת הרוב. דוגמאות מוכרות של שינוי שם באופן זה, הן למשל, אשת העסקים האמריקאית אסתי לאודר, ששינתה את שם המשפחה היהודי לאוטר, או בוב דילן, ששינה את שם המשפחה היהודי צימרמן.
בתקופת השואה, בה רוכזו אנשים ממוצא יהודי ונשלחו אל מותם, היו מעטים שהצליחו להינצל על ידי התחזות ל"ארים" והעלמת כל סממן יהודי, ובכך שרדו בסביבה לא אפשרית.
מעמד חברתי וקאסטה
מעבר נוסף מקובל הוא הסתרה או מצג שווא של מעמד חברתי. ריבוד חברתי, כלומר חלוקה של אנשים לקבוצות וקטגוריות חברתיות מאורגנים במערכת מדרגית (היררכית) יציבה, הוא מאפיין מרכזי של המבנה החברתי ומתקיים כמעט בכל חברה אנושית. עם זאת, בניגוד להשתייכות אתנית או למגדר, מעבר ממעמד חברתי אחד למעמד חברתי אחר, גבוה יותר, הוא אפשרי וקל יותר יחסית.
המונח נובו ריש הוא כינוי, שנאמר לרוב בנימת לגלוג וגנאי, דווקא לכישלון במעבר של מעמד חברתי. כלומר לבעל הון טרי שאיננו מורגל בנימוסים המקובלים בחברה האריסטוקרטית. בהתאם לכך, הוא נוהג להפגין בראוותנות את עושרו בכל הזדמנות, בעוד התנהגותו ונימוסיו נותרו לכאורה ברמה נמוכה וניתנת לזיהוי. הכינוי הופיע בזמן המהפכה התעשייתית, שבה נוצרה שכבה חדשה של אנשים שבדרך כלל לא היו משכילים, ועושרם נצבר במהירות ולא נבע מנכסים שעברו בירושה.
מערכת הקאסטה באמריקה הלטינית בתקופה הקולוניאלית הייתה דוגמה למערכת נוקשה, שהביא עמו האדם המערבי ונהגה במשך שנים באמריקה הלטינית. דוגמה נוספת שהביא לעולם האדם המערבי היא המערכת החברתית של ארבע הווארנות בהודו. עד התקופה הקולוניאליסטית הבריטית בהודו, לא תיארו הווארנות את המציאות אלא את תפיסתה האידיאלית בעיני הברהמינים. הבריטים שערכו סקרי אוכלוסין חייבו כל אדם לבחור לאיזה קאסטה או ג'אטי הוא שייך ובכך חידדו הבדלים ואילצו את ההודים להגדיר את עצמם במידרג נוקשה, המתקיים עד היום. בשתי מערכות אלה לא איפשרו החברות מעבר באופן פורמלי, אם כי יש להניח שהיו בודדים שביצעו מעבר.
דת
מעבר למערכת חיים בדת אחרת (המרת דת) הוא דבר נפוץ בקרב מיעוטים החיים בקהילות דתיות. דוגמה בולטת לכך, בעולם המערבי, היא של אנשים יהודים, שביצעו מעבר ונטמעו באוכלוסייה הכללית, באירופה בתקופת ימי הביניים, בה לא הייתה, מבחינה חברתית ותרבותית, היכולת לחיות ללא דת. מטבע הדברים, כמות המשפחות והיחידים היהודים שנטמעו בסביבתם והצליחו במעבר, אינה ידועה, מאחר שמעבר מוצלח חייב הסתרה של מוצאם מהסביבה, כולל לעיתים מצאצאיהם.
מעבר חלקי, מסוג ספציפי, שסיפורו ידוע יותר, היו האנוסים, יהודים שנאלצו לחיות כנוצרים קתולים על מנת לשרוד, בסביבה שלא אפשרה חיים יהודיים. בניגוד לפרופיל המקובל של האדם ה"עובר", האנוסים שימרו את זהותם ותרבותם, נישאו לבני ובנות זוג בקרב קבוצתם בלבד, העבירו את המורשת במשך מאות שנים לצאצאיהם, ולכן סיפורם מוכר כיום.
פרנקלין רוזוולט, נשיא ארצות הברית, בועידת יאלטה, 1945, בה נקבעה חלוקת אירופה בתום מלחמת העולם השנייה. יושבים מימין לשמאל: סטלין, רוזוולט וצרציל. לקותו הפיזית של רוזוולט הוסתרה מעיני הציבור.
נכות ולקות
ייתכן מעבר גם בתחומי השיקום, כאשר אנשים הלוקים בנכות או בלקות, מצליחים להסתירה על מנת להשתלב בחברה ולהימנע מסטיגמה של נכות. אחד המקרים הידועים של מעבר בתחום זה, היה של נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט. רוזוולט היה משותק בחצי גופו התחתון, לא יכול היה להזיז עצמאית את רגליו, וישב בכיסא גלגלים. הוא למד לצעוד באופן לא עצמאי ועם סיוע, תוך שהוא נשען על אדם אחר המוליך אותו, כאשר לרגליו מוצמדים ברזלים המחייבים את הרגל להישאר ישרה. רוזוולט ועוזריו עמלו קשה בניסיון לשכנע אנשים כי מצבו משתפר. עובדת היותו נכה רגליים המשתמש בכיסא גלגלים לא הוחצנה מעולם על ידי התקשורת. רוזוולט גם דאג שלא להצטלם כשהוא יושב על כיסא גלגלים. בפני הציבור הוא הופיע כשהוא עומד ונתמך על ידי אדם נוסף (לרוב היה זה בנו או אחד מעוזריו), ואת נאומיו נשא כשהוא נשען על דוכן שהוקם במיוחד למענו. מאמציו אלה נשאו פרי, ובמהלך שנותיו הרבות בפוליטיקה, רוב אזרחי ארצות הברית לא היו מודעים לחומרת מצבו הגופני.
במקרה של נכות או לקות, קיימים לעיתים ניסיונות מעבר גם לצד השני: אנשים המתארים בהגזמה מחלה או ליקוי, על מנת לקבל הטבות לכך, הן ביחס אישי, והן בתגמולי ביטוח או ביטוח לאומי.
הערות שוליים
- ^ Ginsberg, Elaine (1996). Passing and the Fictions of Identity. Duke University Press.
- ^ Sanchez, Maria C.; Schlossberg, Linda (2001). Passing: Identity and Interpretation in Sexuality, Race, and Religion. New York University Press.
- ^ Gianoulis, Tina (2010). "Passing". glbtq Encyclopedia. glbtq, Inc.
- ^ Daniel G. Renfrow, "A Cartography of Passing in Everyday Life," Symbolic Interaction, Vol. 27, Issue 4, pp. 485-506
- ^ Leary, Kimberlyn (במרץ 1999). "Passing, Posing, and "Keeping it Real"". Constellations: An International Journal of Critical & Democratic Theory.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Larsen, Nella (1929). Passing. Alfred A Knopf.
- ^ Day, Caroline Bond (1932). A study of some Negro-white families in the United States. Cambridge, MA: Harvard University.
- ^ Herskovits, Melville J. (1930). The Anthropometry of the American Negro. New York, NY: Columbia University.
- ^ Harris, Cheryl I. (1993). "Whiteness as Property". Harvard Law Review. JSTOR 1341787.
- ^ תוכנית הראיונות עם מייגן קלי, ריאיון טלוויזיוני קצר עם גייל לוקאסיק, מחברת הספר האוטוביוגרפי White like her, בו היא מתארת כיצד גילתה כי אמה הסתירה את מוצאה כשחורה, ועברה כלבנה, בשנות השישים (באנגלית).
- ^ "The trouble with 'passing' for another race/sexuality/religion …". The Guardian (באנגלית בריטית). 2014-01-02. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2016-03-27.
- ^ Arsenault, Raymond (2011-02-25). "Book Review - The Invisible Line - By Daniel J. Sharfstein". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2016-03-27.
