מקס ברייטנשטיין
מקס ברייטנשטיין (1853–1926) היה משפטן, מתרגם, עורך, ומוציא לאור אוסטרי ממוצא יהודי, אשר פרסם את ספרו של תיאודור הרצל "מדינת היהודים".
חייו
מקסימיליאן (מקס), בנם של משה ברייטנשטיין וססיליה לבית אולמן, נולד בשנת 1853 בעיירה בשם ברטניצה (פירניץ). עיירה קטנה זו שוכנת במערב מורביה, אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, וכיום חלק מצ'כיה, כ-125 ק"מ דרומית לפראג. לא קיים מידע רב על ילדותו, מלבד העובדה שגדל במשפחה מרובת ילדים, לצידם של עשרה אחים ואחיות נוספים. אחד מאחיו הגדולים, היינריך, היה בזמנו סופר מסעות מוכר, אשר פרסם ספרים אחדים על מסעותיו באזורים האקזוטיים של אינדונזיה וסביבתה. לאחר שסיים את לימודי הגימנסיה בעירו עבר מקס ללמוד באוניברסיטת וינה, ממנה קיבל תואר ד"ר למשפטים בשנת 1876. באותה שנה ייסד והוציא לאור את השבועון האקדמי "אלמה מאטר",אותו ערך עד שנת 1881. לאחר שעבד כשנתיים בשרות המדינה, החליט ברייטנשטיין כי אינו מעוניין להמשיך בעבודתו זו והחל את דרכו בעולם העסקים. בשנת 1885 פתח בווינה את חנות האנטיקווריאט לספרים נדירים ויד שנייה. לאחר מספר שנים בהם ניהל את החנות לבדו הצטרפה אליו אשתו, פרדריקה לבית אופנהיים. החנות עצמה שכנה ברחוב ווהרינגרשטראסה 5. בחייו פרסם מספר ספרים אקדמיים, רשמים היסטוריים ומאמרים שונים. לצד זאת, תרגם וערך מספר ספרים מאנגלית לגרמנית. מקס ברייטנשטיין הלך לעולמו בשנת 1926. בדומה לרבים מבני מעמדו, חי כיהודי מתבולל, אם כי לא ברור האם הייתה זו התבוללות תרבותית-חברתית בלבד, כמקובל בקרב רבים בשכבת הליברלים והמשכילים בזמנו, או שמא כללה תהליך המרת דת מלאה עד כדי התנצרות[1].
לאחר מותו
עם מותו עבר ניהול חנות הספרים ועסקי המו"לות לאשתו פרדריקה, אשר ניהלה אותם לבדה עד ראשית 1938. במרץ 1938 החל המשטר האוסטרי לפגוע בנכסי יהודים, ובכלל זאת גם בחנויות הספרים אשר היו בבעלות יהודית. עסקים רבים נסגרו בתהליך של ליקווידציה (חיסול או פירוק עסק), או שעברו לבעלות ארית בתהליך של אריזציה. מוערך כי עד מאי 1939 כמאה חמישים חנויות ספרים ועסקי מו"לות של יהודים עברו תהליך זה באוסטריה לבדה. ביוני 1938 נסגרה חנות הספרים של ברייטנשטיין בצו השלטונות למשך חצי שנה. ידוע כי לפחות שלושה אנשי עסקים ארים מתחום עסקי הספרים התמודדו על הזכות להשתלט על החנות ותכולתה. אחד מהם, יוהנס קצלר, הוא זה שזכה לבסוף, והשתלט על העסק. בשנת 1949 הועמד קצלר לדין והואשם במספר פשעי אריזציה, אם כי לא במקרה של השתלטותו על חנותו ברייטנשטיין, ייתכן מחוסר עדים. פרדריקה עצמה עזבה את אוסטריה והיגרה לארצות הברית, שם נפטרה בשנת 1947.
פרסום "מדינת היהודים"
מקס ברייטנשטיין עצמו לא היה ציוני ולעיתים אף הוגדר כאנטי ציוני על ידי עיתוני התקופה. את הרצל הכיר היות שהיה מבאי ביתם של משפחת אשתו של הרצל, ז'ולי נשאואר. באחת מאותן פגישות משותפות, הציע לו הרצל להוציא את ספרו לאור. ברייטנשטיין הסכים לכך בו במקום, לא מתוך אמונה בהצלחתו הכלכלית של הספר וודאי לא בגלל תכניו, אלא בעיקר מתוך רגש הידידות והחיבה שחש כלפי הרצל. המהדורה הראשונה של הספר ראתה אור ב-14 בפברואר 1896 בלייפציג ובווינה והודפסה בשלושת אלפים עותקים. הרצל עצמו פיקח באופן אישי על הדפסתם בבית הדפוס. במסגרת ההסכם בינו לבין המו"ל, קיבל הרצל 500 עותקים מספרו. הספר נמכר בחנותו של ברייטנשטיין בווינה, ועשרים עותקים הוצגו בחלון הראווה שלה. בתחילה, נמכרו כמה מאות עותקים בלבד, באופן שאף לא כיסה את עלות הדפסתם עבור המו"ל. היות שברייטנשטיין לא ייחס חשיבות מיוחדת לספר, אף לא טרח לשמור ברשותו ולו עותק אחד של המהדורה הראשונה, לאחר שזו אזלה מהמלאי. כלל המהדורות הבאות בגרמנית, החל מהמדורה השנייה, שראתה אור בשנת 1904, פורסמו על ידי מו"לים אחרים[2].
לקריאה נוספת
- ג. קרסל, "מדינת היהודים" – למה?, דבר, 25 באוגוסט 1944
- ג. קרסל, כיצד קבלו את פני "מדינת היהודים"?, דבר, 15 בפברואר 1946
- ג. קרסל, "מדינת ישראל" ו"רוח ישראל סבא" (ששים שנה ל"מדינת היהודים"), דבר, 29 ביוני 1956
- מתיה קם, פרסום מדינת היהודים, מאתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- ח. אברהמי, א. ביין, ההוצאות של "מדינת היהודים" לתיאודור הרצל, הציונות א', 1970
קישורים חיצוניים
- יותם אחיאסף, מ. ברייטנשטיין, המו"ל של מדינת היהודים, הארץ, 26 ינואר 2021
הערות שוליים
- ^ יותם אחיאסף, מקס ברייטנשטיין, המו"ל של מדינת היהודים, באתר הארץ
- ^ "מדינת היהודים" בשלל שפות - הארכיון הציוני, באתר www.zionistarchives.org.il
