משה אישביתי מנהיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

משה אישביתי מנהיים (נולד מור מנהיים; בהונגרית: Mannheim Mór,‏ 6 בינואר 1898 - 25 בדצמבר 1991 - י"ח בטבת תשנ"ב) היה לשונאי ומורה לעברית ומילונאי יהודי הונגרי, שהתיישב ב-1968 בישראל.

חייו

מנהיים נולד למשפחה יהודית אורתודוקסית ביישוב בארטפה. אמו הייתה בת למשפחה חסידית ואביו צאצא למשפחה של רבנים אשכנזים ידועים. השתתף מלחמת העולם הראשונה כחייל בצבא האוסטרו-הונגרי וזכה לעיטורים על תרומתו בלחימה. למד בישיבות ובמקביל עשה לימודים אקדמיים בתחום השפות, תוך התרחקות מן מדרך החיים החרדית והימשכות לציונות הדתית. החל משנות ה-1920 עסק בהוראה בעיר דברצן. בשנת 1923 התמנה למורה לדת ישראל בתיכון היהודי לבנות בעיר[1]. לימד עברית גם במסגרת הארגונים היהודים "צעירי מזרחי" ו"תפארת בחורים".

יחד עם עזרא ארנה גרוס הצטיין מנהיים כחלוץ לימוד השפה העברית המודרנית והמילונאות העברית בהונגריה. בשנת 1935 שניהם פרסמו את המילון העברי-הונגרי. מנהיים כתב גם ספר לימוד ומילונים נוספים הונגריים-עבריים. מנהיים וגרוס הירצו הרצאות רבות בקרב הנוער היהודי בנושאי יהדות ותרבות יהודית.

משפחתו של מנהיים נספתה בשואה. הוא עצמו שרד, בין השאר, הודות לעיטוריו במלחמת העולם הראשונה.

בתום המלחמה הקים מנהיים בדברצן את הפדרציה הלאומית היהודית המקומית. בתוקף תפקיד זה ביקר עם משלחת בבוקרשט, ויצר שם קשרים עם עורך ארנה מרטון, עורך העיתון היהודי אוי קלט שהופיע אז בקלוז' ועם הג'וינט. הג'וינט התגייס בהמשך לפרויקטים לרווחת היהודים הנצרכים בדברצן - הקמת בית תמחוי, בית יתומים, בית יולדות והענקת עזרה ראשונה לניצולי השואה שחזרו ממחנות המוות ומעבודות הכפייה.

אחרי 1946 חידש מנהיים עצמו את פעילותו כמחבר ספרי לימוד לשפות כמורה לעברית, גרמנית ואנגלית. אחרי שבשנות ה-50 אסר המשטר הקומוניסטי סטליניסטי בהונגריה על לימוד העברית ועל הוראת השפות הזרות בבתי הספר, פרט לשפה הרוסית, נאלץ מנהיים להפסיק עבודתו זו.

בשנת 1968 עלה מור מנהיים לישראל. מילונו ההונגרי-עברי פורסם במהדורות חדשות בחיפה ובתל אביב (בהוצאה לאור "סיני" של משפחת שלזינגר שעלתה מהונגריה).

נפטר ב-1991, י"ח בטבת תשנ"ב. הובא לקבורה בבית העלמין ירקון בפתח תקווה, בישראל.

ספרים

  • יחד עם ארנה גרוס - Héber-magyar szótár. — Rövid héber nyelvtan stb. Debrecen.
(מילון עברי-הונגרי - ספר ללימוד קצר של השפה העברית, דברצן 1935)
  • Magyar- héber zseb szótár (מילון כיס הונגרי-עברי) 1936, דברצן, כולל 15,000 מילים
  • . Magyar-angol-héber szójegyzék. A legfontosabb 1100 szó. Debrecen. 1939.
(אוצר מילים הונגרי-אנגלי-עברי. 1100 המילים החשובות ביותר) מהדורה ב-1940 באויפשט
  • A modern héber nyelv tankönyve דברצן, 1942,1941
(המורה העברי -ha-Moreh ha-ʻIvri. ספר לימוד חדיש של השפה העברית)
  • דברצן Gyakorlati héber-magyar szótár 1947
מילון שימושי עברי-הונגרי
  • 1972 חיפה, 1983 תל אביב - Modern magyar-héber szótár מילון הונגרי-עברי חדיש - מהדורה שנייה הכוללת 26,000 מילים. (מוקדשת לזכר הוריו ואחיו שנספו באושוויץ)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Magyar Zsidó Lexikon
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0