משה גבעתי (צייר)
| לידה | חדרה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| שם לידה | משה הכהן וקסלר |
| לאום | ישראלי |
משה גבעתי (וקסלר) (15 באוקטובר 1934 - 14 באפריל 2012) היה צייר ישראלי.
ביוגרפיה
גבעתי נולד ב-15 באוקטובר בחדרה, אבל כיוון שאביו נפטר עוד בטרם לידתו, הוחזר לעיר הולדתה של אמו, חוטין שבבסרביה. בשנת 1939, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, הושב לארץ והוא בן חמש.
הוא התחנך בחדרה. אימו התחתנה בשנית, ובגיל 15 הצטרף לתנועת השומר הצעיר, שבמסגרתה עבר לקיבוץ שמיר, ועשה שם תקופת הכשרה כנער. גבעתי החל לצייר כבר בילדותו. התבלט בציור קישוטים לחגים, גם בקן "השומר הצעיר" בחדרה וגם בקיבוץ שמיר. לקראת גיוסו לצה"ל, לנח"ל, ובשנת 1951 הצטרף עם חברי ההכשרה לקיבוץ שער העמקים[1].
גבעתי היה חבר קיבוץ שער העמקים עד שנת 1969. שם הקים את משפחתו, שם נולדו ילדיו, ובעת שהותו בקיבוץ עשה את צעדיו הראשונים בציור. בשנת 1960 למד רישום אצל הצייר מרסל ינקו, בסמינר אורנים הסמוך לקיבוצו. בראשית שנות השישים יצא לראשונה מישראל כצייר, נסע לאיטליה, להולנד, לספרד ולצרפת. בשנת 1966 יצא שוב לפריז ושהה בה כמה חודשים.
גבעתי עזב את הקיבוץ בשנת 1969, שכר סטודיו בתל אביב, והשתקע עם משפחתו בכפר האמנים עין הוד. לאחר מכן עבר לחיפה, עסק בפרויקטים משותפים עם האמן יצחק דנציגר, ולימד באוניברסיטת חיפה ובטכניון. גבעתי היה שותף בתהליך "פרויקט שיקום מחצבת נשר" (1971), ועסק ביצירת הדפסי-רשת בעקבותיו. לאחר סיום הפרויקט, המשיך גבעתי לעסוק בהפקת הדפסים לפרנסתו.
בשנת 1973 הסמין אותו מבקר האמנות חיים גמזו להציג תערוכה בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו בתל אביב, למרות הצלחת התערוכה יצא גבעתי מיד אחר כך לגרמניה[1], אך שב באוקטובר למלחמת יום הכיפורים. הוא שירת כחצי שנה, עד אביב 1974, והיה ביחידת שריון בגזרה הצפונית של תעלת סואץ. מיד לאחר המלחמה עזב את ישראל והשתקע בניו יורק, שהייתה אז "בירת הציור העולמי". בניו יורק יצר קשרים הדוקים עם חבורת ציירים ישראלים, שלימים יקנו להם שם בציור הישראלי. עובדיה אלקרא, מאריאן, לאה ניקל, יואב בראל, מיכאל סגן-כהן, מיכאל גיטלין, יהושע נוישטיין, פנחס כהן-גן, כוכי דוקטורי, בוקי שוורץ, מיכה אולמן ורבים אחרים. בראשית שנות השמונים התקרב לחצרו של הרבי מלובביץ' ונעשה מבאי חצרו. גבעתי שהה בניו יורק כעשר שנים.
בשנת 1982 שב גבעתי לישראל עם משפחתו החדשה[1]. הוא השתקע בתל אביב, לימד הדפס בסדנאות שונות והמשיך לצייר ולהציג תערוכות. יצירתו עברה כמה מהפכים: הוא צייר ציור פיגורטיבי, נשבה לציור "המופשט הלירי", ושב אל ציור שיש בו צבעוניות עשירה, ופיגורטיביות מרומזת.
גבעתי עבר שורה של התקפי לב ובעיות בריאות אחרות, בין השאר היה מכור גם לאלכוהול ונגמל ממנו. בשנותיו האחרונות התגורר בתל אביב, ותערוכה גדולה מיצירתו הוצגה בשנת 2006. משה גבעתי נפטר ב-14 באפריל 2012 בגיל 78[2].
קישורים חיצוניים
- אתר הבית של משה גבעתי
- משה גבעתי, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- משה גבעתי - תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב לאמנות, אתר art-text
- ציורים מאוחרים של משה גבעתי, באתר nrg, 5 בפברואר 2009
- דליה מרקוביץ', לא נגמר לו הסוס, באתר ynet, 26 בפברואר 2009
- אוה גולדמן, משה גבעתי מציג בחיפה, מעריב, 19 בדצמבר 1969
- משה גבעתי בתערוכה במלון מרינה תל אביב, באתר PHOTOUR, מרס 2009
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 רמי רוזן, האלכוהול, ידידו היחיד של גבעתי, כותרת ראשית, 13 ביולי 1983
- ^ אלי ערמון אזולאי, מת הצייר משה גבעתי, באתר הארץ, 15 באפריל 2012
