מרדכי אליאב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

מרדכי אליאב (28 בספטמבר 192020 בספטמבר 2016) היה היסטוריון של עם ישראל, חוקר תולדות היהודים בגרמניה, תולדות היישוב והציונות.

ביוגרפיה

אליאב נולד ב-1920 בפולין, וב-1934 עלה לארץ ישראל מגרמניה.

היה מראשוני החוקרים במכון לחקר הציונות וישראל באוניברסיטת תל אביב, וב-1968 הועלה לדרגת פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב[1]. בשנת 1963 הצטרף לסגל אוניברסיטת בר-אילן, תחילה בבית הספר לחינוך, ואחר-כך במחלקה לתולדות ישראל, שגם עמד בראשה. בשנת 1968 נתמנה לפרופסור חבר[2]. פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס. היה חבר מועצת המנהלים של הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.

נבחר כאחד משנים-עשר יקירי העיר ירושלים לשנת תשע"ו.

אליאב הוא אחיו של פנחס אליאב, שהיה דיפלומט ישראלי וחיבר ספרים על יחסי ישראל ומדינות העולם.

ספרו, הישוב היהודי בארץ-ישראל בראי המדיניות הגרמנית: מבחר תעודות מארכיון הקונסוליה הגרמנית בירושלים, 1842–1914, פורסם בשני כרכים על ידי אוניברסיטת תל אביב, בתשל"ג.[3]

לקריאה נוספת

  • 'Eliav, Mordechai,' in: Who's who in Israel and in the work for Israel abroad, 1980, p. 98.
מבחר ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.