משפט השמאל הקיצוני בדרזדן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | דרזדן |
| חוק ומשפט | |
| נאשמים | לינה אי., יונתן פיליפ מ', יניס ר', לנארט א' |
משפט השמאל הקיצוני בדרזדן (בגרמנית: Dresdner Linksextremismusprozess) היה משפט פלילי שנערך בבית המשפט העליון של סקסוניה בדרזדן בין ספטמבר 2021 למאי 2023, שבו נידונה פעילת השמאל רדיקלי לינה אנגל, בת 28, ועמה שלושה נאשמים נוספים, על שש תקיפות אלימות נגד מי שזוהו כפעילי ימין רדיקלי ונאו-נאצים. ב-31 במאי 2023 הרשיע בית המשפט את לינה אנגל בשישה סעיפי אלימות, כולל ניסיון לרצח, וגזר עליה חמש שנים ושלושה חודשי מאסר, בעוד יתר הנאשמים קיבלו עונשי מאסר קצרים יותר. היות שבגרמניה נהוג שלא לציין את שמות הנאשמים במלואם, לעיתים קרובות התייחסו לארגון בתור "הקבוצה של לינה אי", או "כנופיית הפטיש" (Hammerbande), בשל השימוש בפטישים ככלי נשק[1][2][3][4].
רקע
בשנת 2022, המשרד הפדרלי להגנת החוקה פרסם דו"ח שקבע כי חלה עלייה משמעותית בקיצוניות השמאל הרדיקלי בגרמניה, עם אלימות המופנית "בעיקר כלפי המשטרה והימין הקיצוני", וקישר בין קיצוניות השמאל הרדיקלי לקבוצות מחאה למען האקלים. הדו"ח השנתי של המשטרה הפדרלית הגרמנית באותה שנה הצביע על ירידה במקרים המיוחסים לקיצוניות שמאל בשנת 2022, ועלייה של 16% במקרים המיוחסים לקיצוניות ימין. המשטרה הגרמנית מצאה כי 23,493 פשעים רשומים יוחסו לימין הרדיקלי בשנת 2022, לעומת 6,976 פשעים שיוחסו לשמאל הרדיקלי באותה שנה.
סבין פולק מאוניברסיטת פסאו אמרה ל-BBC כי יש תפיסה "שהמדינה לא עושה שום דבר נגד הסצנה הנאו-נאצית" בקרב השמאל הרדיקלי בגרמניה, והוסיפה כי התפיסה "אינה נכונה לחלוטין אך גם לא מופרכת".
התקיפות
לינה אנגל, סטודנטית מקאסל, למדה עבודה סוציאלית בלייפציג שבמזרח גרמניה, והתמקדה במניעת רדיקליזציה של בני נוער על ידי הימין הקיצוני[5]. לפי דויטשה ולה, היא עברה פוליטיזציה בעקבות הרציחות של ארגון הטרור הנאו-נאצי "המחתרת הנאציונל-סוציאליסטית" (NSU) בשנות ה-2000, והמשפט בעקבותיהם, שעורר מחלוקת משמעותית סביב קשרים בין שירותי הביון הגרמניים לימין הקיצוני. הקבוצה שלה הואשמה בביצוע שש תקיפות נגד מטרות ימין קיצוני בסקסוניה ובתורינגיה בין השנים 2018 ל-2020. לינה נקבעה כראש הקבוצה, ובית המשפט פסק שהיא ארגון פשע.
התקיפות היו מתוכננות היטב. הקבוצה השתמשה בתעודות זהות מזויפות, פאות, ציוד גנוב וטלפונים חד-פעמיים כדי להתחמק מלכידה. האלימות כללה שתי תקיפות נגד ליאון רינגל, פעיל ימין קיצוני ידוע. רינגל הותקף לראשונה בסוף 2019 בפאב באייזנך הידוע כמקום מפגש של נאו-נאצים. הוא הוכה בפטישים ובאלות, והותקף שוב שבועות לאחר מכן ליד מכוניתו. בינואר 2021, אותו פאב הותקף שוב באמצעות מטען חבלה, ללא נפגעים. על חזית הפאב רוסס גרפיטי באנגלית: "נלחמים בנאצים כל יום". רינגל החליף את הגרפיטי בכתובת אחרת: "אנחנו נשארים כאן!" (בגרמנית: Wir bleiben!).
אדם בשם טוביאס נ. בקונביץ, לייפציג, הותקף בפטישים וסבל משבר בגולגולת, שדרש ניתוח והשתלה של לוחות מתכת הוא חבש כובע עם סמלים של הימין הקיצוני. מאוחר יותר הוא טען שהוא כבר לא פעיל בסצנת הימין הקיצוני, ושהכובע הוא פריט ישן מהמלתחה שלו.
תקיפה נוספת בשנת 2020 כללה כ-20 חברים מהקבוצה של לינה. במהלך אירוע זה, שישה אנשים הותקפו במהלך טקס לציון הפצצת דרזדן, אירוע שבו משתתפים לעיתים קרובות אנשי הימין הקיצוני הגרמני. התקיפה גרמה למספר פציעות חמורות כתוצאה ממכות ומאלימות.
מעצר ומשפט
לינה אנגל נעצרה לראשונה ביולי 2020 ושוחררה לאחר חמישה ימים, אך בנובמבר 2020 נעצרה שוב ושוהה במעצר עד מתן גזר הדין. ההליך הפלילי נגד לינה אנגל ואחרים נפתח בספטמבר 2021 ונמשך יותר משנה וחצי, וכלל כמעט 100 ימי דיונים, עדים רבים וראיות מגוונות, כולל ממצאים טכנולוגיים, תקשורת פנימית ותיעוד ויזואלי. בית המשפט פעל תחת אבטחה כבדה וזהות חלק מהנאשמים נשמרה אנונימית. רינגל, כמו גם מודיע של המדינה מתוך הקבוצה, הידוע בשם "יוהנס ד.", שימשו כעדי מפתח. התביעה דרשה עונש של שמונה שנות מאסר.
הקבוצה בראשותה של לינה אנגל הואשמה בתקיפות חוזרות של לפחות שישה אירועים בין אוקטובר 2018 לאביב 2020, שבהן נפגעו 13 בני אדם המזוהים עם חוגים ניאו־נאציים. הקורבנות הוכו בפטישים[6][7][8][9][10] והותזו עליהם נוזלים חומציים מכילי כלור[11], והקבוצה פעלה מאז אוגוסט 2018 כ"התאגדות פלילית" במטרה לתקוף את אנשי הימין הקיצוני באופן שיטתי. בין האירועים הבולטים: תקיפתו של אנריקו בוהם בלייפציג־גוהליס באוקטובר 2018[12]; תקיפתו באלות של צדריק ש' בוורצן, ניאו־נאצי מוצהר, בסמטה חשוכה סמוך לביתו בוורצן[13][14]; תקיפתו של טוביאס נ' בקונווויץ בינואר 2019, לאחר שחבש כובע ממותג אופנה המזוהה עם ימין קיצוני[15]; תקיפת הפאב "Bull’s Eye" באייזנך[5] באוקטובר 2019, אחד הנפגעים, לאון רינגל, נחשב לדמות מפתח בסצנת הניאו־נאצית של מערב תורינגיה. בדצמבר 2019 שוב הותקף רינגל; ותקיפה בתחנת הרכבת בוורצן בפברואר 2020, שכללה אלימות פיזית, גז מדמיע ואגרופים, עם ארבעה פצועים קשה.
ב-31 במאי 2023, ביום האחרון של המשפט, השופט הנס שלוטר-שטאטס מבית המשפט האזורי הגבוה בדרזדן הצהיר כי אף שהפעילות נגד קיצונים מהימין היא מניע מכובד, לינה אנגל ביצעה פשעים חמורים וכי אלימות לגיטימית שייכת למדינה בלבד. בית המשפט הרשיע אותה בגין חברות בארגון פלילי ובתקיפות חמורות וגזר עליה חמש שנים ושלושה חודשים בכלא. עם הכרזת פסק הדין, צופי השמאל הרדיקלי צעקו סיסמאות נגד בית המשפט, מה שגרם להכרזת הפסקה של 15 דקות. אנגל שוחררה למעצר בית במקביל למתן ערעור, כאשר החלטה על אישור או ביטול העונש עלולה להימשך עד שנה וחצי, ודרכונה הוחרם למניעת סיכון בריחה. יתר הנאשמים קיבלו עונשי מאסר של שנתיים וחצי עד שלוש שנים, כאשר יונתן פיליפ מ', יניס ר' ולנארט א' היו חברים בקבוצה בתקופות שונות והציגו אליבי או היסטוריה משפטית שונה. באוקטובר 2023 נפתחה חקירה חדשה נגד אנגל בחשד למעורבות בניסיון רצח נוסף.
תגובות
שרת הפנים של גרמניה, ננסי פזר, אמרה כי הממשלה תפעל בנחישות נגד כל אלימות שמאלנית בעקבות פסק הדין. היא טענה כי אין מקום לצדק של לינץ במדינה חוקתית ודמוקרטית. מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" בירכה על פסק הדין, האשימה את לינה אנגל בטרור, וקראה לעונש ארוך יותר עבור הנאשמים. יוכן קופלקה, ראש איגוד המשטרה (Gewerkschaft der Polizei), גינה את שחרורה של לינה אנגל בערבות, וקבע כי "היה לנו ברור כשוטרים שגם אנחנו נהיה מוקד של קיצוניים". מספר כלי תקשורת ערכו השוואות בין הקבוצה של לינה אנגל לבין סיעת הצבא האדום.
עורכי הדין של לינה טענו כי המשפט היה בעל מניעים פוליטיים, והסיתו אנשים להתנגד למערכת המשפט ולשחרר את התוקפת. יו"ר הנוער הירוק, טימון דזינוס, הטיל ספק בפסק הדין. הוא צייץ: "תהליך מוגזם לחלוטין המבוסס על ראיות מפוקפקות מנוצל במלוא חומרתו נגד לינה אנגל ופעילי שמאל אחרים. איזה שטויות - לכן FreeLina!". תגובה זו עוררה ביקורת מצד חברי מפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי. מחאות נגד פסק הדין אורגנו על ידי קבוצות שמאל בברלין, המבורג, דרזדן וערים נוספות. בעיר לייפציג, פרצו התנגשויות בין מפגינים לשוטרים בהפגנה הראשונה לאחר המשפט, עם השתתפות של כ-800 מפגינים. בתגובה למחאה גדולה יותר שכונתה "יום X" (בגרמנית: Tag X), שתוכננה להתקיים ב-3 ביוני, העיר אסרה על התכנסויות ציבוריות. כ-1,500 מפגינים השתתפו במחאת "יום X" האסורה, שפוזרה על ידי המשטרה.
קישורים חיצוניים
- מידע רשמי על ההליך – אתר בית המשפט העליון בדרזדן
- הודעה לעיתונות של בית המשפט הפדרלי העליון על הערעור
- סיקור של Deutschlandfunk על גזר הדין
הערות שוליים
- ↑ deutschlandfunk.de, Linksextremismus-Prozess - Lina E. kommt unter Auflagen frei, Die Nachrichten, 2023-06-01 (בגרמנית)
- ↑ Süßmann, Johannes; AFP; dpa (2023-05-31). "Linksextremismusprozess: Lina E. zu fünf Jahren und drei Monaten Haft verurteilt". Die Zeit (בגרמנית). ISSN 0044-2070. נבדק ב-2025-08-19.
- ↑ Peter, Erik (2023-06-02). "Prozess gegen Lina E.: Antifa, weil Staatsversagen". Die Tageszeitung: taz (בגרמנית). ISSN 0931-9085. נבדק ב-2025-08-19.
- ↑ 3 B 87/23, בית המשפט המנהלי בסקסוניה
- ^ 5.0 5.1 Ben Knight, German left-wing extremist Lina E. found guilty, DW, 05/31/2023 (באנגלית)
- ↑ Paul Kirby (2023-06-02). "German row over jail term for woman who attacked neo-Nazis" (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-08-19 – via BBC.
- ↑ Ben Knight, Gericht in Dresden: Haftstrafe für Linksextremistin Lina E, דויטשה ולה, 31.05.2023 (בגרמנית)
- ↑ Jens Kiffmeier, 10.000 Euro Kopfgeld ausgesetzt: Bundesanwalt sucht Ex-Verlobten von Nazijägerin Lina E., פרנקפורטר רונדשאו, 2023-09-25 (בגרמנית)
- ↑ Alexander Moritz und Edgar Lopez, Der Fall Lina E. - Angeklagt wegen linksextremer Gewalt, Deutschlandfunk, 2022-03-12 (בגרמנית)
- ↑ Winter, Steffen (2023-05-12). "(S+) Behördenwarnung vor neuem Linksterrorismus: »Hammer auf den Kopf, Stiche in den Bauch«". Der Spiegel (בגרמנית). ISSN 2195-1349. נבדק ב-2025-08-19.
- ↑ Philippe Debionne, Fall Lina E.: "Man darf den Opfern keine Mitschuld geben", www.nordkurier.de, 2023-06-05 (בגרמנית)
- ↑ Litschko, Konrad (2024-04-29). "Rechtsextremer Verlag „Der Schelm": Die Wegbereiter des Hasses". Die Tageszeitung: taz (בגרמנית). ISSN 0931-9085. נבדק ב-2025-08-19.
- ↑ Antonie Rietzschel, Prozess gegen Linksextremisten: Mit Schlagstöcken gegen Neonazis, Süddeutsche.de, 2021-09-08 (בגרמנית)
- ↑ Kristina Hummel, Is Left-Wing Terrorism Making a Comeback in Germany? Analyzing the “Engel – Guntermann Network”, Combating Terrorism Center at West Point, 2024-01-19 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Litschko, Konrad (2023-05-28). "Prozess gegen Lina E.: Hieß Antifa für sie Angriff?". Die Tageszeitung: taz (בגרמנית). ISSN 0931-9085. נבדק ב-2025-08-19.
משפט השמאל הקיצוני בדרזדן41784980Q118391040