מקס (תוכנה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקס
מפתח Cycling ’74
מערכת הפעלה Microsoft Windows, macOS
קטגוריה פיתוח מוזיקה ומולטימדיה

מקס, ידועה גם כמקס/אם.אס.פי/ג׳יטר (באנגלית: Max/Msp/Jitter), היא תוכנה העושה שימוש בתכנות ויזואלי עבור מוזיקה ומולטימדיה. התוכנה מפותחת ומתוחזקת על ידי החברה Cycling ’74 מסן פרנסיסקו. במעל שלושים שנות היסטוריה נעשה שימוש בתוכנה על ידי מלחינים, מבצעים, מעצבי תוכנה וחוקרים כדי ליצור מיצבים והופעות[1].

מקס היא תוכנה מודולרית המבוססת ספרייה (תכנות) קיימת. קיים בתוכנה ממשק תכנות יישומים אשר מאפשר למפתחי צד-שלישי לפתח אובייקטים חדשים (המבצעים פעולות שונות בתוכנה עצמה), ולכן קיים בסיס משתמשים גדול של מתכנתים שאינם קשורים לחברת Cycling ’74 המרחיבים את התוכנה תחת שימושים מסחריים ולא-מסחריים. בגלל יכולות ההרחבה מבוססת המשמשים המשפיעה על מבנה התוכנה וממשק המשתמש הגרפי, מקס כונתה הלינגואה פרנקה לפיתוח ביצועים מוזיקליים אינטראקטיביים[2].

היסטוריה

שנות השמונים: מילר פוקטי התחיל את עבודתו על מקס ב-1985 במכון למחקר ולתיאום אקוסטי מוזיקלי (אירקאם) שבפריז[3]. במקור התוכנה נקראה הפאצ׳ר, הגרסה הראשונה אפשרה למלחינים יצירת מוזיקה באופן אינטראקטיבי על מחשבים מקינטוש. בזמן זה מקס לא יכלה לבצע סינתזה בזמן-אמת, אך איפשרה שליחת פקודות שליטה על סינת׳יסייזרים וסאמפלרים בשימוש ב״MIDI״ או פרוטוקול[4] דומה. השימוש הידוע המוקדם ביותר בתוכנה נעשה ב-1988 על ידי פיליפ מנורי ביצירה פלוטון; התוכנה סנכרנה בין מחשב ופסנתר במקביל על מכשיר Sogitec 4X השומש לעיבוד צליל[5].

ב-1989, אירקאם פיתחה את מקס/אף.טי.אס, גרסה מותאמת של מקס לתחנת עבודה ייעודית למוסד. גרסה זו בישרה את אפשרותה של התוכנה לבצע סינתזה בזמן אמת אשר עשתה שימוש במעבדי אות ספרתיים פנימיים[6][7]. באותה שנה אירקאם רשמה את רישיון התוכנה תחת חברת אופקוד מערכות[8].

שנות התשעים: אופקוד השיקה את הגרסה המסחרית של מקס ב-1990, התוכנה פותחה והורחבה על ידי דייוויד ציקארלי. בשנת 1997 אופקוד שקלה לבטל את פיתוחה. ציקארלי רכש את זכויות ההפצה על התוכנה והקים את חברת Cycling ’74 כדי להמשיך לפתח את הגרסה המסחרית[9][10]של מקס כאשר ממשיכים לפתח את התוכנה באירקאם במקביל. בתקופה זו פיתוח מקס על ידי אירקאם דעך; הגרסה האחרון שהופקה במוסד הייתה הjMax, שדרוג ישיר מגרסת המקס/אף.טי.אס שפותחה עבור חברת סיליקון גרפיקס ומאוחר יותר עבור מערכות לינוקס. בפיתוח התוכנה נעשה שימוש בשפת התכנות Java כדי לייצר את הממשק הגרפי, ובשפת C לתפקוד התוכנה, בסופו של דבר הפכה לתוכנת Open-source.

בינתיים, פוקטי פיתח באופן עצמאי את התוכנה Pure Data ב-1996, שלמרות הבדליה מגרסת המקס של אירקאם, הייתה דומה בגישתה ליצירה אינטראקטיבית מבוססת Open-source. גרסתה המסחרית הראשונה של התוכנה שהושקה על ידי Cycling ’74 נגזרה באופן חלקי מעבודו של פוקטי על Pure Data ונקראה מקס/אם.אס.פי. גרסה זו היא הידועה ביותר עד היום מכל גרסאות התוכנה. גרסה זו אפשרה מניפולציה בזמן אמן של אודיו ללא חומרה חיצונית מלבד המחשב. מנקודה זו יוצרים ויוצרות יכלו ליצור סינת׳יסייזרים מורכבים ומעבדי אפקטים משלהם באמצעות מחשבי מקינטוש.

ב-1999 הקולקטיב נטוצ׳קה נזוואנובה פיתח הרחבה בשם nato.0+55 שאפשרה שליטה בווידאו בזמן אמת במקס, הרחבה זו הפכה לפופולרית בקרב אמני מולטימדיה.

שנות האלפיים: ב-2001 הפיתוח לnato פסק למרות ההצלחה הרבה. ב-2002 האמן דייוויד רוקבי הוציא סט נוסף של הרחבות עבור עיבוד ויזואלי במקס. ב-2003 Cycling ’74 הוציאו את הרחבתם הרשמית לעיבוד וידאו במקס בשם ג׳יטר. גרסת התוכנה הרביעית של מקס תמכה במערכת ההפעלה Microsoft Windows לראשונה. גרסתה החמישית של מקס שינתה את ממשק הפאצ׳ינג לראשונה מאז הפכה לתוכנה מסחרית.

2010 והלאה: ב-2011, נוסף לגרסתה השישית של מקס מנוע אודיו התומך במערכת 64 ביט, אינטגרציה עם אייבלטון לייב והרחבה בשם Gen שאפשרה אופטימיזציה של מקס לביצועים גבוהים[11]. בגרסתה השביעית של מקס אשר הייתה העדכון המשמעותי ביותר נעשו שיפורים הנוגעים לרינדור תלת ממדי[12].

ב-2017 חברת אבלטון רכשה את Cycling ’74 כאשר פיתוח התוכנה נשאר תחת Cycling ’74 ובראשה ציקארלי[13].

שפה

מקס נקראת על שם המלחין מקס מת׳יוס ויכולה להיחשב כצאצאית של תוכנה בשם MUSIC אותה פיתח. הבסיס של שפת התכנות מקס ותוכנות הדומות לה הוא שיטת הזרמת המידע: פאצ׳ים של מקס נוצרים על ידי ארגון וחיבור בלוקים של אובייקטים בתוך הפאצ׳ר, או הקנבס הוויזואלי. אובייקטים אלו מכילים בתוכם תכונות מסוימות והם יכולים להתחבר לאובייטים אחרים בעלי תכונות שונות וכך ליצור שרשור של אובייקטים המבצעים פעולות שונות.

מקס תומכת ב6 סוגי מידע היכולים להעביר מידע לאובייקטים:int, float, list, symbol, bang וsignal. כמה סוגי מידע יותר מורכבים קיימים במקס כדי לבצע פעולות עם אינפורמציית XML וערכים מספריים. מבנה המידע אם.אס.פי (buffer~) יכול להכיל איפורמציה דיגיטלית של אודיו בתוך זיכרון התוכנה. בנוסף, חבילת הג׳יטר מכילה צורות ארגון מידע היכולות להכיל כמות מידע ספרתי גדול לאחסון וידאו.

מקס מצריכה לימוד של סוגי האובייקטים השונים וכיצד הם מתפקדים בתוך סביבת הפאצ׳ר בהם הם ניתנים לחיבור; לדוגמה, אובייקט הmetro מתפקד כמטרונום פשוט, ואובייקט הרנדום מייצר ערך מספרי אקראי. רוב האובייקטים אינם גרפים ומכילים את שם האובייקט בלבד ומספר משתנים הפועלים בתוכם. אובייקטים אחרים הם גרפים, בהם נמנים סליידרים, קופסאות מספרים, כפתורים ועוד אלמנטים גרפים המאפשרים למשתמש הוספות תכונות אינטראקטיביות. מקס/אם.אס.פי וג׳יטר מכילות בתוכם כבערך 600 אובייקטים בחבילה הסטנדרטית; הרחבות נוספות לאובייקטים נכתבות על ידי מפתחי צד-שלישי בתוך תוכנת המקס או על ידי אובייקטים הנכתבים בשפות התכנות ,C,C++, Java וJavaScript.

מסמכי מקס (הקרואים פאצ׳רים) יכולים להיות מיוצאים כאפליקציות הנפרדות מתוכנת המקס עצמה ולהימכר באופן מסחרי או להיות מופצות בחינם. בנוסף, ניתן ליצור עם מקס פלאגינים השולטים בmidi ואודיו עבור אבלטון לייב באמצעות ההרחבה Max for Live.

עם האינטגרציה ההולכת וגברה בין מחשבים ניידים וביצוע מוזיקה חיה, מקס/אם.אס.פי ומקס/ג׳יטר קיבלו את תשומת הלב של יוצרים ומפתחים המבצעים הופעות חיות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Max/MSP for average music junkies, Hopes&Fears, ‏2015-03-02 (באנגלית)
  2. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2011-07-26 (באנגלית)
  3. ^ Vercoe, Barry, Puckette, Miller, Synthetic Rehearsal: Training the Synthetic Performer, International Computer Music Conference Proceedings 1985, 1985
  4. ^ Puckette, Miller S. (11 August 1988). "The Patcher". ICMC, msp.ucsd.edu (באנגלית)
  5. ^ Puckette, Miller S. "Pd Repertory Project - History of Pluton". CRCA., web.archive.org, ‏2004-07-07 (באנגלית)
  6. ^ "A brief history of MAX". IRCAM., web.archive.org, ‏2009-06-03 (באנגלית)
  7. ^ "Max/MSP History - Where did Max/MSP come from?". Cycling74., web.archive.org, ‏2009-06-09 (באנגלית)
  8. ^ Patricia Strange, Allen Strange, The Contemporary Violin: Extended Performance Techniques, Scarecrow Press, 2003-01-21. (באנגלית)
  9. ^ "About Us", cycling74.com (באנגלית)
  10. ^ Frequently Asked Questions (FAQ) | Cycling '74, cycling74.com (באנגלית)
  11. ^ "GEN - Extend the power of Max", cycling74.com (באנגלית)
  12. ^ "Max 7 is Patching Reimagined", docs.cycling74.com (באנגלית)
  13. ^ A conversation with David Zicarelli and Gerhard Behles, CDM Create Digital Music, ‏2017-06-06 (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0