משחקי הפרחים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משחקי הפרחים (אוקסיטנית מודרנית: Jòcs floraus; קטלאנית מודרנית: Jocs florals; צרפתית: Jeux floraux) - כינוי כללי לתחרויות שירה שנערכו למן המאה ה-14, תחילה בטולוז, מרכז התרבות האוקסיטנית ולאחר מכן בקטלוניה, ולנסיה ובמקומות אחרים.

שמם של המשחקים נובע מכך שהפרסים שהוענקו למנצחים בהם היו פרחים. ייתכן גם שהיו קשורים לפלורליה, חגים רומיים לכבוד אלת הפרחים פלורה.

משחקי הפרחים המקוריים בטולוז ובקטלוניה

משחקי הפרחים הראשונים נערכו בטולוז במאי 1324 על ידי "האגודה העליזה ביותר של שבעת הטרובדורים של טולוז" (Sobregaya Companhia dels Set Trobadors de Tolosa) ששמה לה למטרה לשחזר ולהחיות את המסורת הלשונית והלירית של הטרובדורים הפרובאנסליים במאה ה-13. המשוררים שהתמודדו היו חייבים להיצמד לחוקי הדקדוק והמסורת הלירית שנוסחו על ידי האגודה והתבססו על שירי הטרובדורים הקדומים. אף על פי ששירת הטרובדורים המקוריים עסקה בעיקר באהבה, רוב השירים שהוגשו לתחרויות בתקופה זו ונשמרו עד היום עסקו בנושאים דתיים.

משחקים אלה הוסיפו להיערך מדי שנה במשך עשורים. במאה ה-15 חלה ירידה בתדירותם. המשחקים האחרונים שנערכו בסדרה הזו התקיימו בשנת 1484.

במשחקים בטולוז השתתפו גם משוררים מקטלוניה, שהביאו את המסורת לארצם. ידוע שנערכו משחקי פרחים בעיר ליידה במערב קטלוניה בשנת 1338, אך ייתכן שהתקיימו משחקים כאלה עוד לפני כן. מ-1393 הוקמה "אגודה למדעים עליזים" בדומה לזו של טולוז בבירת קטלוניה ברצלונה והיא ערכה משחקי פרחים משנת 1394. ידוע כי בשנת 1413 התקיימו משחקים בברצלונה בחסות המלך ושהוגשו אליהם יצירות בנושאים ליריים שהיו קרובים יותר למסורת הטרובדורים הפרובנסליים מאלה שהוגשו לתחרות בטולוז עצמה. בסוף המאה ה-15 משחקים אלה פסקו מלהתקיים ובמקומם התקיימו תחרויות ספרותיות אחרות בנושאים דתיים.

בשנת 1694 חידש מלך צרפת לואי הארבעה עשר את "אגודת שבעת הטרובדורים" בשם הצרפתי החדש "האקדמיה למשחקי הפרחים" (Académie des Jeux floraux) והיא מוסיפה לקיים את המשחקים המסורתיים עד היום, אך בשפה הצרפתית.

משחקי הפרחים בעת החדשה

משחקי הפרחים של ברצלונה

קריאות לחידוש משחקי הפרחים בקטלוניה החלו להישמע משנת 1841, בתקופת הרנאישנסה ("Renaixença") - תחיית התרבות הקטלאנית - על ידי אנשי הספרות ויקטור בלגר, אנטוני דה בופרול, מנואל מילה, ז'ואקים רוביו ואחרים. רוביו הגה את הסיסמה הלטינית של המשחקים המתחדשים - Patria, Fides, Amor - "מולדת, אמונה, אהבה" - שלושת הנושאים שבהם התחרות הייתה אמורה לעסוק ומילה עמד על כך שיתקבלו לתחרות רק יצירות בלשון הקטלאנית. בשנת 1859 הם ביקשו באופן רשמי מעיריית ברצלונה לחדש את "האגודה למדעים עליזים" ואת משחקי הפרחים והעירייה נענתה לבקשה. מטרת האגודה המחודשת הייתה לחקור את הספרות העתיקה של קטלוניה ולהכיר אותה לצעירים קטלאנים.

המשחקים התקבלו תחילה בחשד וגיחוך אפילו על ידי כמה מהתומכים בתקומתה של התרבות הקטלאנית העצמאית, אבל עד מהרה הפכו לאחד האירועים המרכזיים של הרנאישנסה והיו במעמד זה עד שנת 1879. בלטו במיוחד באיכותם המשחקים של שנת 1877, בהם זכה אנז'ל גימרה בתואר "המאסטר של המדעים העליזים" שמוענק לזוכים בשלושה פרסים בתחרות ובזכייתה בפרס הראשון של יצירתו של ז'סינט ורדגר "האטלנטידה". משנת 1880 המשחקים החלו להיראות מיושנים ושמרניים לדור החדש של הסופרים ואחדים מהם החלו להתרחק מהם. מגמה זו התהפכה בתחילת המאה ה-20, ואופי התחרות החל להתחדש. בעשור הראשון של המאה ה-20 השתתפו במשחקים בין היתר המשוררים הבולטים מיקל קוסטה, ז'וזפ קרנה וז'ואקים רוירה. בתקופה שלאחר מכן ועד תחילת מלחמת האזרחים בספרד נערכו המשחקים בסימן המאבק התרבותי בין אנשי המודרניזם הקטלאני לבין אנשי הנואוסנטיזם. מעידה על כך, למשל, העובדה שעורכי התחרות קיבלו רק בשנת 1934 את הרפורמות בכתיב הקטלאני שפומפאו פברה הציע כבר בתחילת המאה ושהתקבלו על ידי קטלאנים רבים.

בשנת 1936 עם פרוץ מלחמת האזרחים המשחקים פסקו. לאור הדיכוי שהפעיל השלטון הפרנקיסטי נגד הלשון והתרבות הקטלאנית, מתחילת שנות ה-40 נערכו מדי שנה בברצלונה אירועים פרטיים וחשאיים לזכר המשחקים ומשחקים מלאים יותר נערכו משנת 1941 מחוץ לקטלוניה. בשנת 1978 חודשו המשחקים בברצלונה.

משחקי הפרחים של העטלף בוולנסיה

אגודת "העטלף" (ולנסית: Lo Rat Penat) לתרבות ולנסית[1] בראשות תיאודור לורנטה אוליבארס ארגנה משחקי פרחים בעיר ולנסיה משנת 1879. להבדיל מהמשחקים שנערכו בברצלונה, המשחקים בוולנסיה היו דו-לשוניים ונערכו בקטלאנית ולנסית ובספרדית. על אף שאגודת העטלף הבדלנית הקפידה לקרוא ללשונה "ולנסית" ולהדגיש את השוני בינה לבין הקטלאנית, השתתפו במשחקים האלה משוררים מכל הארצות הקטלאניות.

המשחקים נערכו ברציפות מדי שנה, למעט שנות מלחמת האזרחים בספרד.

משחקי הפרחים באספרנטו

משנת 1905 נערכו בערים שונות בארצות הקטלאניות גם "משחקי הפרחים הבינלאומיים" (Internaciaj Floraj Ludoj) בשפת אספרנטו. מתכונת המשחקים הייתה דומה לזו של המשחקים בברצלונה והם פסקו בשנת 1936. המסורת חודשה בשנת 1978 והמשחקים התקיימו מדי שנה עד 1993 ואז פסקו עקב סכסוך בין מארגניהם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ העטלף הוא אחד הסמלים של העיר ולנסיה.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0