מריה קז'ימייז'ה
| לידה |
נוור, ממלכת צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
בלואה, ממלכת צרפת |
| בן זוג | יאן סובייסקי |
מריה קז'ימייז'ה (בפולנית: Maria Kazimiera; 28 ביוני 1641 - 1 בינואר 1716) הייתה רעייתו של מלך פולין יאן סובייסקי משנת 1674 עד 1696.
חייה
מארי קזימיר לואיז דה לה גראנז' ד'ארקין נולדה בנוור שבצרפת והגיעה לפולין בגיל חמש כבת לוויה למארי לואיז גונזאגה, מלכת פולין הצרפתיה במוצאה, שישבה על כס המלוכה משנת 1645 עד 1672 כרעיה לשני מלכים פולניים - ולדיסלב הרביעי ואזה ובהמשך אחיו, יאן השני קז'ימייז', מלך פולין. בחצר המלכות פגשה מארי את יאן סובייסקי, שהגיע לשם בשנת 1656. היא נישאה לפני כן, בשנת 1658, ליאן זאמויסקי, אך הוא מת בשנת 1665 והאלמנה מריה קז'ימייז'ה נישאה לסובייסקי ב-14 ביולי אותה שנה. לזוג נולדו ארבעה-עשר ילדים, אבל רק ארבעה מהם הגיעו לבגרות - יאקוב, אלכסנדר, קונסטנטי וטרזה (שהייתה בהמשך לרעייתו של מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה ולאמו של קרל השביעי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה".
יאן סובייסקי נבחר למלך פולין, לא בלי השפעת אשתו. כמלכת פולין, תמכה מריה קז'ימייז'ה בהצעת הברית בין פולין לצרפת, ובה בעת חתרה להשיג חסדים למשפחתה ממלך צרפת לואי הארבעה-עשר.
הזוג המלכותי התפרסם במכתבים מלאי הרגש שהוחלפו ביניהם, רובם בשנים 1665 ל-1683, כאשר הפרידו ביניהם מסעותיו הצבאיים של יאן השלישי סובייסקי או מסעותיה של מריה לפריז. המכתבים שופכים אור לא רק על הרגשות האותנטיים של הזוג, אלא גם על השקפותיהם על הבעיות והקשיים של תקופתם, כמו גם על דעותיהם בעניינים ארציים של ניהול בית המלוכה והחלטות זוטא של חיי היום-יום שקיבל המלך, במקרים רבים לאחר התייעצות עם אשתו. למכתבים אלה, שיצאו לאור זמן רב אחרי מות השניים, אפשר לייחס את הפופולריות שזכה לה שם החיבה שנתן המלך למלכה, "מרישנקה". זה השם שדבק בה בפולין ובשם זה מרבים להזכירה שם. מריה קז'ימייז'ה הייתה אישה קשה, יהירה ומרוכזת בעצמה. עם כל אהבתם, הרבו המלך והמלכה במריבות, ולאחר מות המלך, מיהר בנם לשלח את אמו לגלות מכובדת ברומא, שם ציפתה להתקבל באותה מידה של כבוד ויקר שזכתה לה כריסטינה, מלכת שוודיה, פטרונית אמנות ידועת שם וממייסדות האקדמיה של ארקדיה, שהלכה לעולמה לפני בואה לרומא. אלא שמריה קז'ימייז'ה לא ניחנה בסגולותיה של המלכה כריסטינה, לא באצילותה, לא בתבונתה ולא באינטלקט שלה. היא סברה, שתמיכתה המסורה בקתוליות אל מול הטורקים תקנה לה קבלת פנים נלהבת מצד הכנסייה ברומא, אלא שגם כאן גברה עליה המלכה השוודית, שהמרתה מן הפרוטסטנטיות השוודית לקתוליות רוממה את מעמדה פי כמה בעיני הוותיקן.[1] אף על פי כן, גם מריה קז'ימייז'ה התקבלה בעין יפה וביצרה את מעמדה כפטרונית מוזיקה, שפרשה את חסותה בעיקר על דומניקו סקרלטי. בתפקידו כמאסטרו די קאפלה בחצרה חיבר והפיק עמה שבע אופרות, בבחינת המשך לאופרות שחיבר אביו, אלסנדרו, בחצר כריסטינה, מלכת שוודיה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ראלף קירקפטריק, ביוגרפיה של דומניקו סקרלטי בגוגלבוקס, עמ' 45
