מצוק ההעתקים
מָצוּק ההעתקים הוא רצף של צוקים המצוי בשולים המערביים של בקע ים המלח – חלק הבקע הסורי-אפריקני המשתרע מדרום טורקיה ועד לדרום מפרץ אילת. המצוק עובר מרכס רמים בצפון, דרך בקעת הירדן ועד מצוקי הרי אילת. מצוק ההעתקים מתבטא במיוחד בקצה המזרחי של מדבר יהודה, ממערב לים המלח.
לרוב אורכו של מצוק ההעתקים ובמקביל לו, מצוי מצוק נוסף, רובו בשטח מדינת ירדן, ובאופן חלקי, גם בשטח מדינת ישראל, באזור הגולן. הטופוגרפיה של המצוק המזרחי הופכת אותו למאפיין גאוגרפי בולט כמעט לכל אורכו, בניגוד למצוק המערבי, הישראלי, הבולט בעיקר באזור מדבר יהודה.
גובהו המרבי של המצוק הוא 270 מטר מעל פני הים (מעל נחל קדם), גובהו המינימלי 50 מטר תחת פני הים (מעל נחל קדרון). הפרש הגבהים בין ראש המצוק לבסיסו נע בין 670 ל-250 מטר. השיפוע חד מאוד, השיפוע המרבי הוא בן 73 מעלות (מעל נחל חצצון), והמינימלי 27 מעלות (באזור נחל רחף).
המצוק קיבל את שמו מסדרת ההעתקים שיצרה אותו.[1]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ספי בן-יוסף, "אוג בראש פרסת סלע", "טבע וארץ", חוברת ל"ב 2 (ינואר 1990)
