מערת אוריניאק
 | |
| כניסה למערת אוריניאק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים  [[|]] |
| מיקום | מחוז אוריניאק, צרפת |
| עומק | 11.8 מ' |
| מגלה | אדואר לארטה |
| תאריך גילוי | 1860 |
מערת אוריניאק (בצרפתית: Grotte d'Aurignac) היא אתר ארכאולוגי בנפת אוריניאק, שבמחוז גארון עילית בדרום-מערב צרפת.
באתר יש ייצוג מובהק של התרבות האוריניאקית הקרויה על שם המערה בה התגלו ממצאים עשירים.
התרבות האוריניאקית היא התרבות המוקדמת ביותר המיוחסת לבני האדם המודרניים במערב אירואסיה. מסורת ייצור כלים הייחודים לתרבות זו ניתן למצוא במשקעים של אתרים רבים.
מתוך הכרה במשמעותה עבור תחומים מדעיים שונים ועבודתו החלוצית של אדואר לארטה במאה ה-19, הוכרזה רשמית מערת אוריניאק כמונומנט היסטורי לאומי של צרפת בצו שהוצא ב-26 במאי 1921.
מיקום
מערת אוריניאק ממוקמת כ-1.5 קילומטרים צפונית מערבית לנפת אוריניאק בצד הדרומי של עמק הנחל רודס, יובל של הנהר לוז' במורדות הצפוניים של הפירנאים.[1]
היסטוריה
בשנת 1852, כמה שנים לפני הופעתו של ענף הפלאואנתרופולוגיה במובנו המדעי, סקר עובד מקומי העונה לשם ז'אן בפטיסט בונמייסון את החלק הקדמי של המערה מתוך סקרנות, שם מצא כמה כלים פרהיסטוריים וכ-17 שלדים אנושיים שקבריהם נאטמו באמצעות לוח אבן חול. אלה נקברו במהירות בבית העלמין המקומי על פי בקשתו של ד"ר עמיאל, ראש העיר. גילם ומוצאם לא ידוע מכיוון שמעולם לא עברו בדיקה מדעית וכעת הם נחשבים אבודים.[2]
הפלאונטולוג החלוצי אדואר לארטה הוביל את החפירה הראשונה בין השנים 1860–1863 ושחזר כלים מתקדמים, כמו אבני צור בחיתוך דק, שנפגעו ועצמות וקרני איילים, מספר רב של עצמות אנושיות וחרסים.[3]
לארטה החל לחפש באזור, שהכיל את 17 השלדים וגילה שרידי מאובנים של כמה מיני טורפים, כמו צבוע מערות, דוב מערות ושועל, מינים רבים של אוכלי עשב כמו ממותה, קרנף צמרי, סוסים, ביזונים ואיילים, השמורים באוספי מוזיאון האדם. בבסיס שכבה שחורה ועבה, שהכילה כמויות גדולות של אפר ופחם, הוא גילה כלי צור מושחז, עצמות וקרניים. לארטה הגיע למסקנה במחקר שפרסם בשנת 1861, כי בני אדם מוקדמים אלה היו בני דורם של בעלי החיים הנכחדים שמאובניהם התגלו. משנת 1938 עד 1939 חידשו הארכאולוגים פרננד לקור ואשתו את החפירות וחשפו כמויות גדולות יותר של עצמות מאובנות של למעלה מ-30 מיני בעלי חיים.
סטרטיגרפיה
במחקר סטרטיגרפי שבוצע במערה נקבע רצף מדויק של שלוש שכבות ברורות:
- השכבה הנמוכה והעתיקה ביותר עם משקעים כהים וחפצי אמנות המיוחסים להתיישבות האנושית המוקדמת, במהלכה שימש האתר כמחסה ומחנה קבע.[3]
- שכבה מרכזית, שהכילה מספר רב של עצמות מאובנות של חיות בר טורפות או טורפות.
- שכבה עליונה בה התגלו שרידי קבורה משותפים, ששימשו בתקופה הכלקוליתית, שנאטמו על ידי לוח אבן חול וייתכן שכללו את 17 האנשים שהתגלו בשנת 1852.[4]
מחקרים מאוחרים
בשנת 1961 הצליח צוות תחת לואי מרוק לחפור באתר שנמצא 30 מטרים מהמערה הראשונה שנחקרה על ידי לארטה. האתר החדש "אוריניאק 2", מאופיין בנוכחות בלוקים גדולים שקרסו. כלים שנמצאו הם בעיקר מגרדים, ולהבים.[4]
לואי מרוק כתב בשנת 1963: "האתר של "אוריניאק 2" היה מיושב לפני קריסת המערה הראשונה, שהייתה בוודאי רק תוספת קטנה למערך מקלטים גדול בהרבה. בהתבסס על הממצאים, אנו מניחים כי מערות אוריניאק, לא היו ידועות לאוכלוסיות מאוחרות יותר".[4]
חפצים שנמצאו במערת אוריניאק, שנשמרו בעבר במוזיאון הלאומי לארכאולוגיה ובמוזיאון טולוז, מוצגים כעת בפורום "המוזיאונים של אוריניאק", שפתח את שעריו לציבור באוקטובר 2014.[5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Grotte d'Aurignac - Cave or Rock Shelter in France in Midi:Haute-Garonne". Megalithic Portal. נבדק ב-25 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Le site préhistorique d'AURIGNAC". Club de géologie de Tournefeuille. נבדק ב-25 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 François Bon, Sandrine Costmagno, Nicolas Valdeyron. "HUNTING CAMPS IN PREHISTORY - An apparent absence of Aurignacian "hunting camps"" (PDF). LABORATOIRE TRAVAUX ET RECHERCHES ARCHÉOLOGIQUES SUR LES CULTURES, LES ESPACES ET LES SOCIÉTÉS. נבדק ב-28 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ 4.0 4.1 4.2 "Recherche grotte L'abri d'Aurignac". Club de géologie de Tournefeuille. נבדק ב-28 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "MUSEUM FORUM OF THE AURIGNACIAN". CARP - PREHISTORIC ROCK ART TRAILS. נבדק ב-28 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
