מרי וילר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מֶרִי פַאנֶט וִילֶר (באנגלית: Mary Fanett Wheeler; נולדה ב-28 בדצמבר 1938), היא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת טקסס באוסטין. היא חקרה בעיות זרימה בחומרים נקבוביים ויישמה את המידע התאורטי לתחומים כגון אקולוגיה, הנדסה, גאוגרפיה ועוד.[1] עבדה עם מודלים תלת ממדיים ממחושבים על מנת ליצור הדמיות ריאליסטיות לבדיקת האלגוריתמים שיצרה.[2] זכתה במגוון פרסים, בהם פרס תיאודור פון קרמן[3] בשנת 2009, והייתה לאישה הראשונה שזכתה במדליית ג'ון פון נוימן[4] בשנת 2013.
קורות חיים
ראשית חייה
מרי פאנט וילר נולדה בשנת 1938 בקוארו שבטקסס למשפחת איכרים. בניגוד למה שהיה נפוץ בזמנו, כל דודותיה סיימו את האוניברסיטה ואמה הייתה מורה בעלת תואר שני.[2] בילדותה לא הוצע לה מבחר רחב של נושאי לימוד במתמטיקה, מלבד גיאומטריה, אך היא הראתה עניין במספרים מגיל צעיר.[5]
השכלה
היא החלה ללמוד מדעי החברה באוניברסיטת טקסס באוסטין על מנת להגשים את חלומה להיות עורכת דין, ובו זמנית השתתפה בקורסים במתמטיקה כדי להשלים את הידע שלה.[5] וילר הושפעה מהשותפה שלה לחדר, שלמדה הנדסה, והחלה להתעניין באנליזה נומרית.[2] היא סיימה תואר ראשון במתמטיקה בנוסף לתואר במדעי החברה בשנת 1960, ולאחר מכן סיימה גם תואר שני במתמטיקה בשנת 1963. היא התקבלה להיות דוקטורנטית בהנחיית הנרי רצ'פורד וג'ים דוגלס באוניברסיטת רייס באנליזה נומרית.[2] באותה תקופה היא התחתנה עם בן זוגה ג'ון וילר וב-1968 נולדה להם ילדה.[6] בשנת 1971 השלימה וילר את הדוקטורט שלה במתמטיקה באוניברסיטת רייס.
קריירה
וילר עבדה באוניברסיטת רייס בשנים 1971–1995, עם הפסקה של שנתיים בין 1988 ל-1990.[2] ב-1988 מונתה לפרופסור למתמטיקה חישובית ויישומית באוניברסיטת רייס[2], אישה ראשונה בתפקיד זה. היא נבחרה לנאום בהרצאת נתר בשנת 1989.[7] בשנת 1995 היא התחילה לעבוד באוניברסיטת טקסס באוסטין, שם היא משמשת כמנהלת המרכז למידול תת-קרקעי במכון להנדסת מחשבים ומדעים כפרופסור למכניקה הנדסית, והיא אחראית להנדסה במחלקה למתמטיקה.[6]
פעילות מחקרית
וילר עסקה בעיקר באנליזה בשיטת האלמנטים הסופיים, באנליזה נומרית ובחקר משוואות דיפרנציאליות חלקיות. בעבודת הדוקטורט שלה עסקה באומדני שגיאות L2, תוך שימוש בשיטת גלרקין, לקבלת פתרונות של משוואות דיפרנציאליות חלקיות.[8] המחקר שלה התמקד באמינות השיטות הקיימות ובשגיאות האפשריות בעת פתירת משוואות דיפרנציאליות חלקיות. המאמר שלה פורסם בעיתון המדעי SIAM (סיא"ם). המאמר צוטט 869 פעמים והיה פריצת הדרך של וילר לתחום.
במשך מרבית הקרירה שלה חקרה אלגוריתמים נומריים לפתרון משוואות דיפרנציאליות חלקיות.[2] היא השתמשה באלגוריתמים האלו בניתוח אלמנטים סופיים, ובניתוחים שהתקבלו היא עשתה שימוש במגוון תחומים. מאז ומתמיד הדבר הכי חשוב לווילר במחקרה היה היישום של המתמטיקה. למרות שמרבית ניסוייה נעשו באופן תאורטי, היא פעלה על מנת ליישם את ממצאיה לתחומים לאו דווקא בעולם המתמטי. היא חקרה מגוון ענפים מדעיים, בייחוד בתחום האקולוגי והביולוגי.
כאשר התחילה לחקור אלגוריתמים לפתירת בעיות זרימה נקבוביות, היא התחילה לעבוד עם תעשיית הנפט. מכיוון שטקסס שופעת במכרות נפט, הנושא היה קרוב לליבה של וילר והיא השתמשה במודלים מתמטיים ממוחשבים על מנת לתעל את תהליך הקידוח, ולעשותו בצורה אקולוגית יותר.[2] וילר השקיעה את רוב הקרירה שלה לחקור בעיות סביבתיות כגון ניקוי מאגרים תת-קרקעיים, שפיכת פסולת רעילה, והסרת פחמן דו-חמצני. המעבדה שלה באוניברסיטת טקסס יוצרת מודלים תלת ממדיים ממוחשבים של מקורות גז טבעי, שוניות וחופים, ומקורות מים תת-קרקעיים כדי להראות את זרימת הנוזלים והריכוז המשתנה של הפסולת.[1] דרך שילוב של ענפי מדע שונים כגון מדעי המחשב, מתמטיקה וביוכימיה, וילר והצוות שלה פותרים בעיות זיהומיות במקורות האלו.[1] בנוסף, וילר עבדה עם חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית בנושא ההשפעה הסביבתית במפרץ צ'ספיק, במפרץ דלאוור ובמפרץ פלורידה.[2]
במהלך שנות הקרירה שלה, כתבה וילר מעל 250 מאמרים מדעיים וערכה 7 ספרים וכתבי עת.[3]
פרסים והוקרה
- הרצאת נתר (1989). וילר הרצתה על מידול בעיות זרימה בחומרים נקבוביים.[7]
- פרס תיאודור פון קרמן (2009). וילר קיבלה את הפרס הזה בזכות מחקריה בשיטות מספריות למשוואות דיפרנציאליות חלקיות, מנהיגותה בתחום החישוב המדעי, ובזכות העבודה פורצת הדרך שלה ביישום שיטות חישוב על מדעי ההנדסה והגאוגרפיה.[3]
- פרס הומבולדט (2011).
- פרס מפעל חיים, החברה הבינלאומית לתווך נקבובי, InterPore, (פברואר 2013). פרס זה ניתן לווילר בהוקרה על הישגיה בתחום זרימה תת-קרקעית והובלת פסולת מזהמת, ובהוקרה על תרומתה הרבה בהגברת אמינות מחקר הזרימה בתווך נקבובי.[9]
- מדליית ג'ון פון נוימן (מאי 2013). פרס זה הוענק לווילר על עבודה בתחום הנדסה ממוחשבת, וזהו הפרס המוערך ביותר הניתן בתחום זה. וילר הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה לקבל את הפרס הזה.[4]
קישורים חיצוניים
- מרי וילר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- מרי וילר, באתר dblp
- מרי וילר, באתר גוגל סקולר
- עמוד הבית של מרי וילר באוניברסיטת טקסס, University of Texas.
- עמוד סיכום על מרי וילר באוניברסיטת רייס, Parallel Computing Research Newspaper.
- Porous Medium Model, סיכום מחקרים על מודל חומרים נקבוביים, Science Direct.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Julianne Basinger, Using Math to Preserve the Environment, www.agnesscott.edu
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 Playing the numbers game, Scientific Computing World, 2003-03-01 (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 3.2 SIAM: UT Austin professor honored with prestigious mathematics award, web.archive.org, 2017-01-11
- ^ 4.0 4.1 Monica Kortsha, Mary Wheeler receives the John von Neumann Medal, Science Node
- ^ 5.0 5.1 InterPore, Mary Wheeler InterPore TimeCapsule, May 6, 2017
- ^ 6.0 6.1 Larry Riddle, Mary F. Wheeler, www.agnesscott.edu
- ^ 7.0 7.1 Profiles of Women in Mathematics: Mary F. Wheeler, web.archive.org, 2010-06-12
- ^ Mary Fanett Wheeler, A Priori L2 Error Estimates For Galerkin Approximations To Parabolic Partial Difeerential Equations
- ^ Mary Wheeler Receives Honorary Membership Award for Porous Media Research, www.ae.utexas.edu, February18, 2013
