ספר יצירה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ספר יצירה, שכ"ב, מנטובה, דפוס יעקב כהן מגאזולו, בית הספרים הלאומי האוניברסיטאי
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה[דרושה הבהרה] והקבלה, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות כרס"ג, רבי יצחק סגי נהור והרמ"ק.

בתלמוד בבלי[1] מובא "רב חנינא ורב אושעיא הוו יתבי כל מעלי שבתא ועסקי בספר יצירה ומיברו להו עיגלא תילתא ואכלי ליה".

את ייחוסו הקבלי-מיסטי וחשיבותו של הספר כעוסק בסודות הנסתרים של הקבלה, ניתן לראות בהגדרתו של הרמ"ק, אחד מבכירי מפרשיו:

ביאור ספר יצירה להיות ענינו בפירוש הספירות ואותיות שבהם נבראו שמים וארץ וימים וכל אשר בם.

מתוך הקדמת פרוש הרמ"ק לספר יצירה

תולדותיו ותוכנו

זמן חיבורו

במסורת היהודית ישנן מסורות שונות בנוגע לשאלת מחבר הספר. ישנם המייחסים את חיבורו לאברהם אבינו (וכך מופיע ברוב המהדורות המודפסות של הספר[2]), אך יש מסורת המייחסת את חיבור הספר לאדם הראשון, ולפיה אברהם אבינו רק העלה אותו על הכתב. מסורת יהודית אחרת מייחסת אותו לרבי עקיבא[3]. רס"ג בהקדמתו לפירוש ספר יצירה אומר כי את עיקר הרעיון המחשבתי שבספר הבין אברהם אבינו, והוא נמסר בע"פ עד זמן כתיבת המשנה בערך, ובסביבות תקופה זו נכתב ספר יצירה[4].

במסכת סנהדרין בתלמוד הבבלי מופיע סיפור בו מוזכר ספר יצירה: "רב חנינא ורב אושעיא הוו יתבי כל מעלי שבתא ועסקי בספר יצירה (יש גורסים "בהלכות יצירה") ומיברו להו עיגלא תילתא ואכלי ליה" (היו יושבים כל ערב שבת ועוסקים בספר יצירה ובראו להם עגל משולש [=משובח] ואכלו אותו)[5].

תוכנו וסגנונו

הספר, שאורכו כאלפיים מילים, עוסק ביסודות מהם נברא העולם. לשונו של החיבור היא עברית, תחבירה קצבי, ודרך הוראתה החלטית.

החיבור נפתח במילים: "בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה ה' צבקות אלקי ישראל אלקים חיים ומלך עולם קל ש-ד-י רחום וחנון רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש הוא וברא את עולמו בשלשה ספרים בספר וספר וספור". שלושים ושתיים הדרכים הן עשר הספירות (הממוספרות מ-1 עד 10) ועשרים ושתיים אותיות האלפבית.

לפי הספר, באמצעות עשר הספירות וכ"ב אותיות האלפבית העברי, ברא הקל את העולם, וכאשר גילה אברהם את הסוד הזה, הבין את יסודות האמונה, 'ועלתה בידו':

וכיון שראה אברהם אבינו עליו השלום והביט וראה וחקר והבין וחקק וחצב וצרף ויצר ועלתה בידו, נגלה אליו אדון הכול הושיבו בחיקו ונשקו על ראשו, קראו אוהבו ושמו בשמו וכרת לו ברית לו ולזרעו עד עולם שנאמר והאמין בה' ויחשבה לו צדקה.

אין בספר התייחסויות למאורעות או לאישים (זולת אברהם אבינו בסופו), הוא אינו מאזכר מקורות מוקדמים יותר, והוא מביא את דבריו כהצגה שיטתית של תפיסת עולם לשונית נטולת הקשר. לאור זאת הוא מוגדר כסוגת ספר יחיד, ואינו מזוהה אפילו עם ספרות קבלית קדומה כגון ספרות ההיכלות אשר מרבה לדבר בנושא מבנה העולמות העליונים (והתחתונים), וכן מלאכים, שמותיהם ותפקידיהם, כך לדעת החוקר פטר היימן[6] הגורס כי אין לקשור בין חיבורים אלו, הנוקטים בלשון ובשיטות מחשבה נבדלות.

פירושים

חכמי ישראל בדורות רבים עסקו בספר זה וכתבו עליו פירושים רבים, שעם הידועים שבהם נמנים רב סעדיה גאון[1], הרמב"ן[2], רבי מאיר הלוי אבולעפיה, יצחק בן שלמה הישראלי[3], דונש בן תמים[4], ר' שבתאי דונולו[1], ר' יהודה בן ברזילי הברצלוני[5], ר' יצחק סגי נהור[6], ר' יצחק דמן עכו[7], הרמ"ק[8] והגר"א[1]. ר' יהודה הלוי מבאר בספר הכוזרי רבים מחלקי ספר יצירה[9]. פרופ' איתמר גרינולד טוען כי החיבור מורכב ביסודו משני חיבורים נבדלים, שהראשון שבהם עוסק בעשר הספירות, והשני בכ"ב אותיות האלפבית. הוא מבסס את דבריו על העובדה שבפרק הראשון של הספר (ברוב הנוסחים), אין אזכור לכ"ב האותיות (למעט קטע הפתיחה). לעומת זאת, בשאר פרקיו של הספר אין אזכורים לעשר הספירות[10].

מהדורות מוערות וביקורתיות:

בשנת תשכ"ה הוציא לאור ר' בן ציון יאיר וינשטוק את "ספר יצירה השלם" מהדורה מוערת עם פירוש יוצר אור - ביאור מלוקט מכל פירושי הקדמונים, מהמקובלים והחסידים. מהדורה שנייה נדפסה בשנת תשמ"ג.

בשנת 1971 ההדיר איתמר גרינולד מהדורה ביקורתית של הספר.

בשנת 2004 הוציא לאור פטר היימן מהדורה מדעית עם תרגום לאנגלית בו הוא מציע את הטקסט הקדום ביותר של 'ספר יצירה' שאפשר להציג, כלומר הטקסט המופיע בכתבי היד הקדומים ביותר, ובנפרד את התוספות והפירושים שנכללו מאוחר יותר בתוך הטקסט.

מאיר בר-אילן ערך מהדורת שחזור ופרסם אותה אונליין.

תרגומים

  • לטינית:
  • גרמנית:
  • אנגלית:
    • Sepher Yezirah, ניו יורק, 1877, באתר HebrewBooks
    • "SEPHER YETZIRAH". נבדק ב-22 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה) 1887
  • צרפתית:

לקריאה נוספת

  • גרשם שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1980
  • יהודה ליבס, תורת היצירה של ספר יצירה, ירושלים תשס"א
  • מאיר בר-אילן (חוקר), אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ ישראל, ירושלים תשע"א. - פרק ב - ספר יצירה: אסטרולוגיה, מתמטיקה ובלשנות טבעית, עמ' 61 - 233.
  • יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה, מרכז זלמן שזר, תשס"ט, עמ' 545–640.
  • צחי וייס, "שיטות שונות לבריאת העולם מאותיות" קבלה 17 (2008), עמ' 169–200

קישורים חיצוניים

המקור

פירושים

קדמונים

מאוחרים

מחקר והגות

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2
    ספר יצירה
    Hebrewbooks.bg4.gif
    Hebrewbooks homepage.jpg
    דף הבית של המיזם (חלונית חיפוש)
    סוג מיזם ללא כוונת רווח
    מייסדים חיים רוזנברג
    שירותים עיקריים ספרייה מקוונת חינמית לספרות יהודית-תורנית

    HebrewBooks (בעברית: "ספרים עבריים" או "היברובוקס") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית. האתר מכיל כ-61,000 ספרים וכתבי עת תורניים סרוקים[7], החל מראשית הדפוס ועד למחברים בני זמננו, רובם בעברית. הספרים ניתנים לצפייה, להורדה ולחיפוש טקסטואלי בתוכן הספר. האתר נגיש בשפות עברית ואנגלית.

    מטרתו הראשונית של המיזם הייתה לשמר את הספרים והחיבורים התורניים של יהדות ארצות הברית, אשר חלקם חדלו להיות זמינים. בהמשך, התרחבה מטרת המיזם וכיום שואפת האגודה להנגיש את כל ספרי הקודש העבריים, במטרה "להחיות את זכרם של החיבורים הרבים שנכתבו במהלך השנים ולמרבה הצער נשתכחו ונזנחו, וכמו כן לעשות את עולם הספר התורני לנגיש וזמין לכל דורש ללא תמורה"[8].

    מקורות האוספים

    המיזם נוסד על ידי חיים רוזנברג, חסיד חב"ד המתגורר בברוקלין שבניו יורק, מייסד האגודה לשימור ספרים עבריים (The Society for Preservation of Hebrew Books). במסגרת אגודה זו איתר רוזנברג ספרים תורניים רבים שחוברו בארצות הברית, סרק והעלה אותם לאתר האינטרנט להורדה בפורמט PDF. בראשית 2001 הוצעו באתר 60 ספרים[9]. בדצמבר 2006 הושק פורמט האתר הנוכחי, ובו הוצעו 11,000 ספרים[10].

    בהמשך נוספו לאתר 15,000 ספרים מאוסף ספריית חב"ד בניו יורק, 150 אינקונבולות (דפוסי עריסה) מאוסף בית המדרש לרבנים באמריקה, וספרים מאוסף YIVO שבמנהטן[11]. 1780 ספרים נסרקו מאוסף ספרים עתיקים השייך לחיים אלעזר רייך מברוקלין[12] וכן נסרקו ספרים מאוסף פרידברג-ריזמן, המכיל יותר מ-15,000 ספרים[13].

    המיזם מאפשר העלאה של ספרים סרוקים על ידי הציבור ומחברי הספרים עצמם[14]. צוות האתר מונה כעשרה עובדים. בנוסף, מאות מחברים ואחרים העלו ספרים שסרקו בעצמם.

    אופי הספרייה

    הספרייה מכילה בעיקר ספרים תורניים, וכלולים בה גם חיבורים היסטוריים וספרים אחרים מארון הספרים היהודי. רוב הספרים בה כתובים עברית, ומיעוטם בשפות יהודיות אחרות הנכתבות באותיות עבריות (בעיקר יידיש). כמו כן ישנם ספרים באנגלית[15] ובשפות נוספות.

    תשעים אחוז מהספרים במאגר נדפסו לפני למעלה ממאה שנה, בהם ספרים מראשית הדפוס, משנת 1492 והלאה. קיימים באתר גם ספרים רבים בני זמננו. ספרים אלו אינם נסרקים על ידי צוות האתר אלא נשלחים על ידי הגולשים.

    כתבי יד

    בנובמבר 2010 פתח המיזם אתר מיוחד, hebrewmanuscripts.org, שבו סריקות של כתבי יד. בפתיחה היו באתר כאלף כתבי יד מאוסף בית המדרש לרבנים באמריקה. בהמשך נוספו כתבי יד מספריית היברו יוניון קולג'.

    אפשרויות השימוש בספרייה

    הספרים ניתנים הן לצפייה מקוונת בדפדפן והן להורדה כקובצי PDF, של הספר בשלמותו או של עמוד בודד, וללא תשלום (אך לשימוש אישי בלבד[16]).

    הספרים מעובדים בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי שפיתחה החברה הישראלית ליגטורה (Ligature) ומאונדקסים באמצעות טכנולוגיה שפיתחה חברת dtSearch, ובדרך זו ניתן לערוך בהם חיפוש טקסטואלי מלא וכן להמירם לטקסט רגיל.

    לכל ספר נלווה תיאור ביבליוגרפי קצר בעברית ובאנגלית, וקישור לקטלוג המאוחד של הספריות בישראל, ה-ULI, ולקטלוג העולמי המאוחד "worldCat" של ה-OCLC[17].

    באתר קיימים מדריכים לשימוש בעברית, יידיש ואנגלית. מקלדת וירטואלית עברית הנפתחת לצד שדה החיפוש מאפשרת להקליד טקסט עברי ללא צורך בהתקנת מקלדת מתאימה, ותצוגה מקדימה מציגה את שער הספר עם רפרוף עכבר על רשימת התוצאות.

    עיון בספרות מקור

    המיזם מציע עיון בתלמוד הבבלי[18] ובמשנה תורה לרמב"ם, כמו גם בשלל פרשנים שלהם. משנה תורה זמין בטקסט מלא והתלמוד הבבלי וחלק ממפרשיו זמינים הן בטקסט מלא, והן בגרסה סרוקה של מהדורת וגשל, הכוללת זיהוי טקסט מלא. החל מספטמבר 2013, בגרסת הבטא, זמינים לעיון באתר (אך לא להורדה) טור ושולחן ערוך במהדורת "שולחן מלכים".

    פרויקט הרמב"ם

    הפרויקט מגיש טקסט מוקלד של ספרי משנה תורה לרמב"ם עם ליקוט טקסט מוקלד ממאות מקורות המבארים את דבריו. כל הפרשנים סודרו לפי דברי הרמב"ם, כך שבבחירת הלכה מסוימת מדברי הרמב"ם מוצגים רשימת קישורים לפרשנים וספרי הלכה שהתייחסו לדבריו. הקלקה על קישור מציגה את דברי הפרשן. כמחצית הפירושים שנאספו נלקחו מעשרים כרכי הסדרה המודפסת "מפרשי היד החזקה".

    ראו גם

    קישורים חיצוניים

    סקירות על המיזם

    הערות שוליים

    1. ^ סנהדרין סה ב
    2. ^ ראה מהדורתו של פטר היימן בנוגע לתוספת זו.
    3. ^ בפסק רבי יצחק דלטאש בראש ספר הזוהר (במהדורות מסוימות) דן מי התיר לרבי עקיבא לכתוב ספר הזוהר, ובספר שלשלת הקבלה חילק שיש שני ספרי יצירה, אחד שחיברו אברהם אבינו ואחד של רבי עקיבא, אבל בספר "שפתי ישנים" לר' שבתי בס וכן אחריו בספר סדר הדורות אומרים שרבי עקיבא חיבר ספר יצירה ולא עושים חילוק זה. (המקורות ע"פ ספר קול הנבואה לרב הנזיר)
    4. ^ הוא מוכיח זאת גם מלשנו של הספר, שהוא מזהה כבעלת היגוי האופייני לתנאים (שוני המשניות) בארץ ישראל
    5. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף סה עמוד ב.
    6. ^ Peter A. Hayman, "Sefer Yesira and the Hekhalot Literature", Jerusalem Studies in Jewish Thought 6 (1987), pp. 71-85
    7. ^ נכון ל-2021. עדכון קבוע על מספר הספרים מתפרסם בדף הבית של המיזם. עדכונים שוטפים על ספרים חדשים שנסרקו מתפרסמים בבלוג האתר
    8. ^ על המפעל, באתר המיזם
    9. ^ גרסת האתר מינואר 2001 באתר ארכיון האינטרנט. ראו את רשימת הספרים
    10. ^ בני מר, גניזה וירטואלית, באתר הארץ, 2 בינואר 2007. ראו גם את גרסת האתר מדצמבר 2006 באתר ארכיון האינטרנט
    11. ^ הלל גרשוני, הגוגל-בוקס של הספרים היהודים, באתר ynet, 27 בדצמבר 2010
    12. ^ הודעה על סריקת האוסף בבלוג הרשמי של hebrewbooks. לרשימת הספרים ראו כאן
    13. ^ Ancient Hebrew collections preserved,‏ 22 באפריל 2008. (באנגלית)
    14. ^ דף העלאה
    15. ^ 360 ספרים, נכון ל-2012, ראו רשימה מלאה כאן.
    16. ^ דף תנאי השימוש, באתר HebrewBooks
    17. ^ HebrewBooks.org Receives OCLC's Milestone award, Hebrewbooks. June 24, 2010
    18. ^ הודעה על השירות בבלוג הרשמי של hebrewbooks, יוני 2009.
    Logo hamichlol.png

  2. ^ פירוש הרמב"ן לספר יצירה, מאתר הספריה לטקסטים עבריים קבליים
  3. ^ זהות מחבר הפירוש המיוחס לו שנויה במחלוקת.
  4. ^ לונדון תרס"ב. המו"ל כתב שהפירוש נכתב על ידי דונש בן תמים שהוא יצחק בן שלמה הישראלי. אבל פרופ' קולט סיראט, כותבת בהגות פילוסופית בימי הבינים, פרק שני באתר שלה, שדונש היה תלמידו של ישראלי.
  5. ^ רבי יהודה בר ברזילי הברצלוני, פירוש ספר יצירה, באתר HebrewBooks
  6. ^ פירוש הר"י סגי נהור לספר יצירה, מאתר הספריה לטקסטים עבריים קבליים
  7. ^ פירוש הר"י דמן עכו לספר יצירה, מאתר הספריה לטקסטים עבריים קבליים
  8. ^ פירוש הרמ"ק לספר יצירה, מאתר הספריה לטקסטים עבריים קבליים
  9. ^ ראה כוזרי מאמר רביעי, כה-כז, באתר ויקיטקסט
  10. ^ Itamar Gruenwald, “Some Critical Notes on the First Part of Sefer Yezira", Revue des Études Juives 82 (1973), p. 479
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 "YEẒIRAH, SEFER". האנציקלופדיה היהודית (באנגלית). 1906. נבדק ב-19 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ רבי חיים ויטאל קבע שאין הראב"ד מחבר ספר זה, ובספרו 'מעגלי הנגלה והנסתר', הוכיח ישראל וינשטוק שמדובר ברבי יוסף הארוך. ר' לקט מפתחות לספרי סוד, משה יחיאל צוריאל. (אתר כתבים עבריים)