מעשה רב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רב (בארמית: "מעשה גדול"[1]), הוא כלל מכללי הפסיקה בהלכה, המורה להכריע במחלוקת במשנה או בגמרא כדעה מסוימת, אם נעשה מעשה כפי הכרעת דעה זו.

מקור

בגמרא מובא שבמחלוקת של חכמים, אם תנא או אמורא עשה מעשה כדעת אחד מהם להקל, אומרים "מעשה רב", וכך הלכה[2], ויש במשניות לפעמים שתנא מביא ראיה לדעתו ממעשה שנעשה כך[3], או ממעשה שנעשה בפני חכמים אחרים והם לא מחו[4].

כלל זה אינו מוחלט, ולפעמים רב מסוים עשה מעשה ולא למדו ממנו, ואמרו שהוא עשה רק על דעת עצמו אך אין הלכה כמותו[5], גם לפעמים אמר העושה שאינו רוצה שיסמכו עליו למעשה[6].

גדר הכלל

אין למדים ממעשה שנעשה להחמיר, כי אולי העושה החמיר על עצמו ולא פסק כך את הלכה[7], ואפילו אם במחלוקת אחת גם המקל וגם המחמיר עשו מעשה כדעתם, כתבו הראשונים שלמדים ממעשה המקל ולא ממעשה המחמיר[8]. אולם אם כן באה שאלה לפני חכם ועשה מעשה להחמיר, כן פוסקים כך[9].

לרוב הראשונים, "מעשה רב" הוא גם כשיש מחלוקת והמקל עצמו הוא שעשה את המעשה[10], אולם יש שכתבו שדווקא אם יש חכם אחר שעשה כמותו אז פוסקים כך[11].

מעשה שנעשה נגד כללי פסיקת הלכה, כגון נגד דעת רבים, או נגד 'סתם משנה', נחלקו הראשונים אם מעשה רב או לא[12]

לאחר חתימת התלמוד

בראשונים כתבו שגם אחרי חתימת התלמוד גדול משקלו ההלכתי של מעשה שנעשה בפועל, ו"הוא מן העמודים הגדולים בהוראה ובהם ראוי להתלות"[13], ולהלכה נפסק שדיין הטועה ופוסק נגד מעשה שפשט בכל העולם, דינו כ"טועה בדבר משנה" והדין בטל[14]

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. הביטוי 'מעשה רב', משמש לעיתים כביטוי ל"מעשהו של הרב". משמעות כזו ניתן לראות בשמו של ספר הלכה המתאר את הנהגות הגר"א, הקרוי "מעשה רב". אולם בתלמוד ובספרי הפסיקה מופיע המושג 'מעשה רב' במשמעות של 'גדול', כלומר שה'מעשה' שהקל בפועל, גדול ובעל משקל הלכתי יותר מפסיקת ההלכה של הדעה שכנגד שאינה בוצעה למעשה לקולא.
  2. שבת כא א, וקכו ב ורש"י שם, תוס' שבת מט ב ועוד.
  3. עירובין מה ב, סוכה ב ב, ועוד
  4. ברכות יא א, ושבת כט ב, ועוד
  5. ברכות מח א
  6. תוס' פסחים נא ב ד"ה אני.
  7. ביצה כא ב, בבא מציעא כד ב, ומנחות מא ב, וראו תוספתא דמאי סוף פרק ה שנחלקו בזה תנאים, ובברכות יא א ופסחים ק א נזהרו חכמים שלא לעשות מעשה המחמיר, שמא יקבעו את ההלכה כך על פיהם.
  8. ריטב"א ב"מ סז: בשם הראב"ד.
  9. תוס' עבודה זרה סו ב ד"ה רבא.
  10. בה"ג, ר"ח ור"ן (גיטין כז ב), רא"ש רי"ף ובעל המאור. ראו יד מלאכי כלל תכ"ד, ושדי חמד מערכת מ' כלל מ"ה.
  11. ריטב"א כתובות נט ב, מגיד משנה הלכות איסורי ביאה י ד, ועוד. וראו רא"ש פסחים פרק ב סימן כה.
  12. ראו בית יוסף על טור אורח חיים תקי, שו"ת מהר"ם אלשקר סימן לב, ושיירי כנסת הגדולה כללי התלמוד כלל לג. וראו באורך יד מלאכי כלל תכג, יבין שמועה כלל מז, ושדי חמד מערכת מ כלל מח.
  13. לשון הרמב"ם הלכות שמיטה י ו. וראו גם ירושלמי יבמות ז ג, ופסחין סו א.
  14. רמב"ם הלכות סנהדרין ו ב, ראו סנהדרין לג א, ושולחן ערוך חושן משפט כה ב.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.