ספר יצירה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ספר יצירה, שכ"ב, מנטובה, דפוס יעקב כהן מגאזולו, בית הספרים הלאומי האוניברסיטאי
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה[דרושה הבהרה] והקבלה, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות כרס"ג, רבי יצחק סגי נהור והרמ"ק.

בתלמוד בבלי[1] מובא "רב חנינא ורב אושעיא הוו יתבי כל מעלי שבתא ועסקי בספר יצירה ומיברו להו עיגלא תילתא ואכלי ליה".

את ייחוסו הקבלי-מיסטי וחשיבותו של הספר כעוסק בסודות הנסתרים של הקבלה, ניתן לראות בהגדרתו של הרמ"ק, אחד מבכירי מפרשיו:

ביאור ספר יצירה להיות ענינו בפירוש הספירות ואותיות שבהם נבראו שמים וארץ וימים וכל אשר בם.

מתוך הקדמת פרוש הרמ"ק לספר יצירה

תולדותיו ותוכנו

זמן חיבורו

במסורת היהודית ישנן מסורות שונות בנוגע לשאלת מחבר הספר. ישנם המייחסים את חיבורו לאברהם אבינו (וכך מופיע ברוב המהדורות המודפסות של הספר[2]), אך יש מסורת המייחסת את חיבור הספר לאדם הראשון, ולפיה אברהם אבינו רק העלה אותו על הכתב. מסורת יהודית אחרת מייחסת אותו לרבי עקיבא[3]. רס"ג בהקדמתו לפירוש ספר יצירה אומר כי את עיקר הרעיון המחשבתי שבספר הבין אברהם אבינו, והוא נמסר בע"פ עד זמן כתיבת המשנה בערך, ובסביבות תקופה זו נכתב ספר יצירה[4].

במסכת סנהדרין בתלמוד הבבלי מופיע סיפור בו מוזכר ספר יצירה: "רב חנינא ורב אושעיא הוו יתבי כל מעלי שבתא ועסקי בספר יצירה (יש גורסים "בהלכות יצירה") ומיברו להו עיגלא תילתא ואכלי ליה" (היו יושבים כל ערב שבת ועוסקים בספר יצירה ובראו להם עגל משולש [=משובח] ואכלו אותו)[5].

תוכנו וסגנונו

הספר, שאורכו כאלפיים מילים, עוסק ביסודות מהם נברא העולם. לשונו של החיבור היא עברית, תחבירה קצבי, ודרך הוראתה החלטית.

החיבור נפתח במילים: "בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה ה' צבקות אלקי ישראל אלקים חיים ומלך עולם קל ש-ד-י רחום וחנון רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש הוא וברא את עולמו בשלשה ספרים בספר וספר וספור". שלושים ושתיים הדרכים הן עשר הספירות (הממוספרות מ-1 עד 10) ועשרים ושתיים אותיות האלפבית.

לפי הספר, באמצעות עשר הספירות וכ"ב אותיות האלפבית העברי, ברא הקל את העולם, וכאשר גילה אברהם את הסוד הזה, הבין את יסודות האמונה, 'ועלתה בידו':

וכיון שראה אברהם אבינו עליו השלום והביט וראה וחקר והבין וחקק וחצב וצרף ויצר ועלתה בידו, נגלה אליו אדון הכול הושיבו בחיקו ונשקו על ראשו, קראו אוהבו ושמו בשמו וכרת לו ברית לו ולזרעו עד עולם שנאמר והאמין בה' ויחשבה לו צדקה.

אין בספר התייחסויות למאורעות או לאישים (זולת אברהם אבינו בסופו), הוא אינו מאזכר מקורות מוקדמים יותר, והוא מביא את דבריו כהצגה שיטתית של תפיסת עולם לשונית נטולת הקשר. לאור זאת הוא מוגדר כסוגת ספר יחיד, ואינו מזוהה אפילו עם ספרות קבלית קדומה כגון ספרות ההיכלות אשר מרבה לדבר בנושא מבנה העולמות העליונים (והתחתונים), וכן מלאכים, שמותיהם ותפקידיהם, כך לדעת החוקר פטר היימן[6] הגורס כי אין לקשור בין חיבורים אלו, הנוקטים בלשון ובשיטות מחשבה נבדלות.

פירושים

חכמי ישראל בדורות רבים עסקו בספר זה וכתבו עליו פירושים רבים, שעם הידועים שבהם נמנים רב סעדיה גאון[7], הרמב"ן[8], רבי מאיר הלוי אבולעפיה, יצחק בן שלמה הישראלי[9], דונש בן תמים[10], ר' שבתאי דונולו[7], ר' יהודה בן ברזילי הברצלוני[11], ר' יצחק סגי נהור[12], ר' יצחק דמן עכו[13], הרמ"ק[14] והגר"א[7]. ר' יהודה הלוי מבאר בספר הכוזרי רבים מחלקי ספר יצירה[15]. פרופ' איתמר גרינולד טוען כי החיבור מורכב ביסודו משני חיבורים נבדלים, שהראשון שבהם עוסק בעשר הספירות, והשני בכ"ב אותיות האלפבית. הוא מבסס את דבריו על העובדה שבפרק הראשון של הספר (ברוב הנוסחים), אין אזכור לכ"ב האותיות (למעט קטע הפתיחה). לעומת זאת, בשאר פרקיו של הספר אין אזכורים לעשר הספירות[16].

מהדורות מוערות וביקורתיות:

בשנת תשכ"ה הוציא לאור ר' בן ציון יאיר וינשטוק את "ספר יצירה השלם" מהדורה מוערת עם פירוש יוצר אור - ביאור מלוקט מכל פירושי הקדמונים, מהמקובלים והחסידים. מהדורה שנייה נדפסה בשנת תשמ"ג.

בשנת 1971 ההדיר איתמר גרינולד מהדורה ביקורתית של הספר.

בשנת 2004 הוציא לאור פטר היימן מהדורה מדעית עם תרגום לאנגלית בו הוא מציע את הטקסט הקדום ביותר של 'ספר יצירה' שאפשר להציג, כלומר הטקסט המופיע בכתבי היד הקדומים ביותר, ובנפרד את התוספות והפירושים שנכללו מאוחר יותר בתוך הטקסט.

מאיר בר-אילן ערך מהדורת שחזור ופרסם אותה אונליין.

תרגומים

לקריאה נוספת

  • גרשם שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1980
  • יהודה ליבס, תורת היצירה של ספר יצירה, ירושלים תשס"א
  • מאיר בר-אילן (חוקר), אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ ישראל, ירושלים תשע"א. - פרק ב - ספר יצירה: אסטרולוגיה, מתמטיקה ובלשנות טבעית, עמ' 61 - 233.
  • יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה, מרכז זלמן שזר, תשס"ט, עמ' 545–640.
  • צחי וייס, "שיטות שונות לבריאת העולם מאותיות" קבלה 17 (2008), עמ' 169–200

קישורים חיצוניים

המקור

פירושים

קדמונים

מאוחרים

מחקר והגות

הערות שוליים

  1. סנהדרין סה ב
  2. ראה מהדורתו של פטר היימן בנוגע לתוספת זו.
  3. בפסק רבי יצחק דלטאש בראש ספר הזוהר (במהדורות מסוימות) דן מי התיר לרבי עקיבא לכתוב ספר הזוהר, ובספר שלשלת הקבלה חילק שיש שני ספרי יצירה, אחד שחיברו אברהם אבינו ואחד של רבי עקיבא, אבל בספר "שפתי ישנים" לר' שבתי בס וכן אחריו בספר סדר הדורות אומרים שרבי עקיבא חיבר ספר יצירה ולא עושים חילוק זה. (המקורות ע"פ ספר קול הנבואה לרב הנזיר)
  4. הוא מוכיח זאת גם מלשנו של הספר, שהוא מזהה כבעלת היגוי האופייני לתנאים (שוני המשניות) בארץ ישראל
  5. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף סה עמוד ב.
  6. Peter A. Hayman, "Sefer Yesira and the Hekhalot Literature", Jerusalem Studies in Jewish Thought 6 (1987), pp. 71-85
  7. 7.0 7.1 7.2 ספר יצירה המיוחס לאברהם אבינו ע"ה ועליו כל שלטי הגבורים המפרשים המקובלים גאוני קמאי ובתראי זכר צדיקים לברכה, באתר HebrewBooks
  8. פירוש הרמב"ן לספר יצירה, מאתר הספריה לטקסטים עבריים קבליים
  9. זהות מחבר הפירוש המיוחס לו שנויה במחלוקת.
  10. לונדון תרס"ב. המו"ל כתב שהפירוש נכתב על ידי דונש בן תמים שהוא יצחק בן שלמה הישראלי. אבל פרופ' קולט סיראט, כותבת בהגות פילוסופית בימי הבינים, פרק שני באתר שלה, שדונש היה תלמידו של ישראלי.
  11. רבי יהודה בר ברזילי הברצלוני, ‏פירוש ספר יצירה, באתר HebrewBooks
  12. פירוש הר"י סגי נהור לספר יצירה, מאתר הספריה לטקסטים עבריים קבליים
  13. פירוש הר"י דמן עכו לספר יצירה, מאתר הספריה לטקסטים עבריים קבליים
  14. פירוש הרמ"ק לספר יצירה, מאתר הספריה לטקסטים עבריים קבליים
  15. ראה כוזרי מאמר רביעי, כה-כז, באתר ויקיטקסט
  16. Itamar Gruenwald, “Some Critical Notes on the First Part of Sefer Yezira", Revue des Études Juives 82 (1973), p. 479
  17. 17.0 17.1 17.2 17.3 17.4 "YEẒIRAH, SEFER". האנציקלופדיה היהודית (באנגלית). 1906. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2013. 
  18. רבי חיים ויטאל קבע שאין הראב"ד מחבר ספר זה, ובספרו 'מעגלי הנגלה והנסתר', הוכיח ישראל וינשטוק שמדובר ברבי יוסף הארוך. ר' לקט מפתחות לספרי סוד, משה יחיאל צוריאל. (אתר כתבים עבריים)