משמרת יקים
משמרת יָקִים היא המשמרת השתים עשרה מבין עשרים וארבע משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן[1] על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון.
המשמרה מוזכרת רק פעם אחת בתנ"ך בספר דברי הימים; ”וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל ..לְיָקִים שְׁנֵים עָשָׂר.” (דברי הימים א כד ז).
השתלבות פשחור במשמרת יקים
יש סובר כי בני פשחור הכהנים שעלו בתקופת עזרא שובצו במשמר יקים ועל שמם יקים. וכך על פי המצאת כפל שמות למשמרות אחרים (כגון ידעיה-עמוק). וכהוכחה לכך מסתמכים על שם ההר למזרח צפת בואכה טבריה שנקרא הר פשחור על שם המשמר שישב בצפת.[2]
פינחס איש חבתה
הרב יקותיאל גרינוויילד[3] מבין שסיפור חז"ל אודות בחירת פינחס איש חבתה ככהן גדול מדובר אודות בן משמרת יקים ובכך קיים סתירה בין דברי חז"ל להמובא בספר יוסיפון שלפי גרסה החז"לי לא הפריצים בחרו אותו לכהן גדול אלא אחיו הכהנים;
בדברי חז"ל הובא אודות פינחס איש חבתה שעלה גורלו להיות כהן גדול והלכו אחריו גזברין ואמרכלין ומצאוהו כשהוא חוצב - כלומר שנראה כאיש פשוט ועני- ומלאו את המחצב שלו דינרי זהב[4] ואילו בספר מלחמות של יוסיפון (ס"ד פ"ו ס"ח) מסופר אודות בחירת הפריצים את "פינחס בן שמואל הכהן גדול האחרון" שהיה בן משמרת בית יהויקים ושהוא מאן לעזוב את מחרשתו.
אחר חורבן בית שני
לפי דעתו של החוקר שמואל קליין, בעקבות חורבן בית שני עברו כל עשרים וארבע משמרות הכהונה -ומשמרת יקים בתוכן- לעיירות בגליל -הן בגליל העליון והן בגליל התחתון.[5] משמרה זו התיישב בצפת ויש סוברים כי אחר חורבן צפת הבצורה על ידי הרומיים עברו בני המשמרה לביריה הסמכוה לצפת.[6]
בברייתות המשמרות
רבי אלעזר הקליר מקונן על ביטול משמרה זו באומרו;
לא למרום עין צפת
וכסף על חרש חפת
ובחזוק מוסר הורפת
ונהרס ונלפת, כהן צפת
-קינות לרבי אלעזר הקליר -עם פירוש הרב א. ולנר, ספר אורות חיים, דף רנו
ובקינות של הברייתא דרבי פנחס הכהן;
לדבר עבדו מקים, לכן בריתך לנו תקים
לקבצינו ממרחקים, להחיותנו מעפר ומנקיקים
ל[התה]לך ברחובות ובשוקים, לחדות בעתה משמר יקים
ראש לכהניו יתהלך, בבוא משיח המלך
רומם ואחריו נלך, באמרך לציון יהי שלום בחיליך
ראו גם
הערות שוליים
| כ"ד משמרות כהונה שהיו בבית המקדש | |
|---|---|
|
.png){kind=small}
