מריה גרדוש
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. מריה גרדוש (במקור מרישקה גרינפלד, בהונגרית: Gárdos Mária; נאג'ברן, 1 באוקטובר 1885 – בודפשט, 23 בינואר 1973) הייתה סופרת, עיתונאית יהודייה-הונגרייה, ממנהיגות תנועת הנשים הסוציאליסטית. בשל יהדותה וכתיבתה הבקורתית על המשטר היא נכללה במלחמת העולם השנייה בצו הממשלתי של סופרים אסורים שיצירותיהם נאסרו להדפסה, להפצה ולקריאה, לאיסור החזקתם אפילו בספריות ציבוריות ודינם היה גריסתם (בדומה לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית).
ביוגרפיה
מרישקה גרינפלד נולדה במשפחה יהודית כבתם של מור גרינפלד ושל יאנקה מילר. מסורת משפחתית הביאה אותה כמעט כילדה לשורות הסוציאל-דמוקרטיה ההונגרית. היא הפכה לחברה במפלגה בגיל חמש עשרה, ואז פורסם המאמר הראשון שלה בנפסבה (ביטאון המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית). היא הייתה המייסדת ולאחר מכן חברת הנהלה של "האיגוד המקצועי של עובדי המסחר והפקידים בסקטור הפרטי". היא הייתה המייסדת של "אגודת שולחן הנשים", אחר כך ב-1903 הנשיאה הראשונה של "איגוד הפועלות בהונגריה" (Magyarország Nőmunkás Egyesület) והעורכת המייסדת של כתב העת "פועלת" (Nőmunkás), שהושקה ב-1905.
פעילותה הפוליטית והספרותית הפכה אותה לפופולרית בקרב הציבור המתקדם. אנדרה אדי כתב עליה בהערכה, והיא הייתה ידידה, בין השאר, של ארווין סאבו. גם בעלה הראשון, ארנה ברסטובסקי היה דמות בולטת בפובליציסטיקה הסוציאליסטית. כמזכירת הוועדה המארגנת של הנשות המפלגה וכדוברת היא הייתה אישיות ידועה לאומית ודמות מכובדת בתנועת הנשים הסוציאליסטית הבינלאומית. בשנים 1912–1913 יצאה למסע שכנוע בארצות הברית ותרמה שם בעריכת העיתון הסוציאל-דמוקרטי בשפה ההונגרית.
כשחזרה הביתה, פרשה במידת מה מתנועת הנשים ובמקום זאת עסקה בפעילות עיתונאית ואיגודית. אולם במהלך המהפכות, היא שוב לקחה תפקיד בתנועת הפועלות של הנשים, בתקופת רפובליקת הסובייטית ההונגרית, הייתה חברה במועצת ה-500, אחד מהעורכים של "העיתון האדום", ונואמת תדירה באסיפות הלאומיות. לאחר נפילת הרפובליקה, הסתתרה בביתה לזמן מה, לאחר מכן היגרה לווינה, והפכה לאחד ממנהיגי "קבוצת ההארה" של ההגירה הסוציאל-דמוקרטית. יחסיה עם הקומוניסטים היו מתוחים בשל העובדה שאחותה פרידה נעצרה בברית המועצות בחשד לריגול ולאחר מכן הוצאה להורג ב-1926. ובכל זאת, אתה שמר קשר ינה לנדלר וארנה גראמי חיפש עמה שיתוף פעולה בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20.
למרישקה גרדוש היה קשה יותר ויותר בגלות. היא התרגשה מאוד מההתאבדות של ז'יגמונד קונפי ולאחר מכן ממותו של הנריק קלמר, ולכן החליטה לקחת את כל הסיכונים ולחזור הביתה ב-1932. בבית היא הייתה מבקרת קפדנית של הנהגת המפלגה ההונגרית ברוח "קבוצת ההארה", והייתה חברה בוועדת התעמולה של ההמפלגה (MSZDP). בשנת 1935 נידונה לשנת מאסר בגין המרדה.
אף על פי שראייתה הלכה ונחלשה, היא עסקה בפעילות ספרותית, תרגומית ועיתונאית משמעותית. בין יצירותיה שנכתבו בשנים אלו, הידועה ביותר היא "האישה בזרם ההיסטוריה". היא הייתה נואמת פופולרית בימי מפגשי המפלגה הרגילים והסמינרים שלה היו מפורסמים. לעיתים קרובות הועמדה לדין על התבטאויותיה האנטי-פשיסטיות הרדיקליות. היא נכלאה במהלך מלחמת העולם השנייה. היא שרדה ובפברואר 1945 הפכה לחברה במפלגה הקומוניסטית ההונגרית, בין 1947 לבין 1949 הייתה העורכת הראשית של "חיי הקואופרציה" (Szövetkezeti Élet). גרדוש התעוורה כמעט לגמרי מ-1949, פרשה מעבודה פעילה, נתנה רק הרצאות וכתבה את האוטוביוגרפיה שלה, אותה פרסמה בשני כרכים בשנות ה-60. בשנת 1971 נבחרה לחברת כבוד קבועה במועצה הלאומית של הנשים ההונגריות.
כתביה
- האמת, החיים (מחקר, 1906)
- תשעה חודשים (סיפור קצר, 1919)
- לואיזה הטובה (חיי לואיז מישל, רומן, 1936)
- בתו של טריר (אשתו של קרל מרקס, ז'ני וסטפאלן - Westphallen Jenny, רומן, 1938)
- האישה בזרם ההיסטוריה I.-III. 1939-1940 (1942)
- עופי מחשבת (זיכרונות, 1961)
- בכריעה על התירס (זיכרונות, 1964)
- חיים עם מאה פרצופים (זיכרונות, 1975)
לקריאה נוספת
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי
- סופרים הונגרים בני זמננו
- לקסיקון יהודי הונגריה. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
קישורים חיצוניים
- רשימת סופרים אסורים על פי הצו הממשלתי הראשי 10.800/1944. .M. E (בהונגרית)
- ביוגרפיה, באתר MSZDP
הערות שוליים
