משתמש:צריך תלמוד/שיעורים במלאכת הוצאה מרשות לרשות
שיעורים במלאכת הוצאה מרשות לרשות הם שיעורים שקבעו חז"ל לכל מיני חפצים ואוכלין, מה המינימום הנחשב על פי התורה להוצאה חשובה המחייבת חטאת.
כללים
... כל הכשר להצניע ומצניעין כמוהו, והוציאו בשבת, חייב עליו חטאת.
וכל שאינו כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו, והוציאו בשבת, אינו חייב אלא המצניעו.
שיעורים מפורטים
תבן - כמלא פי פרה.
עצה - כמלא פי גמל.
עמיר - כמלא פי טלה.
עשבים - כמלא פי גדי.
עלי שום ועלי בצלים לחים - כגרוגרת.
עלי שום ועלי בצלים יבשים - כמלא פי גדי.
אוכלים - כגרוגרת.
יין - כדי מזיגת הכוס.
חלב - כדי גמיעה.
דבש - כדי ליתן על הכתית.
שמן - כדי לסוך אבר קטן.
מים - כדי לשוף בהם את הקילור.
שאר כל המשקין - רביעית.
כל השופכין - רביעית.
חבל - כדי לעשות אזן לקופה.
גמי - כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה.
נייר - כדי לכתוב עליו קשר מוכסין.
נייר מחוק - כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון.
עור - כדי לעשות קמיע.
קלף - כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפלין שהיא שמע ישראל.
דיו - כדי לכתוב שתי אותיות.
כחול - כדי לכחול עין אחת.
דבק - כדי ליתן בראש השבשבת.
זפת וגפרית - כדי לעשות נקב.
שעוה - כדי ליתן על פי נקב קטן.
חרסית - כדי לעשות פי כור של צורפי זהב.
סובין - כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב.
סיד - כדי לסוד קטנה שבבנות.
אדמה - כחותם האיגרות.
זבל וחול הדק - כדי לזבל כרישא.
חול הגס - כדי ליתן על מלא כף סיד.
קנה - כדי לעשות קולמוס.
קנה עב או מרוסס - כדי לבשל בו ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באילפס.
עצם - כדי לעשות תרווד.
זכוכית - כדי לגרור בו ראש הכרכר.
צרור או אבן - כדי לזרוק בעוף.
חרס - לפי רבי יהודה כדי ליתן בין פצים לחבירו, לפי רבי מאיר כדי לחתות בו את האור, ולפי רבי יוסי כדי לקבל בו רביעית.
עצים - כדי לבשל ביצה קלה.
תבלין - כדי לתבל ביצה קלה.
קליפי אגוזים קליפי רמונים אסטיס ופואה - כדי לצבוע בהן בגד קטן בסבכה.
מי רגלים נתר ובורית קמוניא ואשלג - כדי לכבס בהן בגד קטן בסבכה.
פלפלת - כל שהוא.
עטרן - כל שהוא.
מיני בשמים ומיני מתכות - כל שהן.
מאבני המזבח ומעפר המזבח מקק ספרים ומקק מטפחותיהם - כל שהוא.
זרעוני גינה - פחות מכגרוגרת.
זרע קשואין - שנים.
זרע דלועין - שנים.
זרע פול המצרי - שנים.
חגב חי טהור - כל שהוא.
חגב מת טהור - כגרוגרת.
ציפורת כרמים בין חיה בין מתה - כל שהוא.