נחל קדרון

אפיק הקניון העליון ומנזר מר סבא

נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה. אורכו של הנחל כ-34 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-115 קמ"ר.

נחל קידרון כיום הוא אחד הנחלים המזוהמים בישראל. סיבת הזיהום היא שפכים, בעיקר של מזרח ירושלים, המוזרמים אל הנחל ללא טיהור או אחרי טיהור חלקי בלבד.^{[דרוש מקור]}

מקור השם

ישנן מספר השערות אודות מקור שמו של הנחל: ההשערה הראשונה מתייחסת לפירוש המילה "קדר" כ"חושך". חלק מערוץ הנחל המוקף הרים גבוהים שיוצרים בו אפלה. השנייה מתייחסת אף היא לפירוש המילה "קדר" כ"חושך", אך היא מתייחסת לנחל כמקום של קבורה וטומאה, שכן בו נקברו אישים חשובים מימי תקופת בית שני. לפי ההשערה השלישית, "קדרון" נובע מצורת ה"קדרה" שיוצר הנחל במפגשו עם גיא בן הינום. השערה נוספת מייחסת את מקור שם הנחל הוא לבתי המלאכה של הקדרים שהיו בו.

נחל קדרון, מבט מצפון לדרום, בסמוך לקבר בת פרעה

תוואי הזרימה

נחל קדרון בירושלים, יד אבשלום מבצבץ מימין וכנסיית כל העמים בגת שמנים משמאל

נחל קדרון ליד העיר העתיקה

את דרכו מירושלים לרמת המדבר, עושה נחל קדרון בכיוון לא רגיל לנחלי מדבר יהודה, מצפון לדרום. רק עם כניסת הנחל לתחום מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה, בסמוך לח'רבת חרד'אן, משתנה בחריפות כיוונו של הנחל, והוא זורם ממערב-דרום-מערב למזרח-צפון-מזרח. רוב אורכו של הנחל, הוא בתחום המסלע הקירטוני הרך של רמת מדבר יהודה, והוא רדוד ומתון. במקום בו חוצה הנחל את קמר מעון-מר סבא, הוא יוצר קניון עמוק. אורכו של קניון זה כ-2.5 ק"מ, ועומקו מגיע ל-80 מטר. קירות הקניון אינם זקופים, כך שרחבו בקרקעיתו כ-30 מטר, בעוד רחבו בין שפותיו כ-150 מטר.

קניון נוסף נמצא באזור במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה. אורכו של קניון זה כ-1.5 ק"מ, ועומקו מגיע ל-200 מטר ויותר. קניון זה שונה משאר הקניונים הגדולים של מדבר יהודה שנוצרו משחיקת המים, ולכן הם רחבים מאד, ומתחילים במפל פרסה גדול. קניון זה, לעומת זאת, עובר בקו שבר, שכיוונו מזרח-מערב, ולכן חתכו צר מאד - רוחבו בתחתיתו הוא כ-10 מטרים בלבד, ואף יציאתו מתחום מצוק ההעתקים הוא בסדק צר, ולא בשער מצוקים גדול כמו בנחלים הגדולים של מדבר יהודה. קניון זה יורד בסדרת מפלים נמוכים שגובהם 4-20 מטרים.

בקניון העליון של הנחל נמצא מנזר מר סבא, ושרידים של עוד שני אתרי נזירות: מנזר תיאודוסיוס וסנטה סופיה. מערות קרסטיות רבות בנחל, שימשו ככוכי התבודדות לנזירי האזור, וחלקן עדיין משמש למטרה זו.

מאפיקו של קניון זה, יוצאת אמת מים ארוכה, שהוליכה מי שיטפונות מנחל קדרון למצודת הורקניה. חלקים מאמה זו חצובים בסלע, חלקים אחרים בנויים אבן ומטויחים, וקטעים מסוימים שלה נעזרים בקירות תמך שגובהם מגיע ל-15 מטרים. רובה של אמה זו השתמר בצורה טובה למדי.

נחל קדרון וירושלים

לאורך רוב ההיסטוריה נחשב נחל קדרון, היורד מהר הצופים, לגבולה הגאוגרפי והמוניציפלי של ירושלים. כאשר שלמה המלך גוזר על שמעי בן גרא שלא לצאת מירושלים, הוא מציין את נחל קדרון כקצה תחום העיר: "וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי, וַיֹּאמֶר לוֹ בְּנֵה-לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם, וְיָשַׁבְתָּ שָׁם; וְלֹא-תֵצֵא מִשָּׁם, אָנֶה וָאָנָה. וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ, וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן יָדֹעַ תֵּדַע, כִּי מוֹת תָּמוּת דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ. (מלכים א' פרק ב' פסוקים ל"ו-ל"ז)". גם כשדוד בורח מירושלים מפני אבשלום בנו, הנחל מצוין כגבול העיר: "וְכָל-הָאָרֶץ, בּוֹכִים קוֹל גָּדוֹל, וְכָל-הָעָם, עֹבְרִים; וְהַמֶּלֶךְ, עֹבֵר בְּנַחַל קִדְרוֹן, וְכָל-הָעָם עֹבְרִים, עַל-פְּנֵי-דֶרֶךְ אֶת-הַמִּדְבָּר. (שמואל ב' פרק ט"ו פסוק כ"ג)". כאמור, הנחל שימש מקומם של בתי היוצר של קדרי ירושלים, ובהמשך כנקרופוליס של העיר. בזמן בית שני הוזרמו לנחל שפכים מבית המקדש (משנה מסכת יומא פרק ה משנה ו). בין הקברים הידועים המצויים בנחל נמצאים יד אבשלום, קבר בני חזיר, קבר זכריה וקבר רבי עובדיה מברטנורה.

ראו גם

• עמק יהושפט

קישורים חיצוניים

• הרב יהודה שביב, מקור שמו של נחל קדרון באתר מט"ח.
• רון פלד, נחל קדרון: הנקרופוליס של ירושלים, הצעה לטיול בנחל באתר ynet.
• תוכנית שיקום נחל קדרון, באתר קדרון. שיתוף פעולה בין מספר רשויות לשיקום אגן נחל קדרון.
• משה גלעד, גשר על פני מים עכורים, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2012
• נחל קדרון באתר עמותת צלול