החוט המשולש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החוט המשולש הוא ביטוי המסמל שלושה פרטים מאוחדים. הביטוי לקוח מן הפסוק בתנ"ך "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק", שמדמה את כוחה של שלישיית אנשים לחוט הכפול לשלושה. במקורות חז"ל נדרש הפסוק כדי לציין את יתרונם של שלושה לעומת שניים מבחינה רוחנית.

המקור

שלמה המלך כותב בספר משלי:

וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק.

הפירוש הפשוט של הפסוק מדבר במקרה בו מותקף אחד מהחבורה, אזי אם הם חבורת שניים שניהם יתייצבו נגד התוקף, אך אם הם חבורה של שלושה יתקשו התוקפים הרבה יותר לגבור עליהם. הדבר נמשל לחוט המשולש שהוא מקלעת של שלושה חוטים היוצרים חבל שקשה לקרוע אותו, אל מול חבל ששזור רק משני חוטים שקל יותר לקרוע אותו[1].

בדברי חז"ל

בחז"ל נאמרו כמה דרשות על פסוק זה, שממשמעותן עולה שכח רוחני המוכפל לשלושה נותן תגבורת חוזק להתמודדות עם אתגרים רוחניים:

  • רבי אליעזר בן יעקב אומר, כל שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו - הוא בחזקת שלא יחטא, שנאמר: "והחוט המשולש לא במהרה ינתק""[2].
  • והחוט המשולש לא במהרה ינתק - זה רבי אושעיא בנו של רבי חמא בנו של רבי ביסא[3]. כלומר כאשר יש שלושה דורות ברצף של תלמידי חכמים, לא תפסק שלשלת התורה מצאצאיהם, ויהיו אף הם תלמידי חכמים[4].
  • אמר רבי שמואל בר רב יצחק: שמר אדם עצמו מן העבירה פעם ראשונה ושניה ושלישית, מכאן ואילך הקב"ה משמרו, דכתיב ”הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל, פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר” (ספר איוב, פרק ל"ג, פסוק כ"ט) אמר רבי זירא, ובלבד שלא ישוב (מצדקתו), מה טעם? דכתיב: "והחוט המשולש לא במהרה ינתק", לא לעולם ינתק אין כתיב כאן אלא לא במהרה ינתק, אבל אם מטרחת עליו - מפסק הוא (אם תנתקו בכח - מתנתק הוא)[5].
  • כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ - לא במהרה הוא חוטא, שנאמר: "והחוט המשולש לא במהרה ינתק"[6] . אמר רבי זירא: ובלבד שלא ישוב, מאי טעמא? 'לא לעולם ינתק' אין כתיב כאן אלא 'לא במהרה ינתק', אבל אם מטרחת עליו - מפסק הוא[5].
  • "יעקב חבל נחלתו" – מה חבל זה משולש כך היה יעקב שלישי לאבות וקיבל שכר כולם. כשעמד אברהם אבינו מה נאמר בו: "ואח לצרה יולד", כשעמד יצחק אבינו מה נאמר בו: "טובים השנים מן האחד" וכשעמד יעקב אבינו מה נאמר: "והחוט המשולש לא במהרה ינתק"[7].

גם בספרי חסידות ומוסר מוזכר הפסוק כדי לציין את חוזקו של המספר שלוש ברוחניות[8].

כתואר כבוד

רבי יהושע בן חנניה נקרא על ידי רבו רבי יוחנן בן זכאי בכינוי "החוט המשולש", על שם שלוש מעלות טובות שהיו בו[9].

בהלכה

  • בהדלקת נרות חנוכה יש להניח נר חנוכה בשמאל, כדי שתהיה מזוזה מימין ונר חנוכה בשמאל ובעל הבית בטלית מצוייצת עובר ביניהם, לקיים החוט המשולש לא במהרה ינתק[10].
  • שניים מקרא ואחד תרגום: חז"ל תקנו לחזור על הפרשה שלוש פעמים כדי לקיים והחוט המשולש לא במהרה יינתק, כלומר שלא ישכח את מה שלמד[11].
  • יש לכרוך את רצועת התפילין על האמה שלוש פעמים, לקיים החוט המשולש לא במהרה ינתק[12].

יש שראו בפסוק זה סימוכין להלכות חזקה שנקבעת בשלוש פעמים:[דרוש מקור]

  • חזקת שלש שנים: אדם שהחזיק בנכס חברו כדרך בעלים שלוש שנים, והבעלים הקודם לא מחה - נאמן לומר שהוא הבעלים[13].
  • שור מועד: שור תם שנגח שלוש פעמים נעשה מועד[14].
  • מתו מחמת מילה: שלושה אחים שמתו מחמת מילה לא ימולו את הרביעי[15].
  • וסת: וסת של אשה נקבעת בשלוש פעמים[16].

בעברית

החוט המשולש משמש כביטוי לשלישייה של אנשים או שלושה עניינים הקשורים ביניהם בקשר אמיץ[17].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי רש"י שם.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף י"ג עמוד ב'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"ט עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ב עמוד ב'.
  4. ^ תוספות, מסכת כתובות, דף ס"ב עמוד ב', ד"ה החוטעל פי: תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ה עמוד א'- כיון שאדם לומד הוא ובנו ובן בנו מכאן ואילך תורה חוזרת על אכסניא שלה.
  5. ^ 5.0 5.1 תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק א', הלכה א'.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ' עמוד ב'.
  7. ^ ילקוט שמעוני פרשת האזינו סוף רמז תתקמב, מדרש תנאים דברים פרק לב
  8. ^ לדוגמה: רבי חיים אלעזר שפירא, דברי תורה - מהדורא רביעאה, באתר היברובוקס אות נ"א.; רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שפע חיים - חלק יב - ניסן, באתר היברובוקס עמוד ז; רבי יוסף צבי דושינסקי, עוד יוסף חי, באתר היברובוקס אות נ"ז.; רבי מנחם מנדל שניאורסון, תורת מנחם התוועדויות תש"נ - חלק א, באתר היברובוקס עמוד 28.
  9. ^ אבות דרבי נתן פרק יד ובנין יהושע שם
  10. ^ שו"ת מהרי"ל סימן מ' הביא בשם שאילתות דרב אחאי.
  11. ^ רבי יחזקאל לנדא, צל"ח - ברכות, באתר היברובוקס דף ח עמוד ב.
  12. ^ ספר התרומה הלכות תפילין סימן ריא
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ט עמוד א'.
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ג עמוד ב'.
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ד עמוד ב'.
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס"ג עמוד ב'.
  17. ^ ראו: מילון אבניאון החוט המשולש.