מרדכי רמון
 | |
| לידה |
20 ביולי 1918 סופיה, בולגריה |
|---|---|
| נהרג | 08 בדצמבר 1993 (בגיל 75) |
| מקום קבורה | קיבוץ דברת |
| תאריך עלייה | 19 במרץ 1941 |
| שם לידה | אלפרד רוזנבאום |
| מדינה |
 ישראל |
| מקום מגורים | קיבוץ דברת |
| פעילות בולטת | מילונאי, חוקר שפות |
| ידוע בשל | כתיבת המילון העברי בולגרי הראשון |
| השכלה | הנדסאי אלקטרוניקה |
| השקפה דתית | יהודי |
| מספר ילדים | 4 |
מרדכי רמון (באנגלית: Mordehai Rimon ; 20 ביולי 1918 – 8 בדצמבר 1993), היה פעיל ציוני, מתרגם, חוקר שפות, מילונאי וחבר קיבוץ דברת. רמון חיבר את המילון הבולגרי–עברי הראשון בעת שהותו במחנה המעצר הבריטי בעתלית בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.[1] במוצאי יום הכיפורים בליל עליית 11 נקודות ההתיישבות בנגב, רמון היה חבר הקבוצה שהקימה את קיבוץ אורים.[2][3]
קורות חיו
מרדכי רמון נולד בשם אלפרד רוזנבאום בסופיה, בולגריה, למשפחה יהודית שמוצאה מגרמניה ואוסטריה. בני המשפחה עסקו במסחר, וחלקם שירתו בצבא (אמו עבדה בבית חולים צבאי). לאחר מלחמת העולם הראשונה נדדה המשפחה ברחבי גרמניה. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון חזרה המשפחה לסופיה. רמון השלים את לימודיו התיכוניים ושרת שירות צבאי מלא בצבא הבולגרי.[4][5]
עם שחרורו מהצבא עלה רמון לארץ ישראל כמעפיל בלתי לגאלי באונייה "דאריין 2".[6] עם הגעתו לנמל חיפה ב-19 במרץ 1941, נעצר על ידי שלטונות המנדט הבריטי, והועבר תחילה למחנה המעצר "מזרעה" ובהמשך למחנה המעצר עתלית.[7][8]
כתיבת מילון בולגרי עברי
במהלך שהותו במחנה המעצר בעתלית במשך שנה ניצל מרדכי רמון את הזמן ללימוד ולהוראת עברית, וכתב את המילון הבולגרי–עברי הדו-לשוני הראשון והיחיד בתקופתו[5][9] לצורך כך, הסתייע במילוני "גור" בעברית, ברוסית וביידיש, ותרגם מהם לבולגרית.
המילון שחיבר רמון הודפס בשנת 1948 ב־5,000 עותקים על ידי הוצאת "אוניברסל" בבולגריה. העולים החדשים שעלו מבולגריה בגל העלייה הגדול בשנת 1949 נעזרו בו רבות לצורך לימוד השפה העברית והשתלבותם בחברה הישראלית.[5][8]
בארץ ישראל
לאחר שחרורו ממחנה עתלית באוגוסט 1942, הצטרף רמון לקבוצה שהקימה את קיבוץ אורים במבצע 11 הנקודות שהתיישבו בנגב, במוצאי יום הכיפורים ב-6 באוקטובר 1946 תש"ז.[3] בשנת 1952 עבר מאורים לקיבוץ דברת שם עבד במטע כ-20 שנה.[2]
בגיל 60 למד רמון הנדסאות אלקטרוניקה בבית ספר ליד הטכניון. בשנות חייו האחרונות עבד רמון בארכיון ובספריה של הקיבוץ, ותרם לחיי החברה, בעריכת 73 גליונות של עלון הקיבוץ. רובם במהלך שנות השישים. בעלונים אלה הרבה לכתוב מאמרי בקורת, רפורטז'ות וכן רשימות קלילות והיתוליות.
רמון ניהל במשך מספר שנים "חוג לשיפור הלשון העברית". הוא ניחן בזיכרון פנומנלי, ידע שפות רבות, והיה בקיא במגוון תחומים.[5]
משפחה
בדברת הכיר מרדכי רמון את לאה, לה נישא ב-1956, יחד גידלו את ילדיהם שמואל וצפריר, ובהמשך נולדו עופר ועוזי. רמון אהב לטייל ברחבי הארץ עם לאה וילדיו, והקפיד להכיר להם את פינותיה השונות של הארץ.
בערוב ימיו, כאשר מלאו לו 75, החל ללמוד מתורגמנות באוניברסיטת בר-אילן מתוך רצון להוסיף ולתרום לחברה, ולהימנע מלהיות תלוי בחסדי אחרים. רצון זה נקטע בשל רשלנות בטיפול בכלבים, אשר הובילה למותו בטרם עת.[5]
ראו גם
לקריאה נוספת
- מילון עברי–בולגרי (1948): רישום בקטלוג הספרייה הלאומית של ה'מילון עברי-בולגרי' מאת אלפרד רוזנבאום. יצא לאור בסופיה, הוצאת "אוניברסל" בתשי״ח/1948[10][11]
- מרדכי רמון – תיק אישי - ארכיון קיבוץ דברת.
קישורים חיצוניים
- מרדכי רימון באתר בנתיבי העפלה
- עמוד אישי של מרדכי רימון באתר "בנתיבי העפלה"
- כריכת המילון העברי–בולגרי מאת אלפרד רוזנבאום
- המילון העברי–בולגרי מאת אלפרד רוזנבאום – קטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ רמון מרדכי, באתר www.maapilim.org.il
- ^ 2.0 2.1 עיסוק בחקלאות במחנה הכשרה גניגר ומשם במוצאי יום הכיפורים בליל עליית 11 נקודות ההתיישבות בנגב, הקמת קיבוץ אורים, באתר בנתיבי העפלה
- ^ 3.0 3.1 סיפורו של מרדכי רמון כפי שהוקלט מפיו בדצמבר 1990 והודפס/הוקלד בספטמבר 1990, עמודים 9–10
- ↑ רמון מרדכי, באתר www.maapilim.org.il
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 מרדכי רמון - תיק אישי - ארכיון קיבוץ דברת
- ↑ IsraelArchivePoc, search.archives.gov.il
- ↑ שלמה שאלתיאל, מארץ הולדת למולדת, עלייה והעפלה מבולגריה ודרכה בשנים 1939 - 1949, הוצאת עם עובד, תל אביב יפו, 2004, עמוד 277.
- ^ 8.0 8.1 דף מיומנו של מרדכי רמון שנמצה באתר בנתיבי העפלה
- ↑ המילון בולגרי עברי הראשון שחיבר מרדכי רמון
- ↑ מילון בולגרי עברי באתר בנתיבי העפלה
- ↑ מלון עברי-בולגרי, באתר הספריה הלאומית
מרדכי רמון41193561Q134604892