מקסים ושייה-לגראב

מקסים ושייה-לגראב
Maxime Vachier-Lagrave
	בתחרות המועמדים 2021
לידה	21 באוקטובר 1990 (גיל: 33)
הדרגה הגבוהה ביותר	רב-אמן (משנת 2005)
מד כושר מרבי	2819 (אוגוסט 2016)
מד כושר נוכחי	‏(מרץ 2024)
מדינה	צרפת

מקסים ושייה-לגראב (בצרפתית: Maxime Vachier-Lagrave מכונה MVL על שם ראשי התיבות של שמו,^[1] נולד ב-21 באוקטובר 1990 בנוז'אן-סור-מארן, שבצרפת) הוא שחמטאי צרפתי בדרגת רב-אמן, אלוף העולם בבליץ.

השיג דרגת רב-אמן בשנת 2005, זכה באליפות העולם בשחמט לנוער ב-2009 וזכה שלוש פעמים באליפות צרפת בשחמט (2007, 2011, 2012. ב-2012 זכה במשותף עם עוד שלושה שחמטאים) וארבע פעמים בפסטיבל השחמט של ביין. מאז אוקטובר 2011 הוא משחק במועדון קלישי אשק 92.

באוגוסט 2016, מד הכושר שלו עבר לראשונה את רף ה-2800 הנקודות, רף סמלי שנחצה על ידי שחמטאים בודדים בלבד. באותו חודש הוא דורג במקום השני בעולם כאשר רק מגנוס קרלסן, אלוף העולם המכהן, דורג לפניו. הוא המשיך להיות מדורג בעשירייה הראשונה במד הכושר ברציפות עד לפברואר 2021.

ביוגרפיה וקריירה

ושייה-לגראב נולד לאב מתכנת וגדל בעיר לה פלסי-טרוויז בעמק המארן.

הוא התחיל לשחק שחמט בגיל חמש^[2] וזכה באליפויות צרפת בגילאים שלו ב-1997 (עד גיל 8), 1999 (עד גיל 10), 2000 (עד גיל 12), 2002 (עד גיל 16).^[3] ושייה-לגראב זכה במדליית ארד באליפות העולם בשחמט לנוער בשנים 2000, 2001, 2005 ובמדליית הכסף באליפות העולם עד גיל 14 ב-2003.

בשנת 2004 סיים במקום שלישי באליפות פריז וזכה במקום הראשון בטורניר של מועדון השחמט נאו (NAO) בפריז. בשנה זו השיג דרגת אמן בינלאומי. ושייה-לגראב היה לאחד הצעירים בהיסטוריה שהשיג דרגת רב-אמן בשחמט (סרגיי קריאקין הוא הצעיר ביותר, בגיל 12 ו-7 חודשים). התואר הוענק לו בפברואר 2005 בגיל 14 ו-4 חודשים. בחודש זה סיים במקום השני באליפות הפתוחה של אברי.

ב-25 באוגוסט 2007 היה, בגיל 16 ו-10 חודשים, לאלוף צרפת כאשר ניצח בגמר את ולאדיסלב טקשייב (Владислав Ткачёв) בבליץ שובר-שוויון, לאחר שוויון 1 במשחקים המהירים. הוא אלוף צרפת השני הכי צעיר אחרי אטיין באקרו (Étienne Bacrot) שזכה באליפות צרפת בגיל 16 שנים ו-7 חודשים. ב-25 באוגוסט 2011 זכה בשנית באליפות צרפת ושמר על תוארו ב-2012.

ב-3 בנובמבר 2009 זכה ושייה-לגראב באליפות העולם בשחמט לנוער עם 10.5/13 נקודות.

בסוף יולי 2009 זכה בפעם הראשונה בטורניר רבי-האמן במהדורה ה-42 של פסטיבל השחמט של ביין כאשר הוא מקדים את וסילי איוונצ'וק ובוריס גלפנד. זו הפעם הראשונה ששחמטאי צרפתי זכה בטורניר בקטגוריה גבוהה זו (קטגוריה 19). בשנה שלאחר מכן, ב-2010, סיים במקום הראשון במשותף אך הפסיד לפביאנו קרואנה בשובר שוויון. ב-2011 סיים שלישי בטורניר שמגנוס קרלסן זכה בו. בין השנים 2013 ו-2015 זכה בטורניר שלוש פעמים ברציפות. בדצמבר 2010 ודצמבר 2012 זכה באליפות אירופה בבליץ. בדצמבר 2012 סיים גם במקום הראשון במשותף באליפות אירופה בשח-מהיר והפסיד בשובר שוויון. ב-2015 סיים שני באליפות העולם בבליץ (אנ').

ושייה-לגראב השתתף חמש פעמים בגביע העולם בשחמט (טורניר מוקדמות לתחרות המועמדים שמתמודדים על הזכות לשחק נגד אלוף העולם המכהן):

2009: הודח בשמינית הגמר על ידי בוריס גלפנד (שזכה בטורניר)
2011: הודח בסיבוב השני
2013: הודח בחצי הגמר על ידי ולדימיר קראמניק (שזכה בגביע העולם)
2015: הודח ברבע הגמר על ידי אניש גירי
2017: הודח בחצי הגמר על ידי לבון ארוניאן
2019: הודח בחצי הגמר על ידי טיימור רג'אבוב וסיים במקום השלישי
2021: הודח בשמינית הגמר על ידי סרגיי קריאקין (שסיים במקום השני)

נבחרת צרפת במהלך אולימפיאדת השחמט 2012 במשחק נגד בולגריה (ושייה-לגראב עומד מימין, מול וסלין טופאלוב).

ב-2013 הוא נטל חלק בנבחרת צרפת שסיימה כסגנית אלופת אירופה לאומות. הוא שיחק בלוח השני של צרפת. ושייה-לגראב השתתף עם נבחרת צרפת בשש אולימפיאדות (מ-2006 עד 2016) והוא משחק בלוח הראשון משנת 2010.

באליפות העולם בבליץ בברלין בשנת 2015 סיים כסגן אלוף העולם אחרי אלכסנדר גרישצ'וק (Alexander Grischuk) ולפני ולדימיר קראמניק עם הופעה ברמה של 2,877.

ביולי 2016 זכה בטורניר דורטמונד ויחד עם הישגיו בפסטיבל ביין באותו חודש זכה ב-21 נקודות במד הכושר ובדירוג שפורסם באוגוסט 2016 עלה מהמקום הרביעי בדירוג העולמי למקום השני ומד הכושר שלו עלה ל-2,819. כך היה לשחמטאי השביעי בהיסטוריה (והצרפתי הראשון) שעבר את רף 2,800 הנקודות.^[4]

באוגוסט 2017 זכה ושייה-לגראב בגביע סינקפילד (Sinquefield) מול מספר שחקנים מהמובילים בעולם, בהם לבון ארוניאן, פביאנו קרואנה, וסלי סו, היקארו נקמורה ואלוף העולם המכהן מגנוס קרלסן.^[5] בסוף אותה שנה סיים במקום השני בסבב השחמט הגדול (אנ').

בשנת 2018 זכה בטורניר השחמט של שנג'ן וסיים שני בסבב השחמט הגדול. בשנת 2019 הגיע למקום השני בגראנד פרי של ריגה.

בשנים 21–2020 השתתף בתחרות המועמדים. הוא לא הצליח להעפיל לטורניר בדרך המקובלת לאחר שסיים שלישי בגביע העולם 2019 (2 עולים) ושלישי בגראנד פרי (שניים עולים) ושני מבין המדורגים הגבוה ביותר בממוצע בשנת 2019 (אחד עולה). למרות זאת, תודות לדירוג הממוצע הגבוה שלו, הוא החליף את טיימור רג'אבוב שפרש מהתחרות. בתחרות עצמה סיים במקום השני עם 8 נקודות מתוך 14, חצי נקודה פחות מהזוכה יאן נפוניאשצ'י.

בשנת 2021 זכה בפעם השנייה בגביע סינקפילד (Sinquefield) ובאוקטובר אותה שנה זכה עם נבחרת צרפת במקום השני באליפות אירופה לקבוצות.

ב-31 בדצמבר 2021 זכה באליפות העולם בבליץ. הוא דורג במקום החמישי לפני מחזור המשחקים האחרון, אך ניצחון על אלוף העולם המכהן מגנוס קרלסן הוביל אותו למקום השני בשוויון נקודות עם יאן-קשישטוף דודה, אותו ניצח במשחק ההכרעה השלישי שנערך ביניהם.^[6]

מבחר תחרויות בהן השתתף

אולימפיאדת השחמט בשנים:

2006, 2008, 2010, 2012, 2014, 2016

תחרות שחמט לזכר אלכין 2013
גביע סינקפילד בשנים:

2014, 2016, 2021

2009, 2011, 2013, 2015, 2017, 2019, 2021

תחרות המועמדים 2020

מקסים ושייה-לגראב באולימפיאדת השחמט

בין השנים 2006 ל-2018 השתתף ושייה-לגראב ב־7 אולימפיאדות שחמט^[7]:

שנה	לוח	קבוצה	מד כושר	נקודות	תוצאות	%	מקום
2006	עת	צרפת	2576	6 מ-10	3+ 6= 1-	60.0	7 קבוצתי, 35 אישי
2008	2	צרפת	2716	6.5 מ-11	3+ 7= 1-	59.1	22 קבוצתי, 14 אישי
2010	1	צרפת	2721	5 מ-11	1+ 8= 2-	45.5	10 קבוצתי
2012	1	צרפת	2686	6.5 מ-10	4+ 5= 1-	65.0	23 קבוצתי, 11 אישי
2014	1	צרפת	2768	6 מ-10	3+ 6= 1-	60.0	13 קבוצתי, 10 אישי
2016	1	צרפת	2775	6.5 מ-9	4+ 5=	72.2	8 קבוצתי, 9 אישי
2018	1	צרפת	2775	6.5 מ-10	4+ 5= 1-	65	9 קבוצתי, 6 אישי