אוניברסיטת רייס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוניברסיטת רייס
Rice University
אוניברסיטת רייס.png
הספרייה הראשית של קמפוס האוניברסיטה
הספרייה הראשית של קמפוס האוניברסיטה
אוניברסיטה פרטית
תקופת הפעילות 1912–הווה (כ־112 שנים)
בעלי תפקידים
נשיא דייוויד ליברון
סגל 671[1]
סטודנטים
כלל הסטודנטים 6,623
סטודנטים לתואר ראשון 3,879
מיקום
מיקום יוסטון, טקסס, ארצות הברית
http://www.rice.edu/

אוניברסיטת רייסאנגלית: Rice University; בשמה הרשמי אוניברסיטת ויליאם מארש רייס (William Marsh Rice University) היא אוניברסיטת מחקר פרטית ביוסטון, טקסס, ארצות הברית. האוניברסיטה ממוקמת ליד "מחוז המוזיאונים של יוסטון", וצמודה למרכז הרפואי של טקסס. שטח הקמפוס כ-1,200 דונם. אוניברסיטת רייס נחשבת לאחד ממוסדות ההשכלה גבוהה הבולטים במדינת טקסס[2][3][4].

לאוניברסיטה מספר רב של בוגרים בולטים, הכוללים יותר משני תריסר חוקרים זוכי מלגת מרשל ותריסר חוקרים זוכי מלגת רודז[5][6]. לאור הקשר ההדוק בין האוניברסיטה לנאס"א, למדו בה מספר רב של אסטרונאוטים ומדעני חלל[7]. בתחום העסקים, בוגרי רייס הפכו למנכ"לים ומייסדי חברות Fortune 500; בפוליטיקה, בוגריה נבחרו לתפקידים משמעותיים כדוגמת חברי הקונגרס האמריקני, מזכירי מחלקות בקבינט של ארצות הברית, שופטים וראשי ערים. שני בוגרים זכו בפרס נובל, ורבים אחרים מובילים מחקרים בתחומי המדע, הטכנולוגיה וההנדסה[8].

האוניברסיטה נפתחה בשנת 1912 לאחר הירצחו של ויליאם מארש רייס, שעל שמו נקראת האוניברסיטה. רייס היא כעת אוניברסיטת מחקר המתמקדת בסטודנטים לתואר ראשון. אוניברסיטת רייס חברה באיגוד האוניברסיטאות האמריקאיות.

היסטוריה

רקע

אוניברסיטת רייס הוקמה לפי צוואתו של איש העסקים ויליאם מארש רייס, משנת 1891. רייס, יליד מסצ'וסטס, עשה את הונו בתחומי הנדל"ן, פיתוח מסילות ברזל ומסחר בכותנה במדינת טקסס. בצוואתו, רייס הוריש את רוב נכסיו להקמת מכון חינוכי חינמי ביוסטון, שישא את שמו ויוקם אחרי מותו. הוא קבע שהמוסד יהיה "מוסד תחרותי ברמה הגבוהה ביותר", וכי רק סטודנטים לבנים יורשו ללמוד בו[9]. בבוקר ה־23 בספטמבר 1900 הודיע משרתו של רייס, אז בן 84, שמצא אותו ללא רוח חיים בביתו בניו יורק, ותחילה הניחו שמת בשנתו. מאוחר יותר, פקיד בנק עירני סרב לאשר, בגלל שגיאת איות, המחאה בחתימתו של רייס המנוח, לפקודת עורך דינו, אלברט ט. פטריק, שטען כי רייס שינה את צוואתו. התובע הכללי של מדינת ניו יורק פתח בחקירה, ובעקבותיה הואשמו פטריק והמשרת ברצח ובניסיון לזיוף הצוואה. פטריק הורשע במרץ 1902.

בשנת 1907, חבר הנאמנים בחר את ראש המחלקה למתמטיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת פרינסטון, אדגר אודל לובט, לעמוד בראש המוסד, שעדיין נמצא בשלבי תכנון. הוא הוזמן לתפקיד זה על ידי נשיא אוניברסיטת פרינסטון דאז, וודרו וילסון. ב־1908 קיבל לובט את התפקיד, ונכנס רשמית לתפקיד הנשיא הראשון של המכון ב־12 באוקטובר 1912. לובט ביצע מחקר מקיף לפני שהסדיר את תוכניות המכון החדש, שכלל ביקורים ב־78 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם במסגרת סיור ארוך בין 1908 ל־1909. לובט התרשמה מדברים כגון היופי האסתטי של אחידות האדריכלות באוניברסיטת פנסילבניה (דבר שאומץ על ידי המכון), וכן ממעונות הסטודנטים באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, אשר התווספו למכון מספר עשורים מאוחר יותר.

פתיחתה האוניברסיטה וצמיחתה

בשנת 1911 הונחה אבן הפינה בבניין הראשון של המכון - בניין המנהלה, הידוע כיום בשם "אולם לובט לכבוד הנשיא המייסד". ב־23 בספטמבר 1912, המוסד החל ללמד. 48 סטודנטים ו־29 סטודנטיות נרשמו, לא שילמו שכר לימוד, וסגל בן תריסר מורים לימד אותם. באופן חריג באותה העת, רייס לימדה בשיטת החינוך המעורב.

שלושה שבועות לאחר הפתיחה, נערך פסטיבל אקדמי בינלאומי מרהיב, שהביא את רייס לידיעת העולם האקדמי כולו. ארבע שנים לאחר מכן, בטקס חלוקת התארים הראשון, הוענקו 35 תוארי בוגר אוניברסיטה ותואר מוסמך אוניברסיטה אחד. באותה שנה, הצביע הסטודנט על אימוץ "שיטת הכבוד", שעדיין קיימת כיום. הדוקטורט הראשון הוענק בשנת 1918 למתמטיקאי הוברט אוולין בריי.

במלחמת העולם השנייה, מכון רייס היה אחד מ־131 המכללות והאוניברסיטאות הארציות שהשתתפו בתוכנית ההכשרה של צי ארצות הברית, אשר הציעה לסטודנטים מסלול לתפקידים בצי[10].

הנאום המפורסם שלהנשיא קנדי (17m 40s)

בנאום מפורסם שנשא הנשיא קנדי באוניברסיטה ב־12 בספטמבר 1962 הצהיר:

"אנו בוחרים להגיע לירח בעשור זה ולעשות דברים נוספים, לא משום שהם קלים, אלא מפני שהם קשים".

כיום

קמפוס

בוגרים ידועים

מהבוגרים הידועים של אוניברסיטת רייס:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת רייס בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0