משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית
משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית[1][2] הוא משאל עם שהתקיים בכורדיסטן העיראקית ב-25 בספטמבר 2017 ובו הצביעו הכורדים תושבי צפון עיראק על השאלה האם ברצונם לכונן מדינה עצמאית ולהיפרד מהשלטון העיראקי[3].
הרקע למשאל
המשאל תוכנן להיערך ב-2014 לאור מחלוקות בין הממשלה האזורית של כורדיסטן (KRG) לבין הממשלה הפדרלית של עיראק. קריאות ותיקות בשנים לעצמאות כורדית[4] צברו תנופה מחודשת בעקבות המלחמה בצפון עיראק. במלחמה זו, המדינה האסלאמית כבשה אזורים נרחבים שהיו בשליטת כוחות עיראקיים וננטשו, עיראק הייתה על סף התפרקות והכח היחיד היעיל שהיווה משקל נגד להתקדמות המדינה האסלאמית היו כוחות פשמרגה כורדיים. הכוחות כבשו מידי ארגון הטרור אזורים בצפון עיראק שמאוכלסים על ידי כורדים ומיעוטים אחרים, והם הפכו לאזורים בשליטה כורדית דה-פקטו.
השלכות
כשבועיים לאחר פרסום תוצאות משאל העם, החלו טורקיה, איראן, ועיראק בהפעלת סנקציות מסוימות על כורדיסטן העיראקית, כדוגמת סגירת המרחב האווירי והפרעה במסחר הנפט על מנת לגרום לברזאני לחזור בו מצעדיו בדרך לעצמאות. ב-16 באוקטובר צבא עיראק והמליציות השיעיות הנתמכות בידי איראן איימו בפלישה לקירקוק על מנת לכבוש אותה בחזרה. תחילה נערכו כוחות הפשמרגה להגנה על קירקוק, ואף הצטרפו אליהם כוחות מהPKK, אך בשלב מסוים ומסיבות שטרם הובהרו, כל הכוחות הכורדיים נסוגו וכיבוש קירקוק הושלם בפחות מיממה, עם מספר הרוגים בודדים לשני הצדדים. בבוקר שלאחר מכן נסוגו הכורדים גם מהעיר סינג'אר, וכך חזרה למעשה כורדיסטן העיראקית לגבולות שלפני 2014 בתוך יומיים.
התייחסות בינלאומית למשאל
משאל העם היה למוקד מחלוקת בינלאומית. מרבית המדינות האסלאמיות מתנגדות לקיום המשאל. ההתנגדות החריפה ביותר למשאל היא מצד ממשלת עיראק, וכן מצד המשטרים האיסלמיסטים בטורקיה ואיראן אשר גם בשטחן מתגורר מיעוט כורדי מדוכא והן אינן מעוניינות בפתיחת פתח לעצמאות כורדית בתחומן.[5] מרבית המדינות המערביות נקטו במדיניות דיפלומטית מהוססת[6] כדי להימנע מסכסוך עם העולם האסלאמי ו/או הערבי המתנגד למהלך. בישיבתה ב-21 בספטמבר 2017 הביעה מועצת הביטחון של האו"ם את דאגתה מקיום משאל העם על עצמאות כורדיסטן. מדינות אחרות, ובכללן ישראל, פולין ויוון, הביעו תמיכה פומבית בזכות של הכורדים לקיום המשאל.
ב-30 בספטמבר טען נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן שהמוסד מעורב במשאל העם, זאת בשל הנפת דגלי ישראל בהפגנות למען עצמאותה של כורדיסטן.[7]
תוצאות
להלן התוצאות כפי שדווחו"[8]
| מספר קולות | אחוזים | |
|---|---|---|
 בעד
|
3,159,517 | 91.83% |
 נגד
|
281,098 | 8.17% |
| הצביעו | 3,440,616 | 100.00% |
| 75.1% | ||
| בעלי זכות בחירה | 4,581,255 | 100.00% |
קישורים חיצוניים
- אנדרי קוגן, האם הכורדים אכן בדרך לעצמאות?, באתר מידה
- מרדכי קידר, מתיחות גואה סביב כורדיסטן, באתר מידה
- יוסף ישראל, "כמו ליהודים, גם לכורדים היסטוריה ארוכה של רדיפה. עכשיו הזמן לעצמאות", באתר חדשות עשר
הערות שוליים
- ^ "Masoud Barzani: Why It's Time For Kurdish Independence". Foreign Policy. 15 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Senior Kurdish Official Says Kurdistan Independence Referendum Going Ahead Despite Opposition". ARA News. 26 ביולי 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ אנדרי קוגן, האם הכורדים אכן בדרך לעצמאות?, באתר מידה
- ^ Kurdistan Referendum Movement - International Committee (8 בפברואר 2005). "98 percent of the people of South Kurdistan vote for independence". KurdMedia.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/895/534.html?hp=1&cat=666&loc=1
- ^ http://www.kurdistan24.net/en/news/85413467-ddb4-4b56-bde2-08036f139817
- ^ AFP, ארדואן: "המוסד מעורב במשאל העם הכורדי", באתר ynet, 1 באוקטובר 2017
- ^ http://www.rudaw.net/RefLanding.aspx?pageid=329292
