מצבת יגיד עליו רעו
.jpg)
מצבת יגיד עליו רעו היא מצבת קבר שהייתה סמוכה לקברו של רבי נתן נטע שפירא בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, אשר צוינה לבנו - יצחק שפירא, אך במהלך השנים יוחסה לדמות אגדית שנקברה באורח פלאי על ידו.
המצבה
בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, סמוך לקברו של רבי נתן נטע שפירא, הייתה קיימת מצבה ועליה נוסח ספינקסי אפוף הוד. הנוסח שעל גבי המצבה עבר גלגולים שונים, ובשלב כלשהו הועלתה השערה אודות זיהוי הנקבר תחתיה, אך במהלך מלחמת העולם השנייה נעקרה המצבה והושחתה, ושוב חזרה אלמוניותו של הנקבר תחתיה בנוסח המצבה.
בשנת ה'תרנ"ט צוין נוסח המצבה על ידי חיים דב פרידברג:
”ציון לנפש חיה פה מצאנו
לדעת שמה לריק יגענו
יען נמצא קבור באשמנים
ותמחנה אותותיו מרוב שנים
כן יגיד עלי' רעו גאון עוזנו
מגלה עמוקות ומגיה חשכנו
כי רב כבודו בשם תפארת
להישאר בדור דורים למזכרת
גבאי הח"ק זאת אל לבם השיבו
ומצבה חדשה על קברו הציבו
תקב"ץ לפ"ק לבריאת ארץ ושמים”
פרידברג, על פי פנקס החברה קדישא ועל פי יוהאן כריסטוף וולף (אנ')[1], מציין את זהותו של הנקבר תחתיו: הרב יצחק שפירא, בנו של רבי נתן נטע.[2]
לאחר חצי יובל, בשנת ה'תרפ"ד, הוקמה המצבה מחדש, ונכתב עליה הנוסח הישן עם תוספת - לזיהוי הנקבר תחתיה[3]:
”נתחדשה ע"י ראשי קהלתנו מש' תרפ"ד
וכפי הנראה מכתבי ... קדמוניות
נקבר פה הר' יצחק בהג' מו'
נתן שפירא זצ"ל בעל מגלה עמוקות
נפטר בדמי ימיו בן כ"ה שנים
בר"ח שבט ת"ט לפ"ק תנצב"ה”
במהלך מלחמת העולם השנייה נעקרה המצבה ממקומה והושחת הכיתוב שעליה. לאחר המלחמה, עם שיפוץ בית הקברות הוצבה המצבה מחדש, אך במיקום אחר בתוך שטח בית הקברות - שלא בסמיכות ממש לקברו של רבי נתן נטע שפירא. הכיתוב שעליה מטושטש, וכיום חלקה התחתון - ובו זהותו המשוערת של הנקבר תחתיה - אינו קריא. על מקום הכיתוב שמלפנים מופיע באופן בולט הכיתוב: "יגיד עליו רעו".
האגדה
בעקבות נוסח המצבה (הראשוני, ובדומה למופיע בה כיום), התהלכה אגדה סביב הנקבר ונסיבות הקבורה:
לאחר פטירתו של רבי נתן נטע שפירא, הופיע בקרקוב באחד הימים אברך צעיר אלמוני שפנה אל גבאי החברה קדישא בבקשה לקבור אותו במקום פנוי מסוים הסמוך לקברו של רבי נתן נטע שפירא. הלה אף הציע תשלום נאה עבור הרכישה. גבאי החברה קדישא סנט בו בתגובה כי רבי נתן נטע שפירא ביקש להשאיר את סביבותיו ריקים, ובכלל איך עלתה על דעתו להיקבר במקום קדוש שכזה. אולם האברך הפציר שוב ושוב עד שלבסוף נעתר לו הגבאי מתוך מחשבה שמלבדם אין מי שיודע על כך, ומפאת גילו של האברך סביר כי ייפטר אחר הגבאי וממילא לא יצרך למלא את דבריו.
ביום המחרת נפטר אותו אורח אלמוני, ומשום כבודו וקדושתו של רבי נתן נטע שפירא החליט הגבאי להתעלם מהמכירה שביצע ואנשי החברה קדישא קברו את האלמוני בשטח צדדי בבית הקברות, כשעל מצבתו מצוין תאריך פטירתו בלבד. הדבר היחידי שהיה ידוע עליו.
בלילה, בא הנפטר האלמוני אל הגבאי בחלום בטענה על אי קיום סיכום הדברים ביניהם. הוא הוסיף ואיים כי ברצונו לתבוע אותו בבית דין של מעלה. הגבאי התעורר בבהלה מהחלום, אך ניחם את עצמו שזה חלום הבל ושב לשנתו. משחזר על עצמו החלום בלילות שלאחר מכן שוב ושוב, פנה הגבאי אל רב העיר, רבי יואל סירקיש, וסיפר לו את הדברים. השיב לו רבי יואל סירקיש כי בפעם הבאה שיבוא אליו האלמוני בחלום, יאמר לו כי הוא חפץ לדון עמו בבית דינו של רבי יואל סירקיש. בלילה הבא אכן בא הנפטר והסכים להצעתו של רבי יואל סירקיש.
ביום המיועד, נועדו חברי בית הדין לדין, תוך שייחדו מקום מיוחד עבור הנפטר. לאחר שהוצגו שני הצדדים, ומשסירב הנפטר להזדהות כדי לדון על טיבו, הוכרע כי המצב יישאר כפי שהוא כעת, ואם הנפטר ראוי להיקבר על יד רבי נתן נטע שפירא, יעבור מעצמו למקום זה. למחרת עם שחר נחרדו אנשי החברה קדישא לגלות את קברו של הנפטר ריק, ועל יד קברו של רבי נתן נטע שפירא מופיעה תלולית עפר.
לאור הסיפור הפלאי הקימו הגבאים מצבה על קבר האלמוני ובה נכתב, על פי אגדה זו:
- ”פה נטמן האברך לא נודע מיהו, יגיד עליו רעו”
עם השנים טושטש הכיתוב מעל המצבה, ומאוחר יותר הוסיפו את הנוסח כפי שהופיע אצל פרידברג (דומה לנוסח המופיע כיום), בו מצוינת גדלותו המסתורית של הנקבר תחתיה.
יש המקבלים את אלמוניות הנקבר, אך מכחישים את אמיתותה של האגדה וטוענים כי הנוסח המופיע עליה אינו אלא משום אי זיהויו של הנקבר תחתיה.
קישורים חיצוניים
- קרקוב. מעשה נפלא מבעל ה"מגלה עמוקות" זצ"ל והנסתר - "יגיד עליו רעו"
- סיפור בעל מגלה העמוקות, בפורום באתר FXP
- רפאל נחמן הכהן, שמועות וסיפורים מרבותינו הקדושים - ב, אות קפ"ה ("קנה קבר ליד צדיק וקבלו"), כפר חב"ד תש"נ, עמ' 188, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ Johann Christoph Wolf, Bibliotheca Hebræa, כרך רביעי, עמ' 1207.
- ^ חיים דב פרידברג, מרגניתא שפירא, תרנ"ט, עמ' 15, באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו תמונת המצבה טרום מלחמת העולם השנייה
