משמרת הקוץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משמרת הקוץ היא המשמרת השביעית מבין עשרים וארבע משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן[1] על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון.

משמרת זו מוזכרת בתנ"ך בספר דברי הימים יחד עם קביעת המשמרות; ”ויצא הגורל..לְהַקּוֹץ הַשְּׁבִעִי” (דברי הימים א כד ז).

לדעתו של המלבי"ם האות ה של הקוץ נכללת במקור השם ואינו ה סימנית.[2]

ביקורת התרשתא

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חלל (כהונה)

בעת שיבת ציון מגלות בבל בדקו את יחוסם של הכהנים על מנת לקבוע שירותם בבית המקדש. מסופר כי רק ארבע משמרות עלו בעליית עזרא (ידעיה, חרום, פשחור, ואימר) ונמצאו כולם מיוחסים וכשרים לשירות המקדש.[3] אמנם בעת בדיקת משפחות שייחוסם כיהודים היה מעורפל (שתוקי או אסופי בלשון התלמוד) נמנו כמוהם משפחת "כהנים" מיוחסים ל"הקוץ"; ”וּמִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי חֳבַיָּה בְּנֵי הַקּוֹץ בְּנֵי בַרְזִלַּי אֲשֶׁר לָקַח מִבְּנוֹת בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי אִשָּׁה וַיִּקָּרֵא עַל שְׁמָם. אֵלֶּה בִּקְשׁוּ כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים וְלֹא נִמְצָאוּ וַיְגֹאֲלוּ מִן הַכְּהֻנָּה. וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם אֲשֶׁר לֹא יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וּלְתֻמִּים (עזרא ב סא)

פרשני המקרא הבינו כי מדובר כאן על הקוץ אבי משמרת הקוץ שלקח אשה מבנות ברזילי ובניו מאשה זו נקראו על שם ברזילי. ואילו חביה הוא הבן שנולד מן האשה הזאת ובניו נקראו בשם בני הקוץ וגם בשם בני ברזילי.[4]

לפי דעה זו, הקוץ לקח לאשה את בתו של ברזילי הגלעדי,[5] שאמה (אשת ברזילי הגלעדי) הייתה גיורת (תלמוד ירושלמי, קידושין ד א). אמנם, מתוך חשיבותם ועושרם של משפחת ברזילי הגלעדי[6]שכיניו קראו בניו של הקוץ על שם ברזילי, דבר שלסופו של דבר גרם ספק בייחוסם ככהנים.[7]

אולם, בנוסף כי משמרת הקוץ שימשו במקדש כל משך תקופת בית ראשון, גם מוכר כי לסופה של עליית שיבת ציון עלו כל בני משמרת הקוץ עם שאר המשמרות שלא עלו עם עזרא מבבל, והוקבעו ככשרים לעבודת המקדש.

אחר חורבן בית שני

לפי דעתו של החוקר שמואל קליין, בעקבות חורבן בית שני עברו כל עשרים וארבע משמרות הכהונה -ומשמרת הקוץ בתוכן- לעיירות בגליל -הן בגליל העליון והן בגליל התחתון.[8]

לדעתו, התיישבו בני משמרת זו בעיילבו אשר בגליל התחתון. ויש אומרים כי הר קוץ הסמוך לעיילבו נקרא על שם משמרת זו[דרוש מקור].

רבי אלעזר הקליר מקונן על המצב הרוחני החלש של בני ישראל וביטול משמרה זו באומרו;

זכרה זמן אשר נעשה ונשמע השיבו

ועתה, ענות אמן לא אבו

לענה ורוש שבעו ורוו

והוקצו והולעבו כהני עילבו

הערות שוליים

  1. ^ "מדרש הביאור" (סעדיה אלדמארי) להפטרת פרשת אמור
  2. ^ פירוש המלבי"ם לספר דברי הימים א ב,נב
  3. ^ במדרש מסופר כי הקב"ה בעצמו ייחס עליית עזרא..והעיד עליהן שהוציאו את כולן (הנשים הנכריות) ולא נשתיירה מהן אחת שנאמר ויכלו בכל אנשים ההושיבו נשים נכריות (עזרא י,יז)" -מדרש הגדול במדבר כו,א-ב
  4. ^ מלבי"ם לעזרא פרק ב, סא
  5. ^ כמו כן האבן עזרא הבין כי מדובר כאן על אשה אחת.
  6. ^ אודות חשיבותם של בני ברזילי מספור בספר הזוהר כי זכו לשבת יחדיו בשולחנו של שלמה המלך ולהנות מהשפעות רוחניות וגם מלחם משולחן המלך -זוהר חלק ב, דף קנב:-קנג.
  7. ^ לפירוש המאירי (קידושין דף סט עמוד ב ד"ה בזמן) היה ברזילי בעצמו גר. ואילו במשנתו של המלבי"ם: כל זמן שהיה ספר היחוס בידם לא היה בהם חשש אבל עתה, לא נמצאו כתבי היחוס שלהם, ועי"כ נפל ספק, כי יש לחוש שאינם כהנים, כי הייתה גם משפחה מישראל שנקראת בשם בני ברזילי, ויגאלו מן הכהנה כי בספק כזה לא נשמרו מנשים הפסולות לכהונה שכבר נגאלו -פירוש המלב"ם לעזרא ב,סא. ואילו לדעתו של בעל ספר "עבודה תמה" מצינו כי קראם הכתוב כהנים ואילו חששו שנולדו חללים.
  8. ^ ספר "ארץ הגליל", דף ס"ה


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0