סטיגמה
ערך זה עוסק במונח מתחום הפסיכולוגיה החברתית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סְטִיגְמָה היא אפיון של אדם כשונה מאחרים, לרוב באופן הנתפס כשלילי. לדוגמה: האדם בעל הסטיגמה נתפש כאדם רע, חלש, נכשל, מוגבל, בעל מום או חולה, ולכן הוא הופך בעיני החברה מאדם שלם ורגיל לאדם פחוּת-ערך ונחות.
החברות השונות בעולם יצרו אמצעים שונים כדי לסווג את האנשים בכל חברה וחברה, ואת האיפיונים הנתפסים כרגילים וטבעיים לעומת אלו הנתפסים כסטיגמה באותה חברה. כאשר נכנסים למערכת חברתית מסוימת ניתן להבחין כבר ממבט ראשון באיפיונים האישיים ולזהות את "זהותו החברתית" של כל אדם.
השפעת הסטיגמה על הפרט הסוטה פועלת כמעגל קסמים, כמשוב חיובי החוזר ומגביר את התהליך שהוחל בו. החברה מצרה את צעדיו של הסוטה בתחומי הכלכלה, החברה והמשפחה. נסגרות בפניו אפשרויות עבודה, קשריו העסקיים נפגעים ויכולתו לתפקד נפגמת. הוא נתקל ביחס של חשד, איבה, או סקרנות.
סטיגמה היא מאפיין שלילי המקביל בין בעל המאפיין (או הנתפס כבעל מאפיין זה) לבין אחרים. זוהי הדרך בה אנשים בחברה מתייחסים לקבוצה חברתית על פי הסטריאוטיפים והדעות קדומות הקיימות כלפי אותה קבוצה, מקורן של אלו בחוסר ידע ובחוסר הבנה.[1] יש המדגישים את אופייה הסטריאוטיפי של הסטיגמה.[3] סטראוטיפ היא דעה הקושרת בין קבוצה של אנשים (ולא פרט) לבין תכונה אחת או יותר, וכך היא בעצם הכללת יתר. הסטיגמה כרוכה בסטראוטיפים שליליים. אלה קשורים בדעה קדומה, בדחייה ובאפליה. למעשה, יחס זה משקף את הקשר בין הרכיבים הקוגניטיביים (סטראוטיפים), הרגשיים (דעה קדומה) וההתנהגותיים (אפליה) של התגובות המבוססות על קטגוריות.[3]
מקור המילה
מקור המילה "סטיגמה" יווני. משמעותה המקורית של המילה היא סימני היכר גופניים שנועדו להבליט משהו שלילי ויוצא דופן המעיד על מעמדו הנחות של הפרט. היוונים נהגו לצרוב גופם של אנשים מסוימים: עבדים, פושעים, בוגדים וכו', כדי שהציבור ידע ויזהה אנשים אלו, וירחק מהם. צורות ענישה מתייגות, כגון הטבעת אות קלון, נועדו לא רק להכאיב לעבריין ולייסרו, אלא גם להשפילו בפומבי ולהרתיע עבריינים בכוח. הסטיגמה - הזיהוי הפומבי כעבריין או פושע, מהווה גורם הרתעה יעיל הרבה יותר מעונשים רבים.
מאז בוא הנצרות נוספו עוד שתי משמעויות למושג סטיגמה. האחת הורתה על סימני היכר גופניים של חסד עליון בצורה של תפרחות הפורצות על העור (מוכר גם כמושג "סטיגמטה"), והשנייה היוותה רמז רפואי לרמז הדתי והורתה על סימני היכר גופניים לליקוי גופני.
בימינו משתמשים במונח במידה רבה בדומה למשמעות המילולית המקורית של המילה, אבל בייחוס לחרפה עצמה, יותר מאשר לעדות הגופנית שלה. בנוסף חלו שינויים בסוגי החרפה הנכללים תחת ההגדרה של סטיגמה.
גורמים לתופעת הסטיגמטיזציה
סטיגמה כמוצא לתוקפנות והשלכת אשם - לחברה יש צווים נורמטיביים, דרישות ואיסורים. הפנמתם הלקויה יוצרת קונפליקטים ולחצים להפרת הנורמות, כשהיא גורמת על ידי כך לרגשות אשם. רגשות אלו מביאים להתעוררות דחפים לתיוג אחרים שהתנהגותם הגלויה נוגדת את אותן הנורמות.
המתויג כשעיר לעזאזל - הפניית התסכול כלפי המקור האמיתי שעורר את התוקפנות עלולה להיות הרסנית ומסוכנת לאגו של אנשים ולכן הם מייחסים את התנהגותם למושא אחר, בעל משמעות סמלית. כך במקום לשנוא את מושא הכוח מעורר התוקפנות, מכוונות הטינה כלפי חסר האונים. ההתקה וההשלכה (ראה מנגנוני הגנה) מסבירים את הכישלון על ידי העברת האחריות לשעיר לעזאזל.
משהו נחות יותר - הסטטוס החברתי של האדם הוא יחסי, הפרט עשוי לנסות ולשפר את מעמדו והישגיו על ידי תיוגם והשפלתם של אחרים.
ביטול הישגי האחר - זהו סוג של השגת הערכה עצמית על ידי השפלת האחר. במקרה זה הסטיגמה מוטלת על הישגי האדם כדי שיראו פחות מרשימים.
מושא סטיגמה בולט - כל הבדל בולט בין פרטים יכול לשמש להגברת החשדות הדדים בינם. הבדלים אלו מצמצמים את הנטייה לאמפתיה ולהזדהות עם האחרים, ומקלים על השלכת אשם בצורת סטיגמה חברתית. התכונות המבליטות את מושא התיוג לא חייבות להיות שליליות. הם אינם "אנשים כמונו", ולכן הם משמשים כמטרות נוחות למנגנוני ההשלכה וההתקה.
אין אונים - במקרים מסוימים נאלצים החלשים למכור את שרותיהם או נכסיהם במחירים נמוכים במיוחד. נכונותם של החלשים יותר להציע את המשאבים העומדים לרשותם במחיר נמוך פוגעת בקבוצות החזקות. פגיעה זו גורמת לאיבה המופנית כלפי החלשים יותר וגורמת לתיוגם. הסטיגמה של סטייה מוטבעת גם באלו שפשוט לא מסוגלים להשיב מלחמה. המתייגים נוטים להעדיף כמושאים לפעולותיהם את אלו שאין לצפות מהם לתגובה מכאיבה.
סטיגמה כביטוי של יחסי כוחות חברתיים - הגורם המפעיל את התהליך המביא להפרדה בין הפושע ובין שומר החוק הוא כוחו היחסי של המתייג. הסוטה, הפושע, או הטיפוס האנטי חברתי הוא מי שמוגדר ככזה על ידי קבוצה בעלת כוח לעשות זאת. תיוגו של אדם כסוטה, מוזר, מופרע, נוקשה, נובע ממערכת יחסי הסמכות והכוח בחברה. מישל פוקו דגל בגישה זו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: סטיגמה |
- הערך "סטיגמה כלפי מטופלים הסובלים ממשקל יתר", באתר ויקירפואה
פרופ' ברוס לינק, סטיגמה והשלכותיה: התפתחויות מחקריות - וידאו, באתר הערוץ האקדמי, 18 ביוני 2008- ג'ואן אוולון (2002), סטיגמה בהקשר למצבים רפואיים, (תרגום: בן אבינר, 2006), באתר בית החולים סורוקה
- Amir Tal (2012), Is it Time to Retire the Term Stigma?, Stigma Research and Action