משמר פראובראז'נסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית יחידה צבאית ריקה.

חיילי גדוד פרובראז'נסקי מכריזים על יליזבטה כקיסרית רוסיה.
מוסורגסקי הצעיר הצנוע כצוער בגדוד פראובראז'נסקי של המשמר הקיסרי.

גדוד משמר פראובראז'נסקירוסית: Преображенский лейб-гвардии полк) היה אחד מגדודי המשמר העתיקים ומיחידות העילית של הצבא הרוסי הקיסרי. יחד עם גדוד סמיונובסקי שימש גדוד פראובראז'נסקי גם כיחידת ז'נדרמריה עבור הלשכה החשאית הממלכתית (המשטרה החשאית) במאה ה-18 בראשות הנסיך פיודור רומודנובסקי.

היסטוריה

המשמר הוקם על ידי פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 מתוך צבאות הצעצוע שלו, במהלך משחקיו הצבאיים בכפר פרובראז'נסקוי (כיום מחוז במוסקבה ומכאן שמם). גדוד פראובראז'נסקי בלט במיוחד במהלך מלחמת הצפון הגדולה (1700–1721), המלחמה הפטריוטית של 1812 ובמלחמת רוסיה-טורקיה בשנים 1877–1878. כיחידת שומרי ראש של יקטרינה הגדולה, שהיו גם מתומכיה העיקריים בהפיכה שלה נגד בעלה פיוטר השלישי, הוכרז גדוד זה כמשמר גבוה במיוחד בסדר העדיפויות הצבאי החל מ-14 ביולי 1762.

במאות ה-18 וה-19 היו קציני הגדוד צעירים אריסטוקרטים רוסים והמינוי לחייל במשמר נחשב כהוכחה לנאמנות לממשלה ולצאר. בין חיילי המשמר הידועים היה המלחין הרוסי מודסט מוסורגסקי.[1]

לאחר 1874, חיילים מהשורה של גדוד פרובראז'נסקי גיוסו בעיקר תוך התחייבות לשרת במשך שלוש שנים בצבא הפעיל וחמש עשרה שנים בחיל המילואים.[2] החיילים שנבחרו הצטיינו בגובהם ובשיערם הבהיר (על מנת להעניק מראה סטנדרטי במצעדים ובטקסים).[3][4]

למרות התיעוד שלו כמשמר נאמן, חלק מגדוד אחד שלו השתתף במרד ביוני 1906, בתקופה של אי שקט כללי באימפריה הרוסית. המרד דוכא במהירות ו-190 מחיילי המשמר נידונו לשירות בגדודי משמעת.[5] הגדוד פורק בדצמבר 1917 על ידי מפקדו האחרון, אלכסנדר קוטפוב (לימים גנרל). בשנת 2013 המשמר שוחזר והוקם מחדש כיחידת משמר של הצבא הרוסי בשם גדוד המשמר העצמאי פראובראז'נסקי 154 במסגרת משמר הקרמלין.

דגל

דגל הגדוד היה בצבעי מסדר גאורגיוס ה"קדוש".[6] הצבע ניתן לגדוד במטרה לחגוג את פועלם, כגדוד טקסי נאמן למשטר.[6]

מדים

צריפי פראובראז'נסקי בסנקט פטרבורג.

לאורך כל תולדותיו, הגדוד לבש את המדים הסטנדרטיים של חיל הרגלים של המשמר הקיסרי, אשר בשנים 1683 עד 1914 היה בעיקר בצבע ירוק כהה (בסופו של דבר בגוון שחור). ההבדל העיקרי היה צבע המכפלת האדום עם שוליים לבנים, בתוספת מונוגרמה של הצאר על רצועות הכתפיים של החיילים והקצינים.[7]

מארש פראובראז'נסקי

מארש פראובראז'נסקי של פיוטר הגדול, 1911.

מארש משמר פראובראז'נסקי (ברוסית: Марш Лейб-гвардии Преображенского полка) הוא אחד המארשים הצבאיים הרוסים המפורסמים ביותר.[8] הוא שימש כהמנון לא רשמי בתקופת הקיסרות.[9] המארש משמש כיום במצעד יום הניצחון השנתי אך גם כאחד מהמנוני משמר הקרמלין והגדוד המודרני גדוד משמר פראובראז'נסקי 154.

לפני מלחמת העולם הראשונה המארש שימש כמארש בכמה יחידות צבאיות בפרוסיה.[8] מאז 1964 היא שימשה כמארש איטי של הנחתים המלכותיים הבריטיים.[10]

אישים בולטים ששירתו בגדוד

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משמר פראובראז'נסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ BBC Radio 3. Composer of the Week, broadcast 26 October 2009
  2. ^ David Woodward, page 74 "Armies of the World 1854-1914", publisher G. P. Putman's Sons New York, SBN: 399-12252-4
  3. ^ Patrick de Gmeline, page 26 "La Garde Imperiale Russe 1896-1914", publisher Charles-Lavauzelle Paris 1986
  4. ^ Schollander, Wendell. Glory of the Empires 1880-1914. p. 492. ISBN 978-0-297-85266-7.
  5. ^ Patrick de Gmeline, pages 334-336 "La Garde Imperiale Russe 1896-1914", publisher Charles-Lavauzelle Paris 1986
  6. ^ 6.0 6.1 Patrick de Gmeline, page 25 "La Garde Imperiale Imperiale Russe 1896-1914", publisher Charles-Lavauzelle Paris 1986
  7. ^ Schollander, Wendell. Glory of the Empires 1880-1914. pp. 566–567. ISBN 978-0-7524-8634-5.
  8. ^ 8.0 8.1 "История марша Лейб-Гвардии Преображенского полка", reprinted from the article Агафонов Н., Петров Ф. "Марш лейб-гвардии Преображенского полка", Оркестр, 2007
  9. ^ "National Anthem | Russia's State Symbols". En.rian.ru. RIA Novosti. אורכב מ-המקור ב-2009-02-04. נבדק ב-2013-11-30.
  10. ^ "The Regimental Marches of Her Majesty's Royal Marines:A Life on the Ocean Wave Regimental Quick March". Royalmarinesbands.co.uk. אורכב מ-המקור ב-2013-12-03. נבדק ב-2013-11-30.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0