מקדש בעל שמין בתדמור
 | |
| מקדש בעל שמין בתדמור | |
| מדינה |
 סוריה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1980, לפי קריטריונים 1, 2, 4 | |
| הערות | פוצץ בשנת 2015 |
 | |
מקדש בעל שמין בתדמור היה מקדש עתיק באתר הארכאולוגי בעיר תדמור בסוריה. המקדש הוקדש לאליל הכנעני בעל שמין, שהיה אליל השמים השמי, אחד משני האלילים הראשיים של העיר תדמור.
היסטוריה
השלב המוקדם ביותר של המקדש מתוארך לסוף המאה השנייה לפנה"ס. המקדש נבנה מחדש בשנת 131 לספירה.[1] המזבח שבחזית המקדש תוארך לשנת 115 לפנה"ס.[2] עם כניסת הנצרות לאזור במאה החמישית לספירה, המקדש הוסב לכנסייה.
בשנת 1751 הגיעה משלחת שבראשה עמדו רוברט ווד (אנ') וג'יימס דוקינס (אנ'). המשלחת למדה את האתר ואת המבנים הארכיטקטוניים שלו. בין המבנים שתוארו על ידיה היה גם מקדש בעל שמין. המשלחת פרסמה את ממצאיה בשנים 1753 ו-1757.
המקדש נחפר בין השנים 1956-1954 על ידי משלחת ארכאולוגית שווייצרית שאורגנה על ידי אונסק"ו.[3] המקדש היה אחד מהמבנים העתיקים המושלמים ביותר ששרדו בתדמור. בשנת 1980 הוכרז המקדש על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית יחד עם האתר העתיק של תדמור. במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה נכבשה העיר תדמור על ידי ארגון המדינה האסלאמית ובחודש אוגוסט 2015 המקדש פוצץ ונהרס על ידו.
המבנה
המבנה נבנה באתר, שעוד לפני בניית המקדש, שימש לכל אורך המאה הראשונה לספירה והעשורים הראשונים של המאה השנייה כמקום "קדוש" שבו הועלו זבחים לכבודו של האליל בעל שמין.
המקדש היה במקורו חלק ממתחם גדול של שלוש חצרות שייצגו עירוב סגנונות בנייה אדריכליים רומיים וסוריים. המבנה שכן בצדה הדרומי של החצר המרכזית. הפרופורציות של המקדש והכותרות היו רומיות, ואילו האלמנטים על גבי הקורה הראשית הארכיטרב וצדי החלונות היו בסגנון סורי. הכותרות של העמודים עוטרו בעיטורים בסגנון הסדר הקורינתי המזכיר את צמח הקוציץ. הפורטיקו - מבנה השער היה מורכב משישה עמודים. הקירות הצדיים היו מעוטרים בפילסטרים, שהם רכיבי בניין אדריכליים דמויי עמוד הצמודים לקיר.
כתובת והקדשה
על תושבת העמוד התומך בפרוטומה של מַלֵה אגריפה, שתמך בהקמת המקדש, נמצאה כתובת בשפות יוונית ותדמורית (ניב מקומי של השפה הארמית, שנכתב בכתב מרובע הדומה לכתב הארמי), שציינה את אגריפה ואת תמיכתו ונכתב בה שהמבנה הוקם בשנת 131 לספירה. הכתובת ציינה גם את ביקורו של הקיסר הרומי אדריאנוס בתדמור בשנת 129 לספירה. הכתובת היא:
הרס המקדש
בשנת 2013, במלחמת האזרחים בסוריה, הופצץ חלק מהמבנה וניזוק. פינתו הדרומית-מערבית של המקדש ניזוקה על ידי בוזזים, שפרצו שני פתחים במבנה כדי לבזוז את הריהוט של אולם המבקרים. ב-23 באוגוסט 2015, פוצץ המקדש על ידי ארגון המדינה האסלאמית, שאנשיו הניחו חומר נפץ בתוך מבנה המקדש.[5] ארגון אונסק"ו הכריז שפיצוץ המקדש הוא פשע מלחמה. כשבוע לאחר מכן נהרס באתר גם מקדש בל. ב-5 באוקטובר 2015 פורסם כי הקשת המונומנטלית, שהייתה חלק חשוב באכסדרה הגדולה בתדמור, פוצצה גם היא.
קישורים חיצוניים
 |
- The destruction of Palmyra's ancient temple of Baalshamin, Syria באתר אונסק"ו, 24 באוגוסט 2015
- Temple of Baalshamin, Palmyra באתר KHANACADEMY
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 The Pagan God: Popular Religion in the Greco-Roman Near East מאת Javier Teixidor עמ' 131
- ^ Palmyra and Its Empire: Zenobia's Revolt Against Rome מאת Richard Stoneman, עמ' 65
- ^ https://books.google.co.il/books?id=8kLFfE1qPhIC&pg=PA12&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Palmyra and Its Empire: Zenobia's Revolt Against Rome], מאת Richard Stoneman, הוצאת אוניברסיטת מישיגן, עמ' 12
- ^ תרגום חופשי
- ^ רועי קייס, תיעוד הרס ההיסטוריה: דאעש מחריב מקדש, באתר ynet
