משתמש:נהורא/רבי אליהו מלובלין
| לידה |
ת"ך/תכ"ה לובלין |
|---|---|
| פטירה |
1735/1740 (בגיל 80 בערך) תצ"ה/ת"ק חברון |
| שם מלא | רבי אליהו בן רבי שמואל מלובלין |
| מדינה | רוסיה, ליטא, ארץ ישראל |
| מקום מגורים | לובלין, בריסק, אייבשיץ, חברון. |
| תחומי עיסוק | הלכה |
| השכלה | תורנית |
| חיבוריו | שו"ת יד אליהו |
| בני דורו | רבי משה רוטנבורג, החכם צבי, רבי גבריאל אסקלס |
| אב | רבי שמואל |
רבי אליהו מלובלין היה ר"מ בישיבה בבריסק ואב"ד אייבשיץ (Eibenschütz) [1] ובסוף ימיו בחברון.
ביוגרפיה
רבי אליהו נולד בסביבות שנת ה'ת"ך (1660) בלובלין, לרבי שמואל מלובלין. בצעירותו הושפע רבות מהרבנים שהשתתפו בועד ארבע ארצות. נשא את חנה בת ר' יצחק אייזיק מצאצאי הב"ח [2]. עבר לבריסק, שם למד תורה מפי גדולי העיר[דרושה הבהרה]. כמו כן מפי דודו מהר"ר מנדל כ"ץ וחמיו מהרי"א[דרושה הבהרה], והעלה על הכתב את חידושי תורתם. בהמשך כיהן כאב"ד באייבשיץ שבצ'כיה במשך כשלשים שנה.
מתשובותיו נראה כי נשא ונתן עם גדולי דורו, כגון רבי משה רוטנבורג (זיסקינד), החכם צבי, רבי שאול אב"ד בריסק, רבי שמעון וולף [3].
בהיותו בניקלשבורג אירעה שרפה גדולה בעיר אייבשיץ, אשר כילתה את כל ממונו וספריו. הוא מעיד שכאשר הגיעה השמועה לאזניו קיבל על עצמו בלשון זו "אם גם ספרי כתיבת ידי נשרפו, הריני כאילו מת וטוב מותי מחיי כי זה חלקי בחיים ל"ל חיים, אך אם גבר חסדו ית' שנשארו לי הספרים שלי אז מתנחם אני על כל אשר לי" ונשבע שיוציאם לאורה. ובדרך נס שרדו שלשה ספרים מכתיבת חידושיו, אך כל מכתבי ההסכמה לספרו נשרפו [4], אך נטל הסכמה אחת שנית מרבי גבריאל אסקלס. ותכף החל בסידורם לדפוס.
משם נסע לאמשטרדם להדפסת ספרו, ובשנת ה'תע"ב יצא לאור.
לאחר מכן עלה לארץ ישראל ובדרכו אירעה סערה בים ושוב ניצלו ספריו. מיד השתקע בחברון, האריך ימים ונפטר בערך בשנת ה'ת"ק (1740) ושם נטמן.
עדות על ימיו בחברון אנו מוצאים בכתבי החיד"א[5] שכתב עליו: "שמעתי מזקני רבני עה"ק חברון ת"ו מהפלגת בקיאותו ושהיה הולך בחצות לילה לבית הכנסת וקורא תהלים בבכיה גדולה פלגי מים ירדו עיניו".
ספריו
שו"ת יד אליהו, אמשטרדם ה'תע"ב[6].
פירוש ידי אליהו על הירושלמי, לא נדפס
משפחתו
בנו רבי משה, נסע לאזמיר להדפיס ספריו, ולבסוף הדפיס את ספרו פרחי שושנים [7].
הערות שוליים
- ↑ שמה הגרמני של איוונצ'יצה (Ivančice), עיר במחוז מוראביה הדרומית שבצ'כיה.
- ↑ מזכירו תמיד בשם מור חמי זקני.
- ↑ בעל המחבר ספר כבוד חכמים על אגדות הירושלמי, המבורג ה'תס"ג. ראה כאן כבוד חכמים.
- ↑ וכן בספרו שו"ת יד אליהו סוף סימן כב חסר קטע.
- ↑ ספר שם הגדולים ח"ב מערכת י' אות יג.
- ↑ נדפס שוב במהדורת צילום בני ברק ה'תשמ"ג.
- ↑ פרחי שושנים.