מרכז התחמושת והטילים
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | 
 | 
| שיוך | 
 | 
| סוג | יחידה | 
| פיקוד | |
| יחידת אם | 
 | 
| דרגת המפקד | 
 | 
| מפקד נוכחי | אל"ם אור מוסקוביץ׳ | 


מרכז התחמושת והטילים 6400 (בראשי תיבות: מרת"ח)[1] מהווה מרכז אסטרטגי בצבא הגנה לישראל, האחראי על משק התחמושת והטילים. מרכז התחמושת והטילים תומך במאמץ המלחמתי ומשמר את הרציפות התפקודית ליחידות צה"ל. המרכז כפוף לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. בראש היחידה עומד קצין בדרגת אלוף-משנה. מפקד מרת"ח הנוכחי הוא אור מוסקוביץ'.
תפקיד
תפקיד המרכז להוות מרכז טכנו – לוגיסטי ברמת מטה כללי לקליטה, אחסנה, אחזקה, שיקום, הספקה, גריטה והגנה על משק התחמושת והטילים. מתהליך התכנון וחיזוי הצרכים בתחמושת, מעורבות בתהליכי הרכש, הקליטה, ההנדסה, השיקום, האחזקה, ניהול המלאי, האחסנה, האספקה, בחינה וגריטה. בנוסף, תפקידו של מרכז התחמושת והטילים להנחות, לבקר ולתמוך את יחידות צה"ל בתחומי אחריותו והעלאת כשירותן בכל מצבי השח"ם. מרכז התחמושת והטילים מספק מענה לכלל יחידות צה"ל, תוך שמירה על מוכנות וכשירות מבצעית גבוהה, מקצועיות וחדשנות מתמדת בשגרה ובחרום וזאת תוך שמירה על תהליכים תקינים, בטיחות והגנת הסביבה.
היסטוריה
בשנת 1941 הוקמה מחלקת החימוש.
קודם להקמת המרת"ח הייתה האחריות המקצועית לנושא התחמושת נתונה בידי ענף ציוד הלחימה (צל"ם) במקחש"ר, שפעל כמפקדה ממונה על בסיס התחמושת. עם קבלת ההחלטה על ביצוע שינויי הארגוני באגף האפסנאות ב־1966 הוחלט על הקמת מרת"ח 645 כמרכז עצמאי. ענף הצל"ם במקחש"ר פורק, מדורי הרכב והנשק הועברו למצל"ח ומדור התחמושת הועבר למפקדת מרת"ח, שהתמקמה ליד בסיס מרר. במקביל הועברה האחריות להרכשת התחמושת ממנה"ר לאג"א. מרת"ח כלל ארבעה מדורים: התכנון וההחסנה, פיקוח המכונים, מדור הניהול והתקציבים והרישום, וחולק לשלושה מרחבים מקבילים לפיקודים: הצפון המרכז והדרום, בהם מוקמו מספר בסיסים, מרביתם מתקופת המנדט הבריטי: סנט ג'ין, כורדני, אדמירליטי, ג'למה, עתלית, עין זיתים, ואדי סרר, שורה, מרר, באר שבע ומצפה רמון.[2]
בתחילת 1977 התבצע ארגון מחדש של מפקדת מרת"ח, שמספרה שונה מ־645 ל־6400. ייעודו של מרת"ח נקבע לשמש מרכז לוגיסטי ברמת המטכ"ל, להכשרה, להחסנה, להספקה ולאחזקה של כלל התחמושת עבור צה"ל, למעט תחמושת ייעודית של חיל האוויר וחיל הים. המפקדה אורגנה מחדש על בסיס שלושה ענפים: הארגון, האחזקה וההפעלה והיא מוקמה במחנה מרר. תחת כפיפותה היו ארבעה בסיסי תחמושת מרחביים: 6140, 6240, 6340 ו־6440. כן היו כפופים לה בסיסי משנה במקומות הבאים: שני בסיסי משנה בנטפים, שהאחד מהם יועד לתחמושת מוחזרת, כורדאני, ג'למה, עתלית, מרר, נחל שורק, באר שבע, מצפה רמון, חתירה, ביר-חסנה וקציעות. כן היו כפופים לה מספר יר"מים ומכונים לתיקון התחמושת.[2]
ב־1979 נסגר בסיס ביר חסנה, במסגרת נסיגת צה"ל מסיני בעקבות הסכם השלום עם מצרים. בסיס כורדאני נסגר אף הוא, ובסיס עתלית הפך לבסיס לאריזות ולתחמושת זעירה. בסיס ג'למה הוגבל ברובו ומפעל תיקון התחמושת בבאר שבע הוגבל להכשרת תחמושת זעירה וחודרת שריון. במקביל הוחל בבניית בסיס חדש בתפן והורחבו בסיסי מצפה רמון, חתירה וקציעות.[2]
בין השנים 1967-1975 נקבע תג למרכז. בשנת 2021 הוחלף תג מרת"ח בסימן חדשנות והתחדשות תחת פיקודו של אל"ם סטס אידמן. מרת"ח ביצע קפיצת מדרגה בניהול משק התחמושת והטילים בצה"ל ומתבסס על טכנולוגיות ומערכות מידע מתקדמות.
מבנה
המרכז בנוי משני ענפים בראשם סגן אלוף, ושלושה מרחבים עצמאיים, מרחב צפון, מרחב מרכז ומרחב דרום. מפקדי המרחבים בדרגת סגן אלוף גם כן. למרכז יכולות שיקום, בתי מלאכה, אמצעים טכנולוגים ופירוק תחמושת בשיטה ירוקה.
תג
הרקע מסמל את רשת התחמושת בשילוב טכנולוגיות וחדשנות:
"בולד" – סמל האחזקה הבין-לאומי.
הכדור והטיל על המגן – מסמל את מגוון התחמושת והטילים.
מגן – מרת"ח אחראי על אבטחת המלאי האסטרטגי של התחמושת.
קווי החלוקה – מסמלים את ארבעת העיסוקים המרכזיים בעולם התחמושת: שיקום, גריטה, אחזקה וניהול מלאי.
מפקדים
| שם | שנים | הערות | 
|---|---|---|
| סא"ל מתי חמד | 1966–1967 | שימש רע"ן צל"ם קודם הקמת מרת"ח | 
| סא"ל יוסף פלג | 1967–1976 | |
| אל"ם יעקב שן-צור | 1976–1981 | |
| אל"ם יעקב (קובי) כהנוביץ | 1981–1985 | |
| ישי הבר | 1985–1988 | |
| יעקב סיני | 1988–1990 | |
| משה שאול | 1990–1993 | |
| אורי לוי | 1993–1996 | |
| משה דרור | 1996–1999 | |
| חיים רונן | 1999–2001 | |
| אלי אלפסי | 2001–2004 | |
| עופר גולינסקי | 2004–2007 | |
| אייל טנא | 2007–2011 | |
| רפי כהן | 2011–2013 | |
| עופר כהן קלף | 2013–2015 | |
| בצלאל חיון | 2015–2018 | |
| אריאל שימה | 2018–2019 | |
| סטס אידמן | 2019–2021 | |
| מירי מזרחי | 2021–2025 | |
| אור מוסקוביץ' | 2025–הווה | 
ראו גם
קישורים חיצוניים
 הכירו את מרכז התחמושת והטילים, באתר צה"ל, 6 בדצמבר 2016
הערות שוליים
- ↑ 
 הכירו את מרכז התחמושת והטילים, באתר צה"ל, 6 בדצמבר 2016
 - ^ 2.0 2.1 2.2 עמירה שחר, חיל החימוש כמכפיל הכוח: תולדות חיל החימוש 1967–1985, אמ"ץ–חט' תוה"ד – המדור לפרסומים ולמינוח, 2006, עמ' 298
 
מרכז התחמושת והטילים41895781Q6636483