מרדכי אנשל טננבלט

מרדכי (אשר) אנשל טננבלט (גם: טננבלאט) (25 בפברואר 1888 - 27 בפברואר 1982) היה פעיל ציוני, מורה ואיש חינוך, עורך ופובליציסט. היה עורך ה"טאגבלאט⁩⁩" בלבוב, כתב ראשי של "הסוכנות הטלגרפית היהודית" (יט"א), ולאחר שעלה לארץ ישראל היה מנהל "הסוכנות הטלגרפית הארצישראלית" (סט"א).

ביוגרפיה

נולד בעיירה אוזיראן שבמזרח גליציה, בנם של אברהם הלוי טננבלט וצביה אטיל, מצאצאי הצדיק מבוצ'אץ' ואברהם ז'וז'ובר. קיבל חינוך תורני, ולאחר מכן השתלם בהשכלה כללית בצ'רנוביץ ובווינה.

מבחרותו החל בפעילות ציבורית, עיתונאית וחינוכית. היה חבר ומזכיר ועד אגודת המורים העברים בגליציה, מנהל בתי ספר עבריים בגליציה. שימש מורה בוחן בבית המדרש למורים עבריים בלבוב. בשנת 1918 הוציא (יחד עם נפתלי זיגל) את ספר הלימוד ללשון העברית "לשוננו".

פרסם מאמרי פובליציסטיקה בעיתוני התקופה - "המצפה", "הזמן", "העולם" ו"שחרית". בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה עורך ה"טאגבלאט" שיצא בלבוב. כמו כן היה חבר הוועד המרכזי הציוני.^{[דרושה הבהרה]}

מאמריו הראשיים היו פרו-בריטיים,^{[דרוש מקור]} על אף שאוסטריה הייתה במצב מלחמה עם בריטניה, ובעקבות זאת סבל מהתנכלויות רבות מהרשויות ומהצנזורה. ועדת חקירה מיוחדת עמדה להכין פרוטוקול נגדו כדי להעמידו למשפט צבאי, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל.^{[דרוש מקור]} הצנזורה על העיתון ועל טננבלט הוחמרה מאד, אך למרות זאת במקרים רבים הצליח להבריח לשירות המודיעין הבריטי גיליונות של העיתון בלי השמטות הצנזורה.^{[דרוש מקור]}

במאי 1919 היה טננבלט הראשון בעולם שפרסם בעיתונו על דבר מותה של שרה אהרונסון,^{[דרושה הבהרה]} לאחר שהמידע הועבר אליו על ידי דניאל אוסטר, קצין בצבא האוסטרי.

ב-1918, כשנכנס הצבא הפולני ללבוב, נאסר טננבלט בשל הכתבות בעיתון על הפוגרומים ביהודי לבוב, והעיתון נסגר. הוא הועמד למשפט צבאי ונשלח למעצר למשך שלשה חדשים. בתקופת מעצרו פרסם בעילום שם מאמרים ב"היינט" וב"יודישה רונדשאו".^{[דרוש מקור]}

בשנות העשרים עבר לוינה כדי לשמש כסופר האירופי הראשי של "פֿאָרװערטס" ופרסם בו מאמרים תחת שם העט "ד"ר אטקינסון".^{[דרוש מקור]} כמו כן כתב ב"מורגן ז'ורנאל" הניו-יורקי.^{[דרוש מקור]}

כאשר חידשה הסוכנות הטלגרפית היהודית את פעולתה, התמנה טננבלט לסופרה הראשי באירופה ופרסם באמצעות הסוכנות אלפי מאמרים בעיתוני העולם, וכן סייע בהקמת סניפים נוספים של יט"א באירופה.

בתחילת שנות השלושים נעצר על ידי השלטונות האוסטרים בגלל תגובה חריפה בעיתונו על הפגיעה ביהודים, אך שוחרר הודות להתערבות של ארצות הברית.^{[דרוש מקור]} הוא עבר ללונדון ובמשך שנה ניהל את המרכז העולמי של יט"א.

בשנת 1935 עלה לארץ ישראל. במשך שנים היה מנהל הסוכנות הטלגרפית הארצישראלית (סט"א) בירושלים. ב-1 בפברואר 1948 נפצע כאשר מכונית תופת התפוצצה סמוך למשרדי הסוכנות.

ארכיונו נמצא במכון גנזים.

חיים אישיים

ב-1918 נישא לחיה (לבית בער), ובנותיהם הן רעננה מרידור ועדה מורן. טננבלט נפטר בשנת 1982 ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

יצירתו

ספרים

• מרדכי א' טננבלט ונפתלי זיגל, לשוננו: ספר ללמוד הלשון העברית, לבוב: סנונית, תרע"ח
• ספר אוזירן והסביבה, ירושלים: אנציקלופדיה של גלויות, תשי"ט
• פרקים חדשים לתולדות ארץ-ישראל ובבל בתקופת התלמוד, תל אביב: דביר, תשכ"ו 1966
• התלמוד הבבלי בהתהוותו ההיסטורית : יצירה, עריכה וסידור, תל אביב: דביר, תשל"ג

מאמרים

• מ"א טננבלט, רב מקים מרכז רוחני מחוץ לארץ-ישראל, ספר היובל מוגש לכבוד ד"ר נ.מ. גלבר לרגל יובלו השבעים, עולמנו, תשכ"ג, עמ' 57-77
• מ"א טננבלט, עליות חשובות לא"י בתקופת מסעי הצלב, האומה ו', תשכ"ח, עמ' 180-186
• מ"א טננבלט, הרוגי לוד בספרות התלמודית : מסורת היסטורית-תלמודית מא"י בתלמוד הבבלי, האומה ה, ירושלים, תשכז, עמ' 523-530

קישורים חיצוניים

• מרדכי אנשל טננבלאט, תדהר
• מרדכי אנשל טננבלאט באתר הספרייה הלאומית
• הקדשה של זאב ז'בוטינסקי לטננבלט, בית המכירות "קדם"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מרדכי אנשל טננבלט41170421Q111311913