מרמייט

משמאל ממרח המרמייט המסורתי, ומימין מהדורה מוגבלת של מרמייט מבירה גינס

מַרמַייט (Marmite) הוא ממרח תמצית שמרים בריטי, עשוי מסורתית מתוצרי לוואי של תהליך בישול בירה. צבעו חום כהה, מרקמו דביק, וטעמו מלוח ומרוכז מאוד.

המרמייט נפוץ בבריטניה, וכן (במידה פחותה) במדינות חבר העמים הבריטי שבהן ריכוזי אוכלוסייה ממוצא אנגלי, כדוגמת אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה. בצד הגרסה הבריטית קיימת גם גרסה ניו זילנדית של מרמייט, שטעמה שונה במקצת. עם זאת, באוסטרליה ובניו זילנד נפוץ יותר המוצר המקביל והדומה בהרכבו, במרקמו ובטעמו – וג'ימייט.

הצורה הנפוצה לאכילת מרמייט היא מריחתו בשכבה דקה מאוד (בשל טעמו המרוכז) על גבי פרוסת קלי, שנמרחה ונספגה קודם בחמאה או במרגרינה. שימוש נפוץ נוסף הוא בכריך גבינה ומרמייט, ויש גם המשתמשים בו לתיבול מרק או משרה לבשר. טעמו החזק האופייני נחשב מושך לחובבי המאכל, אך מרתיע ומרחיק לאחרים. החברה משתמשת בעובדה זו בסיסמת הפרסום שלה - Love it or hate it (אֱהַב אותו או שנא אותו). כן מפעילה החברה אתר אינטרנט ופורום לחסידי המרמייט המושבעים, בצד אתר ופורום מקבילים לשונאיו המושבעים.

את המרמייט החלו לייצר בשנת 1902 בעיר ברטון על נהר טרנט שבחבל סטפורדשייר באנגליה, עיר המהווה מזה דורות מרכז מבשלות בירה. ב-1907 הצדיקה הצלחת המוצר הקמת מפעל נוסף, בקמברוול גרין שבדרום לונדון. באותן השנים גילה המדע את הוויטמינים, והמרמייט התברר כעשיר בהם, ובעיקר באלה מקבוצת ויטמין B, דבר שנתן דחיפה ועידוד לצריכתו ולתפוצתו.

מאז שנת 2000 אוחז תאגיד הענק הרב-לאומי יונילוור (Unilever) בבעלות על המותג מרמייט ומפעליו, לאחר מספר מיזוגים של תאגידי שיווק והפצה של מוצרי מזון. יונילוור משווקת את מרמייט ברחבי העולם, בצד מותגי מזון מובילים אחרים מקו מוצריה. בישראל קיים שוק מוגבל למרמייט, בעיקר בקרב יוצאי מדינות חבר העמים הבריטי, וניתן להשיגו במרכולים ובמעדניות באזורים עם ריכוזי אוכלוסייה מתפוצות אלו וגם בחלק מחנויות הטבע.