משה כספי
משה דב כספי (1929 - 14 באוקטובר 2016) היה איש חינוך ישראלי.
ביוגרפיה
כספי נולד בגרמניה ב-1929, עלה לישראל בגיל ארבע וגדל בחיפה. את ניסיונו בחינוך החל כמדריך בתנועת נוער ולאחר מכן כמדריך בפלמ"ח. ב-1949 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, בה השלים תואר בוגר בסוציולוגיה, חינוך ופסיכולוגיה, ותואר מוסמך בחינוך ובפילוסופיה. ב-1961 סיים דוקטורט בפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת לונדון, ושב לעבודה בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית. בעבודתו התמחה בתאוריה ובמחקר בתחומי החינוך, הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה ובגישות טרנס-דיסציפלינריות. תחומים אלה נשזרו בעבודתו לתפיסה חינוכית הקרויה "הִתְבַּנות". משה כספי נפטר ב-14 באוקטובר 2016 בירושלים.
עשייתו החינוכית
כספי היה בין יוזמי הקמתו של בית הספר לעובדי הוראה בכירים, ממקימי הוועדה הבין-אוניברסיטאית לקידום החינוך, יועץ לארגון המורים בישראל בנושאי תכנון מדיניות. בשנת 1972 הקים את בית הספר הניסויי בירושלים ובשנת 1976 הקים את מכון חפ"ן להכשרת מחנכים בבתי ספר ניסויים, ביחד עם פרופ' צבי לם ופרופ' יוסף באשי. במהלך השנים היה פרופסור אורח באוניברסיטאות רבות והיה יועץ חינוכי, אקדמי ומדעי למוסדות ולמכונים.
התבנות
כספי טען כי החינוך הוא מערכת מורכבת מפעולות ומרעיונות, וששלובים בה כל שדות העשייה. על החינוך לקחת בחשבון את מכלול הממדים שבהם האדם פועל ומתפתח.
כספי טבע את המושג 'התבנות' (מלשון בינה, הבנה, התבוננות, בנייה), שהיא פעולה מתמשכת ורפלקסיבית (שהאדם מבצע על עצמו).[דרוש מקור] האדם המתבנה בונה עצמו מחדש, מלמד את עצמו, מפתח ומשפר את עצמו והופך עצמו לאדם מלא יותר. הכלים להתבנות אינם שיעורים פרונטליים, אלא, בין השאר, התנסויות מורכבות, משחקים, דרמטיזציה, דמיון ובדיחות. ההתבנות אינה פועלת רק על פן אחד של אישיות התלמיד - כושר הקליטה וההבנה האינטלקטואלי שלו - אלא רואה את האדם כולו: צרכיו, רגשותיו, כישרונותיו וחולשותיו, עולמו הייחודי.
ההתבנות על שלל אופניה פירושה הגדלת הרגישויות ויכולת ההתבוננות שלנו, ההשתפרות המתמדת, ההתרעננות וההתעדנות שלנו, כמו גם קליטת קשרים סמויים והפקת לקחים מהם, תובנה וביקורתיות, עשייה והתייחסויות חברתיות וסביבתיות . [מתוך התבנות – הילד, המבוגר ותרבות מתחדשת מעולמות היצירה של תלמידיו וחבריו של משה כספי / חמי בן נון (עורך), שערי משפט 2010.]
ההתבנות היא גישה הממזגת את היסודות הרכים והקישחים של שיטתיות ואלתור , של המקובל עם האישי . היא משתנה ומתפתחת בהתאם למשתמש בה . זאת , בניגוד לדיכוטומיה שבין אינטואיטיבי להגיוני , בין ניסיון הדורות המגולם בידע הכתוב והמנוסח לבין האישי והמוחשי [מתוך קאופמן , דרור . ( 2010 ) על התבנות , טיפול באמנות ונגרותפיה : עבודה בעץ עם ילדים הסובלים בהפרעות התנהגות . בתוך חמי בן נון ( עורך ומקדים מבוא , ( התבנות – הילד , המבוגר ותרבות מתחדשת : מעולמות היצירה של תלמידיו וחבריו של משה כספי . ( 344–327 ) הוד השרון : מכללת שערי משפט . ]
ההתבנות אמורה להכין כל אדם בחברה לתפקידים שהוא מעוניין בהם, על כל המגוון הקיים, מתוך זיהוי הפוטנציאל העצום הטמון בו. הרעיון הוא שכל אדם יוכל לחבר לעצמו את תורת ההתבנות הפרטית שלו: יצירה חדשה.
כל-עתר
לגישתו, ההתבנות צריכה להיעשות ב"כל עתר" (בכל עת ובכל אתר): מרכז שכל חלל בו מכוון לגרום לאדם לפעול בתוכו ולפתח רגישויות וכשרים שיובילו אותו ליצירה. "כל עתר" הוא מקום שיכול להיות מוחשי, במבנה פיזי כלשהו, אך הוא יכול להיות גם "מבנה וירטואלי" הממוקם במוחנו בלבד, ברשת האינטרנט, או בכל מקום אחר. ב"כל עתר" יש חללים שונים, שהכניסה אליהם מאפשרת לנו לפעול במרחבים בעלי אופי מסוים: מרחב אישי לעומת מרחב חברתי; מרחב דמיון לעומת עשייה בפועל, מרחב אִלתור לעומת תכנון, "תבונה טהורה" לעומת "אינטליגנציה רגשית", ועוד.
מספריו
- מי חושב? ( 1978 ) בהוצאת מסדה, רמת-גן .
- החינוך מחר (ניתוח נקודת הראות של חזון הפרט) (1979).
- גישות המעבר להתחנכות יוצרת (מה"י) (1985)
בעריכתו
- משה כספי וצבי לם (ליקטו וערכו), תורת החינוך, תל אביב: אוצר המורה (מקראות פדגוגיות), תש"ך. (אנתולוגיה)
פרסים
עבודתו זיכתה אותו בפרסים רבים, בהם פרס א.מ.ת לחינוך (2008), פרס ירושלים לחינוך ופרס מחקר של חברת אטארי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יולי חרומצ'נקו, לפני שמכבים את הכוכב - ראיון עם כספי, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2005
- על כספי באתר פרס א.מ.ת
- ראיון עם כספי שערכה אדמית פרא
- "חינוך אחר, או משהו אחר?" מתוך טיוטה לספר "חינוך בלתי אפשרי?"
- "על כנפי הדמיון המדעי" – תוכנית לימודים ברוח ההתבנות
- על כספי, מאתר חפ"ן (חינוך פתוח ניסויי)
