מרווין האריס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. מרווין האריס (באנגלית: Marvin Harris; 18 באוגוסט 1927 - 25 באוקטובר 2001), אנתרופולוג אמריקאי. נחשב לאחד האנתרופולוגיים הפוריים והמשפיעים ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20. פיתח את הגישה התאורטית שנקראת מטריאליזם תרבותי.
קיבל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה ב-1953, שם גם לימד וכיהן כיו"ר החוג לאנתרופולוגיה. מאוחר יותר עבר לאוניברסיטת פלורידה. חיבר 17 ספרים.
עבודותיו הראשונות של האריס הושפעה מהמסורת הבועזיאנית, אך עבודת השדה שביצע במוזמביק בסוף שנות ה-50 גרמה לו לשנות את המיקוד המחקרי שלו מהמקריות הגאוגרפית והדפוזיוניזם של בועז אל עבר היבטים התנהגותיים, מטריאליסטים ודטרמיניסטים. בספרו, "The Rise of Anthropological Theory" שהתפרסם ב-1968, הוא פרס את התפתחות הגישות התאורטיות באנתרופולוגיה, והציג את גישתו, המטריאליזם התרבותי, שהוא במידה רבה המשך לגישת האקולוגיה התרבותית של ג'וליאן סטיוארד. גישתו, המטריאליזם התרבותי, הוא שילוב של המטריאליזם הדיאלקטי של קארל מרקס, המדגיש את החשיבות של "אופן היצור", עם תובנותיו של תומאס מלתוס על אודות השפעת הדמוגרפיה על המערכת הסוציו-תרבותית. האריס הבחין בין התחום ההתנהגותי ובין התחום המנטלי הנמצאים בכל תרבות, והדגיש את השפעת התחום ההתנהגותי על התחום המנטלי. לכל תחום יש את המוסדות השייכים לו כאשר המוסדות המשפיעים על ההסתגלות האנושית הם החשובים יותר והם משפיעים על המוסדות שהשפעתם על ההסתגלות פחותה יותר. על פי האריס, אופן הייצור (במיוחד הטכנולוגיה) והמאפיינים הדמוגרפים הם התשתית, המפתח לקביעת המבנה החברתי התרבותי, הכלכלי, המשפחתי ושאר המוסדות החברתיים של כל חברה וחברה. על פי האריס שינוי תרבותי מתרחש כאשר היחסים בין הדמוגרפיה, הטכנולוגיה ויכולת הסביבה לספק משאבים לחברה יצאו משיווי משקל. במקרה זה תהיה התאמה מחדש של המוסדות בחברה עד הגעת שיווי משקל חדש.
במהלך חייו, משך האריס קולות רבים של מעריצים וממשיכים, מצד אחד, ושל מבקרים חריפים, מצד שני. בספרו האחרון "Theories of Culture in Postmodern Times", הוא מתח ביקורת על התוצאה הפוליטית ההרסנית שיש לתאוריה הפוסט מודרנית.
