משפטו של סדאם חוסיין
משפטו של סדאם חוסיין היה ההליך המשפטי בו נשפט נשיא עיראק המודח סדאם חוסיין על ידי ממשלת עיראק הזמנית (אנ') על פשעים נגד האנושות שביצע במהלך כהונתו.
ב-9 בדצמבר 2003 הצביעה הרשות הזמנית של הקואליציה בעד הקמת בית הדין העיראקי המיוחד (אנ') (IST), המורכב מחמישה שופטים עיראקים, כדי לשפוט את סדאם ועוזריו באשמת פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם מתחילת שנות ה-80.[1]
סדאם נתפס על ידי הכוחות המזוינים של ארצות הברית ב-13 בדצמבר 2003.[2] הוא נשאר במעצר במחנה קרופר (אנ') בבגדאד, יחד עם 11 בכירים במפלגת הבעת' בעיראק. תשומת לב מיוחדת הוקדשה במהלך המשפט לפעילותו נגד הכורדים בצפון במהלך מלחמת איראן-עיראק, נגד השיעים בדרום ב-1991 וב-1999 כדי לדכא מרידות, ובדוג'יל (אנ') לאחר ניסיון התנקשות כושל בסדאם ב-8 ביולי 1982, במהלך מלחמת איראן-עיראק. סדאם טען להגנתו כי הוא הופל שלא כדין, וכי הוא עדיין נשיא עיראק.
המשפט הראשון החל בפני בית הדין העיראקי המיוחד ב-19 באוקטובר 2005. במשפט זה הועמדו סדאם ושבעה נאשמים נוספים לדין בגין פשעים נגד האנושות בקשר לאירועים שהתרחשו בדוג'יל ב-1982 על ידי חברי מפלגת הדעווה האסלאמית. משפט שני ונפרד החל ב-21 באוגוסט 2006, ובו נשפטו סדאם ושישה נאשמים נוספים באשמת רצח עם במהלך מבצע אל-אנפאל נגד הכורדים בצפון עיראק.[3]
ב-5 בנובמבר 2006 נידון סדאם למוות בתלייה. ב-26 בדצמבר נדחה ערעורו וגזר דין המוות נותר על כנו. לא הוגשו ערעורים נוספים וסדאם הוצא להורג תוך 30 יום. תאריך ומקום ההוצאה להורג היו חסויים עד לביצוע גזר הדין.[4] סדאם הוצא להורג בתלייה ב-30 בדצמבר 2006.[5] עם מותו, בוטלו כל שאר האישומים.
אמנסטי אינטרנשיונל קבע כי המשפט היה "לא הוגן",[6] וארגון Human Rights Watch קבע כי הוצאתו להורג של סדאם "באה בעקבות משפט פגום ומסמנת צעד משמעותי של התרחקות משלטון החוק בעיראק".[7] כמה חודשים לפני המשפט, סאלם חלבי (אנ'), לשעבר ראש בית הדין המיוחד בעיראק, האשים את ראש ממשלת עיראק הזמני איאד עלאווי בדחיפה למשפט ראווה והוצאה להורג חפוזים, באומרו: "משפטי ראווה ואחריהם הוצאות להורג מהירות עשויים לסייע לממשלה הזמנית מבחינה פוליטית בטווח הקצר, אך הם יפגעו בהתפתחות הדמוקרטיה ושלטון החוק בעיראק בטווח הארוך".[8]
דיון ראשון: 1 ביולי 2004
במשך 46 דקות של שימוע, הנשיא לשעבר בן ה-67, סדאם חוסיין, האזין לשופט ריזגר מוחמד אמין (אנ') והטיל ספק בלגיטימיות של בית הדין שהוקם כדי לשפוט אותו. הוא כינה את המשפט "הצגה" שמטרתה לפגוע בסיכוייו של ג'ורג' בוש לנצח בבחירות לנשיאות ארצות הברית.[9] הוא דחה בתוקף את ההאשמות נגדו והצהיר כי "זה הכול תיאטרון. הפושע האמיתי הוא בוש".[10] כשהתבקש על ידי השופט להזדהות (שלושה מתוך חמשת השופטים והתובע מעולם לא זוהו ולא צולמו מסיבות ביטחוניות), השיב: "אתה עיראקי, אתה יודע מי אני".[11]
כמו כן, במהלך המשפט, סדאם הגן על הפלישה העיראקית לכווית באוגוסט 1990 והתייחס לכווייתים כאל "כלבים" שניסו להפוך את נשות עיראק ל"פרוצות של שני אגורות", מה שהוביל לנזיפה מצד השופט על השימוש בשפה גסה בבית המשפט. מאוחר יותר ב-1 ביולי אמר שר ההסברה של כווית, אבו אל-חסן, כי "מצופה" מסדאם להשתמש בשפה גסה. "כך הוא גדל", אמר השר.[12]
אף על פי שעורכי דינו של סדאם לא נכחו בדיון ב-1 ביולי, אשתו הראשונה, סג'ידה טלפה (אנ'), שכרה צוות משפטי רב-לאומי של עורכי דין, בראשות מוחמד רשדאן הירדני, כולל את עאישה קדאפי (לוב), קרטיס דובלר (ארצות הברית), עמנואל לודו (צרפת) ומארק הנזלין (שווייץ). לקראת סוף הדיון הראשון, הנשיא המודח סירב לחתום על המסמך המשפטי המאשר את הבנתו את ההאשמות.
אירועי קדם משפט
בתמליל שהודלף מפגישה בפברואר 2003 בין ג'ורג' בוש לראש ממשלת ספרד חוסה מריה אסנאר, הביע בוש נכונות להעמיד את סדאם לדין בבית הדין הבינלאומי בהאג.[13]
העיתון הלונדוני בשפה הערבית אל-קודס אל-ערבי דיווח בתחילת מאי 2005 כי במהלך פגישה עם מזכיר ההגנה דונלד רמספלד, סירב סדאם להצעת שחרור אם יבקש בטלוויזיה מארגונים חמושים להגיע להפסקת אש עם כוחות בעלות הברית.[14] העיתון הבריטי דיילי טלגרף, שציטט מקור בכיר בממשלת בריטניה, דיווח שבועיים קודם לכן כי למורדים העיראקים מוצעת "עסקה" לפיה נשיא עיראק יקבל עונש קל יותר אם יוותרו על התקפותיהם.
ב-17 ביוני 2005 הכריזו ראש ממשלת מלזיה לשעבר מאהאטיר מוחמד, התובע הכללי לשעבר של ארצות הברית רמזי קלארק, שר החוץ לשעבר של צרפת רולאן דומא ונשיא אלג'יריה לשעבר אחמד בן בלה על הקמת ועדת חירום בין-לאומית לעיראק בראשותם המשותפת, במטרה העיקרית להבטיח משפט הוגן לסדאם ולבכירים אחרים לשעבר במפלגת הבעת' שנשפטו יחד איתו.[15]
ב-18 ביולי 2005 הואשם סדאם על ידי בית הדין המיוחד בכתב האישום הראשון בסדרה צפויה של אישומים, הנוגעים להרג ההמוני של תושבי הכפר דוג'יל ב-1982 לאחר ניסיון התנקשות כושל נגדו.
ב-8 באוגוסט 2005 הודיעה משפחתו של סדאם כי היא פירקה את הצוות המשפטי שבסיסו בירדן וכי היא מינתה את ח'ליל אל-דולימי, החבר היחיד בעיראק, כיועץ המשפטי היחיד.[16] בראיון ששודר בטלוויזיה העיראקית ב-6 בספטמבר 2005, אמר נשיא עיראק ג'לאל טאלבאני כי הוא הוציא ישירות הודאות מסדאם כי הורה על הרג המוני ו"פשעים" אחרים בתקופת שלטונו וכי "מגיע לו למות". יומיים לאחר מכן, עורך דינו של סדאם הכחיש שהוא הודה.[17]
סנגורו של סדאם טען שוב ושוב לעיכוב ההליכים, והתעקש כי לא ניתנו לו ראיות שהובטחו על ידי התביעה, ולא ניתן לו מספיק זמן לעיין במסמכי התביעה, אך טענות אלה לא זכו לתגובה מבית המשפט. ארגונים בין-לאומיים לזכויות אדם, לרבות Human Rights Watch, אמנסטי אינטרנשיונל וגופי או"ם כגון קבוצת העבודה למעצרים שרירותיים (אנ') ומשרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם הצהירו כי בית הדין העיראקי המיוחד וההליך המשפטי שלו אינם עומדים באמות המידה הבין-לאומיות למשפט הוגן. מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, סירב לתמוך בהליך, והביע חששות דומים לגבי ההגינות כמו גם לגבי האפשרות של עונש מוות בתיק.
משפט אל-דג'יל: 19 באוקטובר 2005
הרשויות העיראקיות העמידו לדין את סדאם ושבעה בכירים עיראקים לשעבר ב-19 באוקטובר 2005, ארבעה ימים לאחר משאל העם ב-15 באוקטובר 2005 על החוקה העיראקית החדשה. בית הדין האשים את הנאשמים באופן ספציפי בהריגתם של 148 שיעים מדוג'יל במה שכונה טבח דוג'יל (אנ'), כנקמה על ניסיון ההתנקשות הכושל ב-8 ביולי 1982. תומכי סדאם מחו נגד המשפט בתיכרית.[18] לאחר שהוקראו בפניהם האישומים, כל שמונת הנאשמים הודו באשמה. אף על פי שהמשפט היה פתוח בתחילה לציבור, המשפט נסגר ב-15 במרץ 2006, לאחר שסדאם החל להשמיע הצהרות פוליטיות על דוכן העדים והחל ויכוח בינו לבין השופטים.[19]
הנאשמים יחד עם סדאם היו:
- ברזאן אבראהים אל-תיכריתי (אנ'), אחיו למחצה וראש המודיעין לשעבר
- טאהא יאסין רמדאן (אנ'), סגן הנשיא לשעבר
- עוואד חאמד אל-בנדר אל-סעדון, שופט ראשי לשעבר
- עבדאללה כאט'ם רוויד אל-מושיח'י, בכיר במפלגת הבעת'
- מזהר עבדאללה רוויד אל-מושיח'י (בנו של עבדאללה כאט'ם), בכיר במפלגת הבעת'
- עלי דאים עלי, בכיר במפלגת הבעת'
- מוחמד עזוי עלי, בכיר במפלגת הבעת'
בפתיחת המשפט ב-19 באוקטובר, סדאם דחה את הלגיטימיות של בית הדין. "אני לא מגיב לבית המשפט הזה, ואני שומר על זכותי החוקתית כנשיא עיראק", הכריז סדאם.[20] כשהשופט שאל לשמו, סדאם ענה "אני נשיא עיראק". הוא השיב לשאלה, ושאל את השופט הכורדי ריזגר מוחמד אמין, "מי אתה? אני רוצה לדעת מי אתה". כאשר אמין כינה את סדאם "הנשיא לשעבר", סדאם התנגד בתוקף ואמר שהוא עדיין נשיא עיראק ולא הודח.
הישיבה הראשונה במשפט נמשכה שלוש שעות. בית המשפט דחה את הדיון בתיק עד ל-28 בנובמבר 2005, מכיוון שחלק מהעדים היו מפוחדים מכדי להשתתף וכדי לאפשר להגנה זמן נוסף ללמוד את הראיות.[21] בראיון לסוכנות הידיעות הערבית אל-ערביה לאחר פתיחת המשפט, כינתה בתו הבכורה של סדאם, רג'ד, את בית המשפט "פארסה" וטענה כי אביה התנהג כמו "אריה" במהלך ההליכים. "הוא יהיה אריה גם כשהוא כלוא בכלוב. כל אדם ישר שמכיר את סדאם יודע שהוא תקיף וחזק".[22]
המשפט נדחה ב-28 בנובמבר 2005 על ידי השופט הראשי ריזגר מוחמד אמין כדי לאפשר זמן למציאת עורכי דין חלופיים לכמה מהנאשמים. עו"ד סעדון סוג'ייר אל-ג'נבי, הממונה על הגנתו של עווד חאמד אל-בנדר, נחטף ממשרדו חודש לפני כן על ידי חמושים, ונמצא ירוי ליד משרדו כמה שעות לאחר מכן.[23] ב-8 בנובמבר 2005 נהרג עו"ד עאדל אל-זביידי, שייצג את סגן הנשיא טאהא יאסין רמדאן ואת עבדאללה כאט'ם רווייד, בידי שלושה חמושים בבגדאד. בהתקפה נפצע גם עורך דינו של ברזאן איבראהים, ת'אמר חמוד אל-ח'וזאעי.
היו כמה תקריות במהלך המשפט שבהן סדאם הפגין התרסה נגד סמכות בית הדין. בשלב מסוים, צוות ההגנה המשפטי של סדאם יצא מבית המשפט לאחר שהטיל ספק בלגיטימיות של בית הדין, ושאל על החזרתם של מסמכי ההגנה שנתפסו על ידי החיילים האמריקאים וסוגיות ביטחוניות הנוגעות להגנה. סדאם, יחד עם הנאשמים האחרים, תקפו את השופט אמין ואת בית הדין. למחרת, לאחר ששמע שעות של עדויות נגדו, הוא השתלח בשופט. הוא אמר שהוא מותש, וכי הוא לא מתכוון לחזור למשפט. מאוחר יותר, ב-7 בדצמבר 2005, סירב סדאם להיכנס לבית המשפט והתלונן על תנאי מעצרו ועל התנהלות המשפט. תלונותיו של סדאם היו, בין היתר, על כך שלא החליף את בגדיו במשך ארבעה ימים.[24] ב-12 בדצמבר 2005, במקום לחקור עדים, האשים סדאם את שוביו האמריקאים בעינויים ואמר: "היכו אותי בכל מקום בגופי, והסימנים ניכרים בכל גופי".[25]
ב-29 בינואר 2006, התחולל אי סדר לאחר דיון בבית המשפט שבו אחיו למחצה של סדאם, ברזאן איברהים אל-תיכריתי, נגרר על ידי הסוהרים, צוות ההגנה עזב את המקום, וסדאם סולק לאחר עימות מילולי עם השופט ראוף ראשיד עבד אל-רחמן, שהחליף את השופט הראשי לשעבר ריזגר אמין, שהתפטר לאחר שהתלונן על התערבות הממשלה.[26]
התובע הראשי ג'עפר אל-מוסאווי קרא להטיל עונש מוות על סדאם ועל ארבעה נאשמים נוספים. החשודים היו צפויים להוצאה להורג בתלייה אם יורשעו ויידונו למוות.[27]
בעקבות ההתנקשות בעורך דינו הראשי, חמיס אל-עוביידי,[28] פתח סדאם בשביתת רעב במחאה על היעדר הגנה בין-לאומית לעורכי דין, השביתה נמשכה 19 יום.[29]
פסק דין: 5 בנובמבר 2006
ב-5 בנובמבר 2006 נידון סדאם חוסיין למוות בתלייה בגין הריגתם של 148 שיעים מדוג'יל. כשהשופט הכריז על פסק הדין, סדאם צעק: "יחי העם. תחי האומה. הלאה המרגלים. אלוקים גדול".[30] עורך הדין הראשי של הסנגוריה, ח'ליל אל-דולימי, ציטט מאוחר יותר הצהרה של סדאם שניתנה זמן קצר לפני שבית המשפט פרסם את פסק הדין. לדבריו, סדאם קרא לאזרחי ארצו "להתאחד לנוכח סכסוכים עדתיים". אל-דולימי הוסיף כי המסר של סדאם לעם הוא "לסלוח ולא לנקום במדינות הפולשות ובאזרחיהן".[31]
בעקבות הדברים הוגש ערעור, שאושר על ידי מערכת המשפט העיראקית. ב-26 בדצמבר נדחה ערעורו של סדאם ונגזר עליו גזר דין מוות.[32] לא ניתן היה לערער על כך וסדאם היה צריך להיות מוצא להורג תוך 30 יום מתאריך זה. ההחלטה עדיין הייתה צריכה להיות מאושרת על ידי נשיא עיראק, אך לא ניתן היה לשנות אותה.[33] ב-30 בדצמבר 2006 בוצע גזר דינו של סדאם והוא הוצא להורג בתלייה.[34]
בין הנאשמים עם סדאם, ברזאן איברהים אל-תיכרית'י ועוואד חאמד אל-בנדר, נידונו גם הם למוות בתלייה. הם הוצאו להורג ב-15 בינואר 2007. סגן נשיא עיראק לשעבר, טאהא יאסין רמדאן, נידון למאסר עולם.[35] אולם, ב-12 בפברואר 2007 הומר דינו למוות בתלייה,[36] והוא הוצא להורג ב-20 במרץ 2007.[37]
עבדאללה כאט'ם רוויד אל-מושיח'י, בנו מזהר עבדאללה רוויד אל-מושיח'י ועלי דאים עלי נידונו ל-15 שנות מאסר. מוחמד עזאווי עלי, גם הוא בכיר במפלגת הבעת' באזור דוג'יל, זוכה מחוסר ראיות.[35]
הערות שוליים
- ↑ "Iraqi Governing Council Sets Up Its Own Court for War Crimes (Published 2003)" (באנגלית). 2003-12-10. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ "THE CAPTURE OF HUSSEIN: LEGAL PROCESS; Iraqis Just Recently Set Rules to Govern Tribunal (Published 2003)" (באנגלית). 2003-12-15. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ Paley, Amit R. (2006-08-22). "As Genocide Trial Begins, Hussein Is Again Defiant" (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ "Death sentence for Saddam upheld" (באנגלית בריטית). 2006-12-26. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ Saddam buried in native village, www.dailynews.lk
- ↑ Iraq: Amnesty International condemns Iraqi Appeal Court verdict against Saddam Hussein and co-accused, Amnesty International, 2006-12-28 (באנגלית)
- ↑ Iraq: Saddam Hussein Put to Death | Human Rights Watch, 2006-12-29 (באנגלית)
- ↑ "Iraq PM 'seeks Saddam show trial'" (באנגלית בריטית). 2004-09-23. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ Aljazeera.Net - Saddam defiant in court, english.aljazeera.net
- ↑ The American Spectator, www.spectator.org
- ↑ "'You are an Iraqi. You know who I am'". The Guardian (באנגלית בריטית). 2005-10-19. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ Mail & Guardian Online:, www.mg.co.za
- ↑ Bush-Aznar memo - Wikisource, the free online library, en.wikisource.org (באנגלית)
- ↑ The Peninsula On-line: Qatar's leading English Daily, www.thepeninsulaqatar.com
- ↑ AP, Give Saddam fair trial, says former Malaysian leader, Gulf News: Latest UAE news, Dubai news, Business, travel news, Dubai Gold rate, prayer time, cinema, 2005-06-18 (באנגלית)
- ↑ "Saddam family slims defence team" (באנגלית בריטית). 2005-08-08. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ "Lawyer denies Saddam confession" (באנגלית בריטית). 2005-09-08. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ Demonstrations, statements, supporting Saddam, www.arabicnews.com
- ↑ Judge Closes Trial During Saddam Testimony, www.foxnews.com, 2006-03-15 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ "Excerpts: Saddam's courtroom clashes" (באנגלית בריטית). 2006-11-05. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ Saddam pleads innocent, trial adjourns, NBC News, 2005-10-16 (באנגלית)
- ↑ US troops 'drugged my father to stop him fighting', www.telegraph.co.uk
- ↑ Kidnapped Saddam Trial Lawyer Killed, Arab News, 2005-10-22 (באנגלית)
- ↑ HAMZA HENDAWI The Associated Press, A defiant Saddam pleads innocent, scuffles with guards, Rutland Herald, 2005-10-20 (באנגלית)
- ↑ "'Americans tortured me' - Saddam" (באנגלית בריטית). 2005-12-21. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ "Iraq court names new Saddam judge" (באנגלית בריטית). 2006-01-23. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ Saddam prosecution begins sum up - Telegraph, www.telegraph.co.uk
- ↑ "Saddam defence lawyer shot dead" (באנגלית בריטית). 2006-06-21. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ "As a Tactic, Starving Is Found Wanting (Published 2006)" (באנגלית). 2006-07-30. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ "Saddam Hussein Is Sentenced to Death (Published 2006)" (באנגלית). 2006-11-05. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ Saddam urges Iraqis not to take revenge on U.S., NBC News, 2006-11-05 (באנגלית)
- ↑ Iraqi High Tribunal, law.case.edu
- ↑ "Death sentence for Saddam upheld" (באנגלית בריטית). 2006-12-26. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ MacAskill, Ewen; Howard, Michael (2007-01-01). "How Saddam died on the gallows". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-11-06.
- ^ 35.0 35.1 "Saddam trial: Verdicts in detail" (באנגלית בריטית). 2006-11-05. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ "Top Saddam aide sentenced to hang" (באנגלית בריטית). 2007-02-12. נבדק ב-2025-11-06.
- ↑ Former Saddam aide buried after hanging - Yahoo! News, news.yahoo.com
משפטו של סדאם חוסיין42161270Q3306581