מרדכי רוזנגרטן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרדכי רוזנגרטן
אין תמונה חופשית
תקופת הפעילות 19351965 (כ־30 שנה)

מרדכי רוזנגרטן (1898 - 1 בדצמבר 1986) היה אדריכל ישראלי.

ביוגרפיה

מרדכי רוזנגרטן נולד בוורשה בשנת 1898 ואת הכשרתו כמהנדס רכש באוניברסיטה הגרמנית בפראג, את לימודיו בה סיים בשנת 1925. רוזנגרטן היגר לארץ ישראל ב-1932.[1] משנת 1935 החל בעבודתו כמהנדס בתל אביב, והפך לאחד המתכננים הפוריים בתל אביב. רבים מבתי המגורים שתכנן הוקמו בתל אביב עבור האוכלוסייה הבורגנית והם תוכננו בסגנון הבינלאומי שהיה אופייני באותן שנים. לפי חוקרת אדריכלות העיר הלבנה ניצה מצגר-סמוק, רוזנגרטן שכלל את הפלסטיות של גושי הבניין ופרטיו ודבק בקווים רכים ומעוגלים, מה שיחד את סגנונו.[2]

לאחר הקמת מדינת ישראל פעל במסגרת שותפות עם המהנדס ג'ורג' קויגן. יחד תכננו בתי מגורים משותפים, אלא שלא עוד לבורגנות התל אביבית אלא שיכונים פשוטים. בהמשך התמנה לתפקיד מהנדס העיר בת ים ולאחר מכן חזר לעבוד כמתכנן עצמאי. נפטר ב-1986 ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק.

ב-1994 פרסמה האדריכלית מצגר-סמוק את ספרה "בתים מן החול" ובחרה בחזית בניין שתכנן רוזנגרטן לעטר עמו את כריכת הספר הקדמית והאחורית, דבר המעיד על איכות וחשיבות עבודתו בתקופה משמעותית זו של האדריכלות המקומית.

מבנים בולטים שתכנן בתל אביב וביפו

  • שלום עליכם 47
  • בית אברהם בידר, בלפור 33
  • בית וילוז'ני, החשמל 31 (פינת מקווה ישראל)[3]
  • בית שנץ - אבן גבירול 27/רוזנבאום 7
  • בית בירנבאום ולוריא, הנביאים 13[4]
  • הנביאים 18
  • בית לוסטיג ורוזנטל, בן עמי 3[5][6][7][8]
  • בית פרידמן, בן עמי 4[9]
  • בורוכוב 9
  • דיזנגוף 127
  • שדרות ירושלים 117[10]
  • מקווה ישראל 23
  • הר ציון 4 פינת שביל עכו 1
  • רחוב דוד חכמי 19, בית חרושת הדר-שפלן (בשיתוף גרטרוד גולדשמידט), נהרס[11]
  • בית אדלר-בורנשטיין, רופין 4[12]
  • מזא"ה 59[1]
  • פרישמן 70 פינת שלמה המלך[1]
  • יהודה הלוי 83[1]
  • שלמה המלך 21-33[1]
  • ריינס 46[1]
  • רוזנבאום 4[1]
  • דיזנגוף 118[1]
  • דיזנגוף 126[1]
  • גליקסון 8[1]
  • שלמה המלך 19[1]
  • אבן גבירול 59[1]
  • רוטשילד 15[1]
  • אלנבי 9[1]
  • בית לבקובסקי - פילון 8[13]

גלריית תמונות

לקריאה נוספת

  • Klute, Christof and Hans-Jürgen Lechtreck. White City. Bruzella : Fondazione Rolla, 2012
  • Bundesinstitut für Bau-, Stadt- und Raumforschung. (2015). Tel Aviv White City: modernist buildings in Israel and Germany: A project within the research programme "Future Building" conducted by the German Federal Ministry for the Environment, Nature Conservation, Building and Nuclear Safety. (Zur Erhaltung von Gebäuden der Moderne in Israel und Deutschland.) Bonn: BBSR.

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 פרנקל, אליעזר והסדנה לעצוב ואדריכלות. (1993). כרונולוגיה: תולדות האמנות : אדריכלות, עיצוב, פיסול, ציור. עמ' 647 / כתב וערך: אליעזר פרנקל.
  2. ^ Metzger-Szmuk, Nitsah. Des maisons sur le sable: Tel-Aviv, mouvement moderne et esprit Bauhaus, p. 86. éditions de l’éclat, 2004.
  3. ^ Metzger-Szmuk, Nitsah. Des maisons sur le sable: Tel-Aviv, mouvement moderne et esprit Bauhaus, p. 365. éditions de l’éclat, 2004.
  4. ^ Metzger-Szmuk, Nitsah. Des maisons sur le sable: Tel-Aviv, mouvement moderne et esprit Bauhaus, p. 96. éditions de l’éclat, 2004.
  5. ^ התערוכה The Transformation of Israeli Cities בה מוצג הבניין ברח' בן עמי 3 בתכנון רוזנגרטן באתר משרד החוץ
  6. ^ התערוכה The White City of Tel Aviv Tel Aviv's Modern Movement באתר המוזיאון לאדריכלות פינית, הלסינקי, בה הוצג הבניין ברח' בן עמי 3 בתכנון רוזנגרטן
  7. ^ Metzger-Szmuk, Nitsah. Des maisons sur le sable: Tel-Aviv, mouvement moderne et esprit Bauhaus, p. 74. éditions de l’éclat, 2004.
  8. ^ Weill-Rochant, C. (2004). Sur les traces du modernisme: Tel-Aviv, Haïfa, Jérusalem. p. 68 Bruxelles: Centre international pour la ville, l'architecture et le paysage.
  9. ^ קטלוג פרטים אופייניים לבניה בתחום השימור בעיר תל אביב, אורית מילבאור-אייל בשיתוף מנהל ההנדסה, עיריית תל אביב יפו, עמ' 427
  10. ^ תיק שימור לבניין בשד' ירושלים 117 בהנחיית אדר' סרג'יו לרמן ואדר' אמנון בר אור, אוניברסיטת תל אביב
  11. ^ בית החרושת הדר-שפלן באתר תל אביב 100 מאת דני רכט
  12. ^ קטלוג פרטים אופייניים לבניה בתחום השימור בעיר תל אביב, אורית מילבאור-אייל בשיתוף מנהל ההנדסה, עיריית תל אביב יפו, עמ' 380
  13. ^ גרוס, מיכה. בין הציבורי לפרטי: בבנייני באוהאוס והסגנון הבינלאומי בתל אביב. עמ' 158. תל אביב: מרכז באוהאוס, 2016
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0