מריה השנייה, מלכת פורטוגל

מריה השנייה, מלכת פורטוגל
Maria II de Portugal
לידה	4 באפריל 1819; הארמון הקיסרי, ריו דה ז'ניירו, ממלכת ברזיל
פטירה	15 בנובמבר 1853 (בגיל 34); ליסבון, ממלכת פורטוגל
שם מלא	מריה השנייה, מלכת פורטוגל
מדינה	פורטוגל
בן זוג	אוגיסט דה בוארנה ; פרננדו השני, מלך פורטוגל
שושלת בית ברגנסה
תואר	מלכת פורטוגל
אב	פדרו הראשון, קיסר ברזיל
אם	מריה לאופולדינה מאוסטריה
צאצאים	ראו בהמשך
	2 במאי 1826 – 23 ביוני 1828; (שנתיים ו־7 שבועות)
	→ פדרו הרביעי, מלך פורטוגל מיגל הראשון, מלך פורטוגל ←
	26 במאי 1834 – 15 בנובמבר 1853; (19 שנים)
	→ מיגל הראשון, מלך פורטוגל פדרו החמישי, מלך פורטוגל ←

מריה השנייה, מלכת פורטוגל (בפורטוגזית: Maria II de Portugal; ‏4 באפריל 1819 - 15 בנובמבר 1853) הייתה מלכת פורטוגל בין השנים 1834–1853, ועלייתה לשלטון לוותה במלחמת אזרחים, עקב טענתו של דודה מיגל הראשון, מלך פורטוגל בזכותו לכתר.

ביוגרפיה

מריה השנייה נולדה בריו דה ז'ניירו ב-4 באפריל 1819, לפדרו הראשון, קיסר ברזיל ומריה לאופולדינה מאוסטריה, בתם של פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ומריה תרזה מנאפולי וסיציליה, ובכך הייתה למונרך האירופי היחידי שנולד מחוץ לאירופה^[1].

עם מותו של סבה ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל ב-1826 החלה בפורטוגל מלחמת ירושת הכתר. אביה פדרו הראשון, אשר כיהן כקיסר ברזיל העצמאית, הוכרז גם כמלך על פורטוגל, תחת השם פדרו הרביעי. אך הן הפורטוגזים והן הברזילאים לא רצו באיחוד מונרכי בין שתי הממלכות; כתוצאה מכך, ויתר פדרו על כתר פורטוגל לטובת בתו מריה השנייה, תחת התניה שזו תינשא לאחיו, מיגל. עקב אי-שביעות הרצון מהרפורמות החוקתיות שביצע פדרו, הובילו האצילים והכנסייה בשנת 1828 להכתרתו של מיגל הראשון, ובכך פרצו המלחמות הליברליות שבהן כפה פדרו על אחיו מיגל, בסיוע האנגלים, לוותר על הכתר ולבטל את אירוסיו למריה, ולצאת לגלות (1834), ובכך עלתה מריה השנייה שוב על כס המלוכה.

ב-26 בינואר 1835 התחתנה מריה עם אוגיסט דה בוארנה, בנו של אז'ן דה בוארנה, אך הוא מת כעבור חודשיים ב-28 במרץ. ב-1 בינואר 1836 התחתנה מריה עם פרדיננד, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה, ובשנת 1837 נולד בנם הראשון, מה שעל פי החוק הפורטוגזי זיכה את פרדיננד בתואר "מלך פורטוגל". לשם הוא כך הוא שינה את שמו מ"פרדיננד" ל"פרננדו". למרות שרשמית מריה הייתה המלכה, הרי שהזוג הוכיח את עצמו כצוות יעיל שפעל בשיתוף פעולה הדוק. פרננדו היה שליט יחיד בכל הפעמים שאשתו הייתה בהריון.

בשנת 1842 קיבלה מריה מהאפיפיור גרגוריוס השישה עשר את עיטור ורד הזהב.

ב-16 במאי 1846 פרצה מהפכה נגד שלטונה של מריה, אולם ההתקוממות נמחצה על ידי הכוחות המלוכנים ב-22 בפברואר 1847, ובכך נמנע מפורטוגל מהפכות אביב העמים בשנת 1848. מריה טרחה מאוד בשיפור שרותי הבריאות בממלכה, ובמניעת מגפת הכולרה, והשתדלה מאוד בשיפור החינוך וההשכלה במדינה.

ב-15 בנובמבר 1853 מתה מריה במהלך לידת הבן ה-11 שלהם, מה ששלל מפרננדו את התואר מלך פורטוגל. עם זאת, פרננדו המשיך לשלוט כעוצר עבור בנם פדרו החמישי, מלך פורטוגל במשך שנתיים נוספות.