משה קליין (קצין)

משה קליין

לידה	28 בינואר 1934 ניראוצ'ד, הונגריה
נהרג	9 ביוני 1967 (בגיל 33) תל פאחר, רמת הגולן
תאריך עלייה	אוקטובר 1947
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	ינואר 1952 – יוני 1967 (כ־15 שנים)
דרגה	סגן אלוף
תפקידים בשירות
מפקד גדוד 12
פעולות ומבצעים
מלחמת סיני מלחמת ששת הימים
עיטורים
עיטור העוז עיטור המופת

משה (מוסא) קליין (28 בינואר 1934 י"ב בשבט תרצ"ד - 9 ביוני 1967 א' בסיוון תשכ"ז) היה קצין צה"ל, מפקד גדוד 12 בחטיבת גולני. נפל בקרב תל פאחר במלחמת ששת הימים. על התנהלותו ואומץ ליבו בקרב זה הוענק לו עיטור המופת. במלחמת סיני שירת כמפקד פלוגה ועוטר בעיטור העוז.

קורות חייו

קליין נולד ב-1934 בעיירה ניראוצ'ד שבהונגריה, בנם של דויד ופרל-מלכה.

בשנת 1944, כשהיה בן עשר, עזב את העיירה ונסע אל חוות "עליית הנוער" שבבודפשט. משם המשיך ליוגוסלביה ובאוגוסט 1946 עלה לארץ ישראל באוניית המעפילים "כנסת ישראל". יחד עם שאר מעפילי האונייה הועבר על ידי הבריטים למחנות המעצר בקפריסין, מהם שוחרר באוקטובר 1947.

באוגוסט 1947, בהיותו בן 13, החל קליין את לימודיו בכפר הנוער בן שמן. לאחר מספר חודשים פרצה מלחמת העצמאות, וכפר-הנוער כותר על ידי כנופיות ערבים. קליין, יחד עם יתר התלמידים פונה לחוף השרון.

בינואר 1952 גויס לחטיבת גולני. לאחר הטירונות, יצא לקורס מ"כים, כשלאחריו נשאר כמדריך עד לסיום שירות החובה שלו. בשנת 1955, יצא לקורס קצינים. לאחר שסיים את הקורס בהצטיינות שב לשרת בגדודו כקצין.

במלחמת סיני, אשר פרצה בשנת 1956, שימש כמפקד פלוגה בגדוד. על הפלוגה הוטל לכבוש את "מוצב 25" ברפיח. לאחר שחומרי הנפץ שיועדו לפריצת הגדרות לא פעלו, הסתער קליין בראש יחידת החבלנים ופרץ את הגדרות ללא אמצעי-פריצה עד שהגיע אל פתח המוצב בסייעתא דשמיא ויחד עם הכוח, פעל לטיהור המבנה. על התנהלותו בקרב זה הוענק לו עיטור העוז מהרמטכ"ל משה דיין.

בשנת 1958 עבר לחטיבת הצנחנים, תחילה בתפקיד מ"פ ואחר כך התמנה לסמג"ד.

בסוף שנת 1965, לאחר שסיים את בית-הספר לפיקוד ומטה, שב לגולני לתפקיד קצין אג"ם. לאחר כשנה בתפקיד מונה למפקד גדוד 12 בחטיבה.

במהלך שירותו הצבאי הכיר קליין את אשתו שרה, ששירתה בגדודו כמורה חיילת. לזוג נולדו שני ילדים.

הקרב בתל פאחר

במסגרת תוכנית הקרב של חטיבת גולני בצפון רמת הגולן, הוטל על גדוד 12 בפיקודו של קליין לכבוש את תל פאחר, אשר היווה חלק ממערך מוצבים סורי בעל עומק טקטי בין הכפר זעורה לבין הגבול הישראלי.

במסגרת הקרב, אשר החל ב-9 ביוני 1967 (היום החמישי למלחמת ששת הימים) יצא בראש שורה של זחל"מים לכיבוש התל. במהלך הקרב, חלק ניכר מהכוח נפגע מאש טנקים סוריים, עוד לפני שהצליח שהגיע אל היעד. קליין אירגן כוח קטן והסתער אל עבר היעד. לאחר שעסק בטיהור מספר עמדות במוצב, עלה לראש התל על מנת לתאם בין כוחותיו. הוא נפגע מצרור של חייל סורי ומת במקום. בסיומו של הקרב, אשר נמשך כ-5 שעות, ולאחר שרוב פיקוד הגדוד נפגע בקרב ונהרגו 36 חיילים, בחסדי שמים נכבש היעד.

על התנהלותו בקרב זה עוטר בעיטור המופת על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר.

קליין הניח אישה, בן ובת. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בחיפה.

הנצחתו

• שמו הונצח בחוברת שפרסמה עיריית קריית-מוצקין לזכר בניה שנפלו.
• ב"ספר הגבורה", שהוציאו לאור אגודת העיתונאים בתל אביב והברית העולמית של ניצולי ברגן-בלזן, הובא תיאור קרבו האחרון בתל פאחר.

קישורים חיצוניים

• סא"ל משה קליין, באתר האינטרנט של חטיבת גולני.
• סא"ל משה קליין, באתר הגבורה
• סרטון זיכרון שנעשה על משה קליין באתר YouTube.
• יעקב ארז, מתל אלמוני לאתר גבורה, מעריב, 20 באוקטובר 1967
• אלי לנדאו, מוסה קליין ז"ל: המופת של "אחרי", מעריב, 9 ביולי 1967