משתמש:בעל חכמת התורה/לשון תורנית טהורה

במיזם אספקלריית חכמת התורה על עולם ומלואו כתיבת הערכים היא בלשון תורנית טהורה, משמעותה שהשפה בה נכתבים הערכים היא של הספרות התורנית ולא של העברית המדוברת. כל הערכים שמשתתפים במיזם אספקלריית חכמת התורה על עולם ומלואו יכתבו בלשון תורנית טהורה.

לכתוב ערכים בלשון תורנית, פירושו שאוצר המילים וכללי הדקדוק שבהם נכתבים הערכים הם של הספרות התורנית לדורותיה (ולא של העברית החדשה) וכן כל שער ושער שבערכי המכלול הוא בלשון המקובלת בספרות התורנית בסוגה של שער זה. שער ההלכה יכתב בלשונה של הספרות ההלכתית, שער הדרוש יכתב בלשונה של ספרות הדרוש. וכן שער הבחינה יכתב בלשונה של ספרות החכמה של חכמי ישראל לדורותיהם, דוגמה לספרים אלו:

"שער הבחינה" שבחובת הלבבות לרבנו בחיי אבן פקודה (ד'תת"ם) ^[1]
"יסודי התבונה ומגדל האמונה" לרבי אברהם בר חייא הנשיא (ד'תת"ף לערך) ^[2]
"שבילי אמונה" לרבי מאיר אלדבי נכד הרא"ש (ה'ק"כ)^[3]
"צידה לדרך" לרבי מנחם בן זרח תלמיד רבי יהודה בן הרא"ש (ה'ק"ם לערך) ^[4]
"ספר הפעולות" לרבי חיים ויטאל (ה'ש"ס לערך) ^[5]
"ספר אילם" לרבי יוסף שלמה דלמדיגו מקנדיה (ה'שפ"ט)^[6]
"מעשה טוביה" לרבי טוביה בן משה ירמיה הכהן ממיץ (ה'תס"ז) ^[7]
"אוצר החכמות" לרבי יעקב בן יצחק צהלון (ה'תמ"ג) ^[8]
"ספר הברית" לרבי פנחס אליהו הורביץ (ה'תקנ"ז) ^[9]
"איל משולש" לרבינו הגר"א (ה'תקצד) ^[10]
"קונטרס המנות" פירוש על דברי רבנו החזון איש (ה'תשי"א) ^[11]

מפני שבדורת האחרונים נתחדשו חדושים רבים בחכמות [הנקראים בלשון לא תורנית מדעים], על כן בכדי לכתוב את כל החכמות וכל חידושיהן בלשון תורנית של רבותינו חכמי הדורות, לצורך זה יש לנו לדלות לשונות מאוצר לשונם שבספריהם ולהשתמש במטבעות לשונם אף לחידושי החכמה של הדורת האחרונים. למטרה זו הולך ונבנה בהמכלול "מילון עברי-תורני", אתם מוזמנים להיות שותפים בבנייתו, ולהשתתף בדיון אודותיו וגבולות גזרה שלו בדפי השיחה של המילונים.

ערכים שב"מרחב שם חול" וכן דפים שב"מרחב שם המכלול" יכתבו בלשון העברית המדוברת. לדוגמה, בערך פרנסה בנוסף על הידע התורני הכתוב בלשון תורנית מופיע בערך עיקרי הידע הכלכלי אף הוא בלשון תורנית, ולעומת זאת בערך חול:כלכלה מופיע כל הידע הכלכלי בלשון העברית המדוברת.

מילון עברי - תורני

עקרונות יסוד בדרך בבניית המילון:

מציאת תחליפים מתוך העברית הרבנית לכל התחדישים של העברית המדוברת (אפילו כשהדבר גורם לאריכות יתר, וכן אפילו כשהדבר גורם לגודש משמעויות של מילה אחת)
בכל מילים נרדפות, העדפת מילים תלמודיות ורבניות, על פני מילים מקראיות (בניגוד לעברית החדשה שהעדיפה את ההפך)
העדפת שמות וכינוים בעלי אסוציאציה תורנית על פני שמות וכינוים בעלי אסוציאציה מחולנת.

מילון לדוגמה: מילון עברי-תורני (מושגים בכלכלה)

הערות שוליים

↑ שער הבחינה שבחובת הלבבות, הוא שער שער המלקט מחכמי הטבע ובוחן ומסקר את חכמת ה' שבנבראים על פי חכמת הטבע, רבנו כתב ספרו בערבית הוא תורגם ללשון הקודש בידי רבי יהודה אבן תיבון "אבי המעתיקים" ספרים ללשון הקודש.
↑ יסודי התבונה ומגדל האמונה (ע' 93) הוא אנציקלופדיה לחכמות שנושאיה 'חכמת חשבון' 'חכמת האופטיקה' 'חכמת הגיאומטריה' 'חכמת המוסיקה' 'חכמת האסטרונומיה' 'תורת ההיגיון' 'חכמת הטבע , 'חכמת המדינה ותורת האלוהות רק חלקים מספר זה נשמרו. וכן כתב חבור המשיחה והתשבורת: הוא ספר עזר למודד קרקעות, ובו רקע תאורטי באריתמטיקה ובגאומטריה. וכן ספר העבור: על עיבור השנה, על ספר זה כתב הרמב"ם את דברי השבח הבאים: "וכבר חבר זולתנו בספרד בזה העניין וזולתו מהמין הזה חבור נאה מאד, שאין בינו ובין החבורין שחברו במזרח בענייני העבור דומיא בשום צד".
רבי אברהם בר חייא היה הראשון לחכמי ישראל הפילוסופים שכתבו דבריהם בלשון הקודש. הלשון שלו בהירה וברורה, הוא משובצת פה ושם חידושים לשוניים בכל חכמה וחכמה שעליו כתב הוא חידש בה מילים בלשון הקודש
↑ שבילי אמונה הוא חיבור אנציקלופדי על חכמות רבות חכמת האסטרונומיה, חכמת המטאורולוגיה, חכמת הגאוגרפיה, חכמת הפיזיקה, חכמת האנטומיה, חכמת הפיזיולוגיה, ‏חכמת הפתולוגיה, חכמת הרפואה, ופילוסופיה ותורת האלוקות. ובהקדמה לספרו הוא כותב וז"ל מצאתי כתוב כי ארסטו היוני אשר כל חכמי המחקר נגררים אחריו ושואבים מספריו שהיה רבו של אלכסנדרוס מקדון שמלך על כל העולם וכאשר כבש אלכסנדרוס ירושלים השליט לארסטו רוב על אוצר שלמה עליו השלום ואז חקר ודרש על ספרי שלמה ולקחם והעתיקם על שמו והוסיף הוא טעיות משלו ואז גנז הספרים של שלמה כדי להטעות העולם שארסטו עצמו חיברם משיקול דעתו. ובראותי אני המחבר את הדברים האלה שמצאתי עלץ לבי בה' ואמרה אכן נודע הדבר כי יסודי החכמות אשר ביד אדום וישמעאל הן הנה היו לבני ישראל והדברים האמתיים ההם כי לחמנו הם אבל דבריהם אשר בדו מלבם הם שקר וכחש וכזב ואולם אמרתי אני בלבי אחר אשר יגעתי ומצאתי הדברים ההם הנבונים והמפזרים בספריהם אלקטה נא לי הורד מבין החוח והיה לי לזיכרון יען שלא אצא בידיים ריקניות ורמון מצאתי תוכו אכלתי קליפתו זרקתי וזה העירני לחבר זה הספר ולכן כתבתי בו מה שלקטתי מספרי חכמי המחקר וקודשא בריך הוא ליבא בעי
↑ צידה לדרך הוא חיבור אנציקלופדי על הנהגת העולם והיסודות והגלגלים ובריאת האדם וחכמת הרפואה וחכמת הכוכבים ומזלות, וענייני תפלה וברכות ודיני איסור והיתר והלכות אישות, וביאת המשיח ותחית המתים
↑ ספר זה הוא כעיין אנציקלופדי הכולל מגוון נרחב של נושאים על פי סדר, והוא כולל את חכמת הרפואה, ,חכמת הרוקחות, חכמת האלכימיה, חכמת הטבע, חכמת הסגולות ועוד חכמות רבות.
רבי חיים ויטאל לא נתן שם לספר, ספר הפעולות הוא שם שנתן המו"ל, הספר (בכתב ידו של ר' חיים ויטאל) עבר מדו לדור עד לר' יעקב שאול אלישר הוא נתנו במתנה לר' שלמה מוסאיוף ור' שלמה כינה את הספר בשם 'תעלומות חכמה' כשם ספרו של רבי שמואל ויטאל בנו של רבי חיים
↑ ספר אילם הוא מאסף לכל החכמות חדשים גם ישנים חכמת המתמטיקה, חכמת האסטרונומיה, חכמת המכניקה, חכמת הפיסיקה וחכמת האסטרולוגיה
↑ מעשה טוביה הינו אנציקלופדיה המשלבת בתוכה נושאים בתחומי חכמת האלוקות, חכמת האסטרונומיה, חכמת הפיזיקה, חכמת הגיאוגרפיה.
↑ אוצר החוכמות הוא אנצליקופדיה לחכמות המחולקת לשלושה חלקים; רק השלישי מבהם, שכותרו אוצר החיים, העוסק ברפואה, נשמר וראה אור בדפוס.
↑ ספר הברית הוא ספר אנציקלופדי בעניני אמונה, הלכה, מוסר, קבלה, טבע, פילוסופיה, מדע, וטכנולוגיה. בספר "החוט המשולש" שכתב ר' שמואל סופר נכד החת"ם סופר כותב שם וז"ל: הוא לעצמו (החת"ם סופר) היה בקיא בחכמת המדידה, ואלגברה, וקידוש החודש, ובזה היה יפה ומסוגל מאד...גם היה בקי בחכמת הַתְּכוּנָה ופיזיקה, והתחיל לכתוב ספר מיוחד לחכמות אלו, למען יהיה ביד תלמידיו ללמוד מתוכו לבל יספיקו בילדי נכרים. ואחר שיצא לאור "ספר הברית" עבר עליו מראשו ועד סופו, והראהו לתלמידיו ואמר: כזה קנו לכם – אשר חפץ למלאות ידיו מחכמות שונות. ואני ואתם נכיר טובה להמחבר, שהרבה ביטול זמן הרוחתי במה שאינני מוכרח לחבר כזה בשבילכם. כן סיפר דודי הגאון זצ"ל".(ספר "החוט המשולש" הנקרא גם "עץ עבות", דף כ"ב עמוד ב', הודפס במונקאטש בשנת ה'תרנ"ג)
↑ איל משולש הוא ספר מתוך כתב ידו של הגר"א על חכמת המתמטיקה חכמת ההנדסה וחכמת האלגברה חכמת הטריגונומטריה
↑ קונטרס המנות הוא שמו של הביאור על דברי החזון איש בראשית קונטרס קידוש החודש (ע' 49) שכתבו כפירוש לדברי הרמב"ם הלכות קידוש החודש הוא העוסק בחכמת התשבורת וחכמת הטריגונומטריה (עיין עוד כאן), קנטרס המנות מדפס בסוף ספר שקל הקודש (ע' 143) לרבי חיים קניבסקי שליט"א. בעמוד השער לשקל הקודש כתב רבי חיים וז"ל ועי׳ בהקדמה שלדעת הרבה ראשונים הלומד החשבונות של קה״ח מקיים מ״ע דאורייתא של ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים כדאמרי׳ בשבת ע״ה א׳ מלבד המ״ע של ת״ת עכ"ל. ובהלכות קידוש החודש כתב הרמב"ם וז"ל וטעם כל אלו החשבונות, ומפני מה מוסיפים מניין זה, ומפני מה גורעין, והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים, והראיה על כל דבר ודבר--היא חכמת התקופות והגימטריות, שחיברו בה חכמי יוון ספרים הרבה, והם, המצויים עכשיו ביד החכמים; אבל הספרים שחיברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר, לא הגיעו אלינו. הרי ביארנו חשבונות כל הדרכים שצריכין להם בידיעת הראייה, ובחקירת העדים, כדי שיהיה הכול ידוע למבינים, ולא יחסרו דרך מדרכי התורה ולא ישוטטו לבקש אחריה בספרים אחרים--"דרשו מעל ספר ה', וקראו--אחת מהנה לא נעדרה" (ישעיהו לד,טז).

[1] שער הבחינה שבחובת הלבבות, הוא שער שער המלקט מחכמי הטבע ובוחן ומסקר את חכמת ה' שבנבראים על פי חכמת הטבע, רבנו כתב ספרו בערבית הוא תורגם ללשון הקודש בידי רבי יהודה אבן תיבון "אבי המעתיקים" ספרים ללשון הקודש.

[2] יסודי התבונה ומגדל האמונה (ע' 93) הוא אנציקלופדיה לחכמות שנושאיה 'חכמת חשבון' 'חכמת האופטיקה' 'חכמת הגיאומטריה' 'חכמת המוסיקה' 'חכמת האסטרונומיה' 'תורת ההיגיון' 'חכמת הטבע , 'חכמת המדינה ותורת האלוהות רק חלקים מספר זה נשמרו. וכן כתב חבור המשיחה והתשבורת: הוא ספר עזר למודד קרקעות, ובו רקע תאורטי באריתמטיקה ובגאומטריה. וכן ספר העבור: על עיבור השנה, על ספר זה כתב הרמב"ם את דברי השבח הבאים: "וכבר חבר זולתנו בספרד בזה העניין וזולתו מהמין הזה חבור נאה מאד, שאין בינו ובין החבורין שחברו במזרח בענייני העבור דומיא בשום צד".
רבי אברהם בר חייא היה הראשון לחכמי ישראל הפילוסופים שכתבו דבריהם בלשון הקודש. הלשון שלו בהירה וברורה, הוא משובצת פה ושם חידושים לשוניים בכל חכמה וחכמה שעליו כתב הוא חידש בה מילים בלשון הקודש

[3] שבילי אמונה הוא חיבור אנציקלופדי על חכמות רבות חכמת האסטרונומיה, חכמת המטאורולוגיה, חכמת הגאוגרפיה, חכמת הפיזיקה, חכמת האנטומיה, חכמת הפיזיולוגיה, ‏חכמת הפתולוגיה, חכמת הרפואה, ופילוסופיה ותורת האלוקות. ובהקדמה לספרו הוא כותב וז"ל מצאתי כתוב כי ארסטו היוני אשר כל חכמי המחקר נגררים אחריו ושואבים מספריו שהיה רבו של אלכסנדרוס מקדון שמלך על כל העולם וכאשר כבש אלכסנדרוס ירושלים השליט לארסטו רוב על אוצר שלמה עליו השלום ואז חקר ודרש על ספרי שלמה ולקחם והעתיקם על שמו והוסיף הוא טעיות משלו ואז גנז הספרים של שלמה כדי להטעות העולם שארסטו עצמו חיברם משיקול דעתו. ובראותי אני המחבר את הדברים האלה שמצאתי עלץ לבי בה' ואמרה אכן נודע הדבר כי יסודי החכמות אשר ביד אדום וישמעאל הן הנה היו לבני ישראל והדברים האמתיים ההם כי לחמנו הם אבל דבריהם אשר בדו מלבם הם שקר וכחש וכזב ואולם אמרתי אני בלבי אחר אשר יגעתי ומצאתי הדברים ההם הנבונים והמפזרים בספריהם אלקטה נא לי הורד מבין החוח והיה לי לזיכרון יען שלא אצא בידיים ריקניות ורמון מצאתי תוכו אכלתי קליפתו זרקתי וזה העירני לחבר זה הספר ולכן כתבתי בו מה שלקטתי מספרי חכמי המחקר וקודשא בריך הוא ליבא בעי

[4] צידה לדרך הוא חיבור אנציקלופדי על הנהגת העולם והיסודות והגלגלים ובריאת האדם וחכמת הרפואה וחכמת הכוכבים ומזלות, וענייני תפלה וברכות ודיני איסור והיתר והלכות אישות, וביאת המשיח ותחית המתים

[5] ספר זה הוא כעיין אנציקלופדי הכולל מגוון נרחב של נושאים על פי סדר, והוא כולל את חכמת הרפואה, ,חכמת הרוקחות, חכמת האלכימיה, חכמת הטבע, חכמת הסגולות ועוד חכמות רבות.
רבי חיים ויטאל לא נתן שם לספר, ספר הפעולות הוא שם שנתן המו"ל, הספר (בכתב ידו של ר' חיים ויטאל) עבר מדו לדור עד לר' יעקב שאול אלישר הוא נתנו במתנה לר' שלמה מוסאיוף ור' שלמה כינה את הספר בשם 'תעלומות חכמה' כשם ספרו של רבי שמואל ויטאל בנו של רבי חיים

[6] ספר אילם הוא מאסף לכל החכמות חדשים גם ישנים חכמת המתמטיקה, חכמת האסטרונומיה, חכמת המכניקה, חכמת הפיסיקה וחכמת האסטרולוגיה

[7] מעשה טוביה הינו אנציקלופדיה המשלבת בתוכה נושאים בתחומי חכמת האלוקות, חכמת האסטרונומיה, חכמת הפיזיקה, חכמת הגיאוגרפיה.

[8] אוצר החוכמות הוא אנצליקופדיה לחכמות המחולקת לשלושה חלקים; רק השלישי מבהם, שכותרו אוצר החיים, העוסק ברפואה, נשמר וראה אור בדפוס.

[9] ספר הברית הוא ספר אנציקלופדי בעניני אמונה, הלכה, מוסר, קבלה, טבע, פילוסופיה, מדע, וטכנולוגיה. בספר "החוט המשולש" שכתב ר' שמואל סופר נכד החת"ם סופר כותב שם וז"ל: הוא לעצמו (החת"ם סופר) היה בקיא בחכמת המדידה, ואלגברה, וקידוש החודש, ובזה היה יפה ומסוגל מאד...גם היה בקי בחכמת הַתְּכוּנָה ופיזיקה, והתחיל לכתוב ספר מיוחד לחכמות אלו, למען יהיה ביד תלמידיו ללמוד מתוכו לבל יספיקו בילדי נכרים. ואחר שיצא לאור "ספר הברית" עבר עליו מראשו ועד סופו, והראהו לתלמידיו ואמר: כזה קנו לכם – אשר חפץ למלאות ידיו מחכמות שונות. ואני ואתם נכיר טובה להמחבר, שהרבה ביטול זמן הרוחתי במה שאינני מוכרח לחבר כזה בשבילכם. כן סיפר דודי הגאון זצ"ל".(ספר "החוט המשולש" הנקרא גם "עץ עבות", דף כ"ב עמוד ב', הודפס במונקאטש בשנת ה'תרנ"ג)

[10] איל משולש הוא ספר מתוך כתב ידו של הגר"א על חכמת המתמטיקה חכמת ההנדסה וחכמת האלגברה חכמת הטריגונומטריה

[11] קונטרס המנות הוא שמו של הביאור על דברי החזון איש בראשית קונטרס קידוש החודש (ע' 49) שכתבו כפירוש לדברי הרמב"ם הלכות קידוש החודש הוא העוסק בחכמת התשבורת וחכמת הטריגונומטריה (עיין עוד כאן), קנטרס המנות מדפס בסוף ספר שקל הקודש (ע' 143) לרבי חיים קניבסקי שליט"א. בעמוד השער לשקל הקודש כתב רבי חיים וז"ל ועי׳ בהקדמה שלדעת הרבה ראשונים הלומד החשבונות של קה״ח מקיים מ״ע דאורייתא של ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים כדאמרי׳ בשבת ע״ה א׳ מלבד המ״ע של ת״ת עכ"ל. ובהלכות קידוש החודש כתב הרמב"ם וז"ל וטעם כל אלו החשבונות, ומפני מה מוסיפים מניין זה, ומפני מה גורעין, והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים, והראיה על כל דבר ודבר--היא חכמת התקופות והגימטריות, שחיברו בה חכמי יוון ספרים הרבה, והם, המצויים עכשיו ביד החכמים; אבל הספרים שחיברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר, לא הגיעו אלינו. הרי ביארנו חשבונות כל הדרכים שצריכין להם בידיעת הראייה, ובחקירת העדים, כדי שיהיה הכול ידוע למבינים, ולא יחסרו דרך מדרכי התורה ולא ישוטטו לבקש אחריה בספרים אחרים--"דרשו מעל ספר ה', וקראו--אחת מהנה לא נעדרה" (ישעיהו לד,טז).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]