משתמש:מהדורא קמא/בריאת ההרים והמחצבים

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: יש לנסח ולתמצת את הציטוטים הארוכים שבערך וכן להוסיף קישורים.

בריאת ההרים והמחצבים הוא הסדרים המהלכים שעשה ה' בבריאת ההרים והמחצבים בששת ימי בראשית.

בריאת ההרים והמחצבים בפשטי המקראות

ערך מורחב – בריאת העולם

• ”בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים וגו', ויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן, ויקרא אלקים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלקים כי טוב וגו' ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי (בראשית א')”

• ” מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים (ישעיה מ' י"ב)”

• ”בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל וגו' (תהלים צ ב)”

בדרשות חז"ל

זמן בריאת ההרים

בריאת ההרים ביום הראשון

בבראשית רבה (פ' בראשית פ"ג) עה"פ יום אחד: "א"ר תנחום בר ירמיה שבו [ביום הראשון] נבראו ארבעה דברים, הרים שמים וארץ ואורה"

בריאת ההרים ביום השלישי

בשמות רבה (פרשת בא פי"ג) איתא: היאך נבראת הארץ תחלה, אמר ליה נטל הקב"ה עפר מתחת כסא הכבוד וזרק על המים ונעשה ארץ וצרורות קטנים שהיו בעפר נעשו הרים וגבעות שנאמר (איוב לח) בצקת עפר למוצק ורגבים ידובקו וכו.

ובפרקי דרבי אליעזר (פ"ה) איתא: בשלישי היתה הארץ מישור כבקעה, והיו המים מכסים על פני הארץ, וכשיצא הדבר מפי הגבורה יקוו המים, עלו מקצות הארץ הרים וגבעות ונתפזרו על פני כל הארץ ונעשים עמקים, על תוכה של ארץ ונתגלגלו המים ונקוו לעמקים". סב"ל שהרים נבראו ביום שלישי.

בריאת ההרים בימי אנוש או השתנותם

בילקוט שמעוני סו"פ בראשית איתא: "אנוש בן שת בימיו התחילו הבריות להכעיס ליוצרן בע"ז וכו', ונגזר עליהן ג' גזירות כנגד הכעס שהכעיסו אחת שנקרע אוקינוס והציף שליש היבשה, ואחת שהיה כל העולם כלו מישור וערבה ונעשה הרים וטרשיים וגימיות. הרי סב"ל בפשטות דעד חטא אנוש לא נבראו עדיין הרים והי' כל העולם מישור, ורק משום החטאים נעשו הרים,

וכן גם ב'אוצר המדרשים' (עמ' 154) שהביא מ"מדרש ויושע" עה"פ נטית ימינך: "בשעה שברא את עולמו היתה רחבה ושוה בכל מקום, וכשעמד קין והרג את הבל אחיו היה תוסס דמו בארץ וקללה הקב"ה, מיד נעשו ההרים והגבעות".

בבראשית רבא בפכ"ג איתא: "ד' דברים נשתנו בימי אנוש בן שת, ההרים נעשו טרשים ("חזקים כסלע ולא היו ראוים לחרוש ולזרוע") וכו'" הרי דהמדרש רבא לא סובר כהילקוט שאז נבראו ההרים אלא רק דע"י חטא אנוש ההרים נעשו טרשים.

מחזה בריאת ההרים

בשמות רבה (פרשת בא פי"ג) איתא: "היאך נבראת הארץ תחלה, אמר ליה נטל הקב"ה עפר מתחת כסא הכבוד וזרק על המים ונעשה ארץ וצרורות קטנים שהיו בעפר נעשו הרים וגבעות שנאמר (איוב לח) בצקת עפר למוצק ורגבים ידובקו וכו'

ברמזים הפילוסופיים של הראשונים

בריאת פרטי המחצבים הכל רמוז בתורה

בריאת המחצבים וכל כוחות המחצבים שנדעו לחכמים (חכמי יון) הכל רמוז בתורה. כמו שכתב הרמב"ן

הודיענו תחילה ענין בריאת השמים והארץ וכל צבאם כלומר בריאת כל נברא העליונים והתחתונים. אם כן כל וכו' המקובל בהם לחכמים תולדות וכו' כח המחצבים וכו' הכל נכתב בתורה בפירוש או ברמז וכו'. וכבר אמרו רבותינו חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכלם נמסרו למשה חוץ מאחד שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים. ואמרו כי בבריאת העולם חמשים שערים של בינה כאלו נאמר שיהיה בבריאת המחצב שער בינה אחד בכחו ותולדותיו

— רמב"ן על בראשית פרק א פסוק א

דבר זה שבדברי התורה מרומז כל אמיתות החכמה של חכמת המחצבים כתב באברבנאל ביותר ביאור וז"ל (בראשית - פרק א פסוק יא-יג) ויאמר אלהים עד ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי [בראשית א, יא-יג]: כדי שתעמוד על כוונת הפסוקים האלה, ראיתי להודיעך בזה שני דרושים עיוניים, כפי מה שביארום חכמי הפילוסופים: הראשון מהם הוא, שמדרגות ההוויות המתחדשות מהרכבת היסודות הם חמשה . המדרגה האחת הם האדים הניתכים מהארץ והמים באמצעות חום השמש וכו', ויתיילדו מהם המתכות והגפרית, ויתהוו האבנים והכסף החי שהוא התחלה לכל מיני המחצבים - שבעה: העופרת, והבדיל, והנחושת, הוירדיט, הברזל, הזהב, והכסף. ושתי המדרגות האלה מההווים הם חסרי המציאות מאד וכו'. זהו הדרוש הראשון:

ואמנם הדרוש השני הוא, במה הוא הפועל הנותן והמהווה הצורות במורכבים השפלים. וזה כי לא יימלט וכו', ושקר שנאמר שכל הצורות מכח החומר, לפי שהצורה האנושית המשכלת אינה מכוח החומר ולא מתערבת עמו, וכמו שהתבאר בראיות ברורות בספר הנפש. וגם שאר הנפשות - צומחת ומרגשת - יצטרכו בהכרח לפועל נבדל, כמו שביאר תמסטיו"ס במאמר הנרשם באות האל"ף ממש"ה. ושקר שיהיו גם כן כל הצורות מפועל הנבדל, לפי שהוא במה שהוא שכל - אי אפשר שישפיע צורה, שלא יהיה בה השגה מה חיצונית חושיית או פנימית גם כן. ולכן הדומם והצומח שאין להם השגה ולא הרגש כלל לא יהיו מהנבדל. ישאר אם כן שקצתם הם מהנבדל וקצתם מכוח החומר. אמנם מה המה אלה - מי יתן ואדע:

וכאשר ראיתי דעות הפילוסופים, ישיגו ספקות רבות לכל אחד מהם, ראיתי לי דרך אחרת כפי מה שהורוני כתבי הקודש: התורה והנביאים. והוא, ששתי המדרגות הראשונות מהמורכבים, רוצה לומר מהווית האידים והעשנים, והדברים המתיילדים מהם באוויר, והווית הדוממים והמתכות המתהווים בבטן הארץ - צורותיהם הם מכוח החומר והמזגת היסודות. ולזה היתה מדרגתם מדרגה חסרה ושפלה, קרובה מטבע הארץ והמים, בלתי צריכה אל פועל נבדל מחוץ. וכבר יעיד על זה אמרו (לקמן ב, ו): "ואד יעלה מן הארץ", שייחס העלאת אדים והוויתם אל הארץ. ואל המתכות והדוממים אמר איוב (כח, א-ב): "כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו, ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה". כלומר, שהיו המתכות כולם מטבע הארץ וממנה היו צורותיהם. אמנם צורת הצומח, להיותה רבת הכוחות והפעולות, אינה מכוח החומר אלא מתנועת הגלגלים והשפעת הכוכבים. ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (בראשית רבה י, ו): "אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע מכה אותו ואומר לו גדל". ולא אמרו בזה בבעלי חיים המרגישים, לפי שהצורה הצומחת בייחוד היא מהגלגלים, עד שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שמספר מיני הצמחים כמספר אישי הכוכבים, וכמו שזכר הרב המורה. ומפני זה נאמר ביוסף (דברים לג, יג-יד): "מבורכת ה' ארצו, ממגד שמים מעל ומתהום רובצת תחת, וממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים" עכ"ל.

ברמזים של חכמי האחרונים

הקדמה

זה לעומת זה לחכמות הטבע של הדורות האחרונים שלימדו שבראית ההרים היתה בתהליך ממושך, זה לעומת זה החכמים הכוללים שבדורות האחרונים מצאו רמזים בתורה ובדברי חז"ל שההרים והמחצבים נבראו בזמנים שונים יש מהם שאמרו שהם נבראו בתהליך ממושך בעולמות הקדומים מלפני ששת ימי בראשית שה' היה בורא עולמות ומחריבן, ויש שאמרו שם נבראו בתהליך ממושך אחרי שש ימי בראשית.

רבי טוביה הרופא

איור מ"מעשה טוביה", המשווה את גוף האדם לבית בנוי

רבי טוביה הרופא כתב בספרו מעשה טוביה חלק יסודי עולם (אות סה) וז"ל: שאלה אם כל ההרים אשר לנגד עיננו נבראו משעת הבריאה או אם נתגדלו אח"כ? תשובה לא נעלם מעיני המעיין, כי הקב"ה ברא הרים ויצר רוח משעת הבריאה, עם זה כדברי רושמי הארץ נתוספו כמה הרים על זמן המבול ויש שנעשו על ידי הרעשים".

מהר"ץ חיות

במהר"ץ חיות נדה (דף כג ע"א,ד"ה המפלת דמות הר) כתב וז"ל ידוע בספורי קורות הטבע, דבתחילת הבריאה היתה הארץ כדורית לגמרי, ולא היה בעולם לא הר ולא בקעה, ותמונה זו היא טבעית כמו כל צבא השמים וכו', ואולם ברבות הימים על ידי הרוחות המסתערות בלי הפסק, ועל ידי המבול המים אשר נתהוה בארץ, נסתבבו מזה הרים וגבעות, כאשר אנו רואים היום בתחתית הארץ אילנות ועצמות חיות שונות, והרבה מהם שאינם שכיחים באקלימים הללו וכו', [פ' הרים] לא היה מתחלת הבריאה כלל רק נתהוו אחר כך במשך הזמן וכו' על ידי השתלשלות חוקי הטבע אשר חקק ה' במעשי בראשית והמה מסובבים רחוקים

הנצי"ב

כתב הנצי"ב (העמק דבר בראשית ז יט) וז"ל והמים גברו מאד - הוסיפו לעקור ארץ רבה, ונעשה על ידי זה הרים וגבעות מה שלא היה לפני המבול. תדע שהרי לפי הנראה מפרשה זו היו הרי אררט גבוהים מכל הרים שבעולם, ובאמת אינו כן, אלא אותם ההרים נעשו בימי המבול... (בראשית ז יט)

תפארת ישראל

אמרינן בסנהדרין [דצ"ז א'] תנא דביי אביי, שית אלפי שנין הוה עלמא, וחד חריב, תנא כשם שהשביעית משמט א' לז' שנים, כך העולם משמט א' לז' אלפים שנה עכ"ל הגמ'. והכי נמי אמרינן בסוף מסכת תמיד, בשבת היו אומרים, מזמור שיר ליום השבת, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים. זהו הסוד מה שיהיה אולם הסוד ממה שהיה, גם זה הראונו חז"ל בדבריהם היקרים, להציץ האור מתוך נקב כמלא מחט סדקית. דאמרי' בב"ר. ויהי ערב ויהי בוקר א"ר אבוה מכאן שהי' סדר זמנים קודם לזה וכו', מלמד שהי' הקב"ה בונה עולמות ומחריבן, בונה עולמות ומחריבן ואמר דין הניין לי ודין לא הניין לי: גלה לנו רבינו בחיי סוד נעלם בשם המקובלים בפרשת בהר, בפסוק ושבתה הארץ שבת לה' וגו', דזה ירמז על סוד נפלא, שיהיה העולם נבנה ונחרב ז' פעמים, כנגד ז' שמיטות שביובל, שהם יחד מ"ט אלפים שנה. וסוד ה' ליראיו, שנמסר להם שאנחנו כעת בהקפה הד',

ועתה אחי ידידי ראו על איזה בסיס אדני תורתנו הקדושה מונחים, כי הסוד הזה שנמסר לאבותינו ורבותינו, והם גלוהו לנו זה כמה מאות שנים מצאנוהו שוב שהטבע ברורה לעינינו בזמנים המאוחרים כבזמנינו הבהירה ביותר. דהרוח המשתוקק שבאדם, החפץ לגלות כל העלומות, חקר וחפר ויחפש כחולדה בקרבים של האדמה בהרים היותר גבוהים שבעולם וכו' גם חתרו במעמקי ארץ ובקרביה איזה מאות קלאמטר עמוק החת פני העליון של הארץ חפשו בבערגווערק, ומצאו תוך עובי האדמה ד' סדרים וכל אחת למעלה מחבירתה כל אחד מין אדמה אחרת, ובין סדר לסדר מונחים ברואים שנתקשו ונתהוו בתוארם לאבן אשר משם הוכיחו שהארץ נתהפכה ונחלפה פניה כבר ד' פעמים:

והברואים שבין שורת אדמה לחברתה מצאו תמיד שאותם שמונחים בשורה התחתונה שבארץ, הם בנויים בגודל ענקיי יותר מאותם שמונחים בשורה של מעלה ממנה וכמו כן אותן שמונחים בשורה השנייה, עדין יותר גדולים מאותן שמונחים בשורה השלישית וכמו כן מהשלישית להרביעית העתיי. אבל לפי גודל הברואים שבכל שורה התחתונה יותר מאותן שבשורה שלמעלה ממנה, כן יתראה שוב שלימות היופי בבניינם של הברואים שנמצאים בכל שורה עליונה, יותר מאשר יראה בבנין הברואים שנמצאים בשורה שתחתיה:

מכל האמור נראה ברור שכל מה שמסרו לנו המקובלים זה כמו מאות שנים, שכבר היה עולם פ"א ושוב נחרב וחזר ונתקומם זה ארבע פעמים, ושבכל פעם העולם התגלה בשלימות יתירה יותר מבתחלה, הכל התברר עכשיו בזמנינו באמת וצדק. (דרוש אור החיים לבעל התפארת ישראל שנת תר״ב, נדפס בסוף סדר נזיקין ח"א במשניות דפוס וילנא)

סוד בריאת ההרים והמחצבים

בריאת ההרים הם חציבת האותיות הקדושות שבהם נבראו שמים וארץ כמו שכתב בפירוש הראב"ד לספר יצירה (פרק ב משנה ב) מי מדד בשעלו מים פירוש לצורך בריות שבמים העשויות באותיות הקדש, ושמים בזרת תכן אותיותיהם לכל צבא השמים העליונים, וכל בשליש עפר הארץ פירוש לכל יצורי תבל הן דומם צומח חי מדבר, ושקל בפלס הרים אלו אותיות הקדש שהם הורים ואמות לעולם ומלואו, וגבעות במאזנים פירוש מי תכן את רוח ה' ואיש עצתו יודיענו.

וכן ההרים הם גילוי הספירות הקדושות שמהם נאצלו העולמות, כמאמר הזוהר הקדוש (חלק ב דף קעה/ב) ושמים בזרת תכן, מי הוא שמים, תפארת, דכתיב תפארת ישראל, וכל בשליש עפר הארץ, זה הוא גבורה, ושקל בפלס הרים, הם אלו שאר הספירות, שנקראים הרי אפרסמון זך. וגבעות במאזנים, הם שאר כוחות הס"א.

בדרושי האחרונים

מלבי"ם

הבריאה בששת ימי המעשה הייתה בתהליך בריאה יש מיש והחומר היה פושט צורה ולבש צורה אחרת הוויה וחורבן הוויה וחורבן, דברים האלה יש להם שורש במקום גבוה שכן היה גם באורות העליונים, כמ"ש האריז"ל בע"ח בשער מטי ולא מטי. וזה שאמר בבראשית רבא ויהי ערב מלמד שהיה סדר זמנים קודם לכן, ר' אבהו אמר מלמד שהי' הקב"ה בונה עולמות ומחריבן ואמר דין הניין לי ודין לא הניין לי, ור' אבהו אמר כטעם שכתבתי מפני שבכל ימי הבריאה לא היה שום ההויה רק על ידי חורבן הויה הראשונה, שעל ידי חורבן צורה הראשונה נבנה הצורה השניה שזה המליץ במה שאמר שהיה בונה עולמות ומחריבם כאלו הראשון לא הניא לי', כי בכל בנין חדש עלתה הבריאה למדרגה יותר גדולה, והיה צריך שימצא חורבן לפני כן. והארץ מאמצעיתה נבראה, תחלה נברא המצוק והמרכז ובמשך ששת ימי בראשית התחברו אליו רגבים על ידי כח המושך שיש לארץ עד שנעשה כדור הארץ כולו כמו שהוא כיום לפנינו.

בעל הסולם

כדור הארץ בתחילה היה רק כדור אוירי דוגמת ערפל, ועל ידי כח המושך שבתוכו ריכז במשך זמן מסוים את אבני היסוד שבו לתוך חוג יותר צר, שבתוצאה מזה נתהפך כדור האוירי לכדור אש נוזלי. ובהמשך זמן של מלחמות נוראות של שני הכחות שבכדור הארץ: כח הבורא עם כח המחריב – גבר כח קרירות שבו על כח האש נוזלי וקירר איזה קליפה דקה מסביב הכדור ונתקשה שם ונהיה למחצב. אכן עוד לא שקט הכדור ממלחמות הכחות, ובהמשך איזה זמן גבר שוב כח האש הנוזלי והתפרץ ברעש גדול מתוך בטן הכדור ועלה ושיבר לרסיסים את קליפת המחצב הקרה והקשה, וחזר הכדור לאש נוזלי. ושוב התחיל הזמן של מלחמות חדשות עד שבסוף הזמן גבר שוב כח הקרירות על כח האש וקירר שנית קליפה קרה וקשה מסביב הכדור; והפעם היתה הקליפת המחצבים יותר עבה, ויותר מסוגלת להחזיק מעמד נגד ההתפרצויות של הנוזלים מתוך בטן הכדור; והיתה כחה יפה לזמן יותר ארוך; אמנם בסופה שוב נתגברו הנוזלים והתפרצו מתוך בטן הכדור ושברו את הקליפת המחצבים לרסיסים; ושוב נחרב הכל ונעשה לכדור נוזלי. וכן נתחלפו בסדר זמנים בזו אחר זו; ובכל פעם שגברה כח הקרירות נעשה קליפת המחצבים שכבשה לה עבה ביותר עד שבסוף – נתגברו כחות הבונים על מחריבים ובאו לידי זיווג מוחלט; והנוזלים לקחו מקומם במעמקי האדמה; וקליפת המחצבים הקרה נתעבה כל צרכה מסביב להם – ונתהווה אפשריות לבריאת נפש הצומחת עליה כיום הזה.

אלו ואלו דברי אלוקים חיים

רבים מרבותינו האחרונים ההלכים בדרך דרכם לבאר את המחלוקות שבענניי אגדה שבדברי חז"ל על דרך אלו ואלו דברי אלוקים חיים. כמו כן בעינינו כמו כל ברואי בראשית כן אף ההרים והמחצבים נבראו בעיקרם ושורשם ביום הראשון, וביום השלישי הם יצאו ונתגלו בשלמות

המדרשים דלעיל שעל פי פשוטם (בעולם הדרש) הם חלוקים האם ההרים נבראו ביום הראשון או ביום השלישי, אולם בעצם (בעולם הפרד"ס) הם לא נחלקים ואלו ואלו דברי אלוקים חיים, שביום הראשון התחילה בריאתם וביום השלישי נשלמה בריאתם. וזה הוא על פי על פי היסוד שכל מעשי בראשית נבראו בעיקרם ושורשם ביום הראשון מששת ימי בראשית, והם הלכו וצמחו והשתלמו עד היום המסוים שלהם בששת ימי בראשית, וביום זה נשלם גדילתם וצמיחתם והם הופיעו בזמנם במלא צביונם וקומתם.

וכדברי רבי נחמיה שהמשיל את צורת בריאת העולם בדרך זו לנטיעה וליקוט של תאנים שככול אילן ואילן אף את אילן התאנה נוטעים באדמה בפעם אחת וביום אחד אולם אילן התאנה בשונה משאר האילנות לא מבשיל את כל פרותיו בפעם אחת אלא כל תאנה ותאנה מבשילה ביום אחר ומלקטים מהאילן כל תאנה ותאנה ביום נפרד. כך מעשה כל מעשה בראשית ביום הראשון הם נבראו יש מאין ונזרעו בתוהו ובהו ובמשך הימים הם הלכו וצמחו והשתלמו עד שבה היום המסוים שלהם בששת ימי בראשית וביום זה נשלם גדילתם וצמיחתם והם הופיעו בזמנם ויומם במלא צביונם וקומתם.

כמבואר מדרש רבה (בראשית יב ד ) רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר ויכלו השמים והארץ בזמנן וכל צבאם בזמנן א"ל רבי נחמיה והא כתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם מלמד שבו ביום נבראו בו ביום הוציאו תולדות אמר לו והכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי יום ששי אמר לו רבי נחמיה כמלקטי תאנים הן כל אחד ואחד הופיע בזמנו ר' ברכיה על הדא דר' נחמיה אמר ותוצא הארץ דבר שהיה פקוד בידיה.

ופירש במלבי"ם (בראשית א א) א"ל רבי נחמיה כמלקטי תאנים הן כל אחד הופיע בזמנו. מבואר שדעת רבי נחמיה שבפסוק הראשון יאמר שהשם ברא בראשית הכל, את השמים ואת הארץ. שהם כל הנמצאים העליונים והתחתונים ולשטתו כבר נברא הכל בכח רק כל אחד יצא לפועל ביומו. ולשטתו לא היה בריאה יש מאין רק ביום הראשון לבד. וכל שנברא בששת הימים היה יש מיש שכבר היה פקוד בכח בבריאה הראשונה שיצא ביום הראשון.

ולשון ברא נופל אף על בריאת יש מיש כמו שכתב באבן עזרא (בראשית א א) וז"ל: ברא - רובי המפרשים אמרו שהבריאה להוציא יש מאין, וכן "אם בריאה יברא ה'", והנה שכחו "ויברא אלקים את התנינים"... וברא חושך שהוא הפך האור שהוא יש, וזה דקדוק המלה ברא לשני טעמים עכ"ל. וכן כתב בכתב והקבלה (בראשית א' א') אמנם הנראה כי לשון בריאה נאמר על עצם הדבר ואפילו יש מיש.

זה לעומת זה לחכמות הטבע של הדורות האחרונים שלימדו שבריאת ההרים הייתה בתהליך ממושך, זה לעומת זה חכמי הפרד"ס שבדורת האחרונים ביארו על פי סודות התורה שאף בעולמות התחתונים בתוך משך ששת ימי בראשית עצמם ההרים והמחצבים נבראו בתהליך ממושך של בורא כוחות ומחריבון בורא כוחות ומחריבן.

בכל ערכי המכלול בעניני חכמת המחצבים (גאולוגיה) הלכנו בדרך זו. כמו כל ברואי בראשית אף ההרים והמחצבים נבראו בעיקרם ושורשם ביום הראשון תחלה נברא המצוק והמרכז ואליו התחברו רגבים ע"י כח המושך שיש לו עד שנעשה הכדור כולו (ע' מלבי"ם איוב ל"ח ל"ח) וכך הלכו המחצבים ונבראו וצמחו והשתלמו עד היום השלישי שאז נשלם גדילתם וצמיחתם ונתראה היבשה והם נתגלו בזמנם במלא צביונם וקומתם (ע' תורת העולה לרמ"א) ומכל מקום גם אחר יום השלישי נמשכה בריאת ההרים והמחצבים במשך כל ששת ימי בראשית ואף אחרי כן נמשך יצירתם עד דור אנוש (ע' מהר"ץ חיות נדה כג ע"א,ד"ה המפלת) ומקצת ההרים נבראו רק בזמן המבול (ע' העמק דבר בראשית ז יט). בריאת ההרים והמחצבים יצר ה' על ידי השתלשלות חוקי הטבע אשר חקק ה' במעשי בראשית והמה מסובבים רחוקים שסובבו את בריאת ההרים והמחצבים (ע' מהר"ץ חיות הנ"ל)

ביום הראשון של ששת ימי בראשית עשה ה' שכדור הארץ יהיה רק כדור אוירי דוגמת ערפל, ועל ידי כח המושך שבתוכו ריכז במשך זמן מסוים את אבני היסוד שבו לתוך חוג יותר צר, שבתוצאה מזה נתהפך כדור האוירי לכדור אש נוזלי. ובהמשך שלושה ימים הראשונים ששת ימי בראשית היה ה' בורא עולמות כלומר כוחות ומחריבן ועשה ה' שיהיה מלחמות נוראות בין שני הכחות שבכדור הארץ: כח הבורא עם כח המחריב – גבר כח קרירות שבו על כח האש נוזלי וקירר איזה קליפה דקה מסביב הכדור ונתקשה שם ונהיה למחצב. אכן עוד לא שקט הכדור ממלחמות הכחות, ובהמשך איזה זמן גבר שוב כח האש הנוזלי והתפרץ ברעש גדול מתוך בטן הכדור ועלה ושיבר לרסיסים את קליפת המחצב הקרה והקשה, וחזר הכדור לאש נוזלי. ושוב התחיל הזמן של מלחמות חדשות עד שבסוף הזמן גבר שוב כח הקרירות על כח האש וקירר שנית קליפה קרה וקשה מסביב הכדור; והפעם היתה הקליפת המחצבים יותר עבה, ויותר מסוגלת להחזיק מעמד נגד ההתפרצויות של הנוזלים מתוך בטן הכדור; והיתה כחה יפה לזמן יותר ארוך; אמנם בסופה שוב נתגברו הנוזלים והתפרצו מתוך בטן הכדור ושברו את הקליפת המחצבים לרסיסים; ושוב נחרב הכל ונעשה לכדור נוזלי. וכן נתחלפו בסדר זמנים בזו אחר זו; ובכל פעם שגברה כח הקרירות נעשה קליפת המחצבים שכבשה לה עבה ביותר עד שבסוף – נתגברו כחות הבונים על מחריבים ובאו לידי זיווג מוחלט; והנוזלים לקחו מקומם במעמקי האדמה; וקליפת המחצבים הקרה נתעבה כל צרכה מסביב להם – וכך ביום השלישי מששת ימי בראשית נתהווה אפשריות לבריאת נפש הצומחת (ע' בדברי בעל הסולם זצקלל"ה בשבועון האומה ד' סיוון ת"ש).

אף במשך הימים הבאים של ששת ימי בראשית במקביל לבריאת הצומח והחיי, היה ה' בורא עולמות כלומר כוחות הבריאה וחוזר ומחריבן וכך נבראו בתוך עובי האדמה שורות שורות וכל אחת למעלה מחבירתה כל א' מין אדמה אחרת, ובין שורה לשורה מונחים ברואים שנתקשו ונתהוו בתוארם לאבן אשר הארץ נתהפכה ונחלפה פניה פעמים רבות, והברואים שבין שורת אדמה לחברתה מצאו תמיד שאותם שמונחים בשורה התחתונה שבארץ, הם בנויים בגודל ענקיי יותר מאותם שמונחים בשורה של מעלה ממנה וכמו כן אותן שמונחים בשורה השנייה, עדין יותר גדולים מאותן שמונחים בשורה השלישית וכמו כן מהשלישית להרביעית וכן הלאה על זה הדרך. אבל לפי גודל הברואים שבכל שורה התחתונה יותר מאותן שבשורה שלמעלה ממנה, כן יתראה שוב שלימות היופי בבניינם של הברואים שנמצאים בכל שורה עליונה, יותר מאשר יראה בבנין הברואים שנמצאים בשורה שתחתיה, ובשורות התחתונות נמצאים מינים שנבראו ביום החמישי ובשורות היותר עליונות נמצאים השישי עד שבשורות העליונות ביותר נמצאים אף עצמות של האדם שנברא סוף לכל הנבראים. (ע' דרוש אור החיים לבעל התפארת ישראל שנת תר״ב, נדפס בסוף סדר נזיקין ח"א במשניות דפוס וילנא)

עיין עוד

• בריאת ההרים והמחצבים (שער הבחינה)
• מעשה בראשית

הערות שוליים

ערך זה מכיל דפי טיוטה וניסוי וטעייה של ניסוח המבט התורני בנושא גאולוגיה.