מקס ואן דאם
מקס ואן דאם (19 במרץ 1910 – 20 בספטמבר 1943) היה אומן הולנדי שנספה במחנה ההשמדה סוביבור.
נעוריו
ואן דאם היה בנם של ארון וג'ואנה ואן דאם. הוא נולד ב-19 במרץ 1910 בעיר וינטרסויק, עיירה הולנדית על גבול גרמניה למשפחה יהודית סוציאליסטית. כבר בילדותו הפגין כישרון רב בציור דיוקנאות ונופים. על אף שאביו לא תמך במקצוע הציור, הוא סיפק לבנו מקס את הכלים הדרושים לציור. ואן דאם הושפע מהאמנים וינסנט ואן גוך וקיוט הקולויץ. כישרונו ושאפתנותו עניינו את דוקטור ג'ייקוב המרליק ששכנע את אביו של ואן דאם לאפשר לבנו ללמוד אומנות ולפתח את הפוטנציאל שלו.[1]
לימודי אמנות (1931–1937)
על מנת להמשיך את לימודיו כמורה לציור בבית ספר, הוא היגר לאמסטרדם. אך בסיום לימודיו סירב לקבל תפקיד כמורה ובחר להמשיך את הכשרתו באקדמיה המלכותית לאמנויות באנטוורפן, שם למד במשך ארבע שנים, בין השנים 1933–1937. הוא התמחה בציור דיוקנים ולמד אצל איזודור אופסומר. בשנים אלו התחילה להתפתח התנועה הנאצית שבגרמניה שהפגינה אנטישמיות כלפי יהודים. ואן דאם התגורר בעיקר באנטוורפן, אך נדד גם בין הולנד לבלגיה וביקר באיטליה ובצרפת על מנת לפתח את כישורי הציור שלו ולשפר את המודעות החברתית שלו. בשנת 1932 עיצב ואם דאם חלון ויטראז' עבור דה דאגראד. העבודה הסתיימה בשנת 1934. באותה השנה עיצב גם פוסטר ל"הפגנה למען סוציאליזם ודמוקרטיה", שאורגנה ב־16.9 על ידי ה- SDAP– האיגוד ההולנדי של המקצוענים. בשנת 1936 ובשנת 1937 היה אורח קבוע של יאפה מלרייק ומשפחתו בברגן שבצפון הולנד, שם פגש את פרדריקה כהן שהייתה אמנית גרפיקאית והציירים ליאו גסטל צ'ארלי טולופ ומתיו ויגמן הקשורים לבית הספר בברגן. התעניינותו בציונות גברה והוא קיבל עמלה כדי לצייר את דיוקנו של תיאודור הרצל. למרות ההכרה הגוברת והשקעתו של ואן דאם, הוא התקשה להתפרנס מעבודותיו.[1]
קריירה אומנותית
בשנת 1938 עבר ואם דאם להתגורר באמסטרדם על מנת להכין את עצמו לקראת התחרות היוקרתית שנקראת "פרס רומא". בתחרות זו זכה במקום השני בזכות ציור השמן שלו "הגר וישמעאל". בשנה זו לא הוענק הפרס הראשון. הוא זכה בפרס יוקרתי נוסף, בתחרות הנקראת "אומנות וידידות". בשנת 1939 הציג את אחת מהתערוכות שלו במוזיאון "ריקסמוזיאום" שבאמסטרדם.[1]
בזמן המלחמה ומותו
ואן דאם חי תקופה מסוימת בהיחבא בברגן שבצפון-מערב גרמניה. בעודו מקבל סיוע מחברו ד"ר המלריק כאשר הולנד נכבשה על ידי הגרמנים. בשנת 1942 ניסה לברוח לשווייץ עם אליס דה יונג ובתה הקטנה, ז'קלין בת השנתיים וחצי. הוא נתפס ליד הגבול הצרפתי במונטליר ונשלח למחנה הצרפתי דראנסי. משם הועבר למחנה ההשמדה סביבור שבפולין. בסוביבור גויס ואן דאם על ידיי קציני הss ליצור דיוקנאות שלהם לצד נופים. ככל הנראה בסיום עבודתו האחרונה נשלח ואן דאם אל מותו.[1]
הנצחה
לאחר המלחמה הוצגו יצירותיו בהולנד בתערוכות קבוצתיות וכן בתערוכות יחיד. כל משפחתו של ואן דאם נספתה בזמן המלחמה למעט אחותו רוז'י ששרדה.[1]
זכרו הונצח בעיר הולדתו ברחוב הנושא את שמו. חלק מיצירותיו מתקופת חייו במסתור נמסרו לאוסף לבית לוחמי הגטאות והובאו על ידי האוצרת הראשונה ומייסדת האוסף, מרים נוביץ'.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
