משתמש:שטינמן/רבי הלל קליין

רבי הלל הכהן קליין (1849 - ו' בניסן ה'תרפ"ו) היה רבה של לייפאיה שבמערב לטביה, ולאחר מכן רב קהילת אוהב צדק בניו יורק. כיהן כנשיא אגודת ישראל בארצות הברית.

ביוגרפיה

נולד בהונגריה בשנת 1849 לרבי זאב צבי קליין, תלמידו של החתם סופר.

בילדותו היה ידוע כעילוי, וידע את כל התנ"ך בגיל 11. התקבל לישיבת פרשבורג בגיל 12, שעמדה אז בראשות רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה"כתב סופר". למד שם ארבע שנים ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת אייזנשטאדט שבהונגריה שהיתה בראשותו רבי עזריאל הילדסהיימר. אחת המטרות המוצהרות של ישיבת אייזנשטאט הייתה להכשיר רבנים שיהיו מסוגלים להילחם בתנועה הרפורמית. כדי לקדם מטרה זו, למדו התלמידים, כולל הלל קליין הצעיר, גרמנית ושפות קלאסיות לצד לימודי קודש.

באותה תקופה, בסביבות שנת 1875, ישראל ברודסקי, מייסד כולל ברודסקי של ישיבת וולוז'ין, הזמין את הרב קליין להדריך את בנו. הרב קליין נכנס לתפקיד, ונפגש עם רבנים ואישים חשובים רבים שביקרו בבית משפחת ברודסקי.

בשנת 1880 מונה הרב קליין לרב של לייפאיה שבמערב לטביה, עיר בת 10,000 יהודים. זמן קצר לאחר מכן, הוא נישא לגלה, בתו של הרב מנדל הירש, מנהל בית הספר הריאליסטי של פרנקפורט; בנו של רבי שמשון רפאל הירש. בליבאו, הרב קליין היה יעיל ומוערך מאוד. באותה תקופה, הממשלה אפשרה רק לרבנים בעלי השכלה לכהן בתפקידים. לפיכך, לקהילות היו שני רבנים, רב אחד שימונה רשמית ורב נוסף, אחד מלומד, שילמד תורה וידריך את חיי הדת. הרב קליין, לאחר שסיים תואר דוקטור, היה מסוגל למלא את שני התפקידים במקביל.

בשנת 1890 עזב הרב קליין את לטביה והיגר לארצות הברית, והתמנה כרב קהילת "אוהב צדק" של יוצאי הונגריה ברובע הארלם בניו יורק. בתפקיד זה שימש במשך 36 שנה עד לפטירתו. עם הגעתו לאמריקה, הרב קליין הוצב בתפקידי מנהיגות מרכזיים. הוא מונה לראש כולל שומרי החומות בירושלים, ותמך ביישוב הישן בארץ ישראל. במאבקו לשדרוג הכשרות, ובמיוחד בבתי המטבחיים, הרב קליין נלחם גם לשיפור סביבת העבודה לשוחטים ולשפר את הכשרות ואת תנאי העבודה. הרב קליין גם שכנע בעלי מפעלים רבים לסגור בשבת, ובכך יצר הזדמנויות תעסוקה לשומר שבת. מאמץ זה נקרא אגודת שומרי שבת, שנוסד בשנת 1894. הוא גם פתח בקמפיין חינוכי אינטנסיבי לעקרות בית לא לקנות בשבת, ועודד בעלי חנויות לסגור את חנויותיהם בשבת. הוא נלחם רבות כנגד הרפורמים. הוא ניהל מאבק חריף כנגד הראביי הרפורמי ד"ר סטיבן וייס. ד"ר וייס ערער פעם על הדוקטורט של הרב קליין. הרב קליין הציג מיד עותק של התואר שהוענק על ידי אוניברסיטת ברלין. קליין גם נלחם כדי שהסמינר הנאולוגי היהודי יוכר כלא אורתודוקסי. הסמינר הוקם בתמיכה מסוימת של האורתודוקסים. עם זאת, הסמינר סטה מיהדות התורה האמיתית והרב קליין הצליח לזהות זאת בבירור.

בשנת 1897, לקה רבה של ניו יורק רבי יעקב יוסף בשבץ מוחי. מאותו רגע ואילך, הרב קליין לקח על עצמו חלק ניכר מהנטל שרבי יעקב לא היה מסוגל לשאת. לאחר פטירתו של הרב יוסף, הרב קליין הפך לרב הראשי הבלתי רשמי. הוא כיהן כנשיא כבוד של אגודת הורים, שאורגנה בשנת 1902. בשנת 1906, הרב קליין ארגן את ועד הסמיכה הראשון בישיבת עץ חיים, הישיבה הראשונה באמריקה שהתפתחה לישיבת רבינו יצחק אלחנן של ישיבה יוניברסיטי של ימינו. הרב קליין כיהן כנשיא ישיבת עץ חיים בין השנים 1902 ל-1908. כמו כן, היה הנשיא הראשון של אגודת ישראל באמריקה, שם כיהן משנת 1918 ועד לפטירתו. הרב קליין היה בולט במאמצי צדקה. הוא היה ממייסדי ארגון 'עזרת תורה' בארצות הברית, וכן ממייסדי הג'וינט. בין מקורביו היה החזן יוסלה רוזנבלט שסייע לו רבות במאמצי הצדקה.

בגיל 76, נפטר הרב קליין בו' בניסן תרפ"ו. בצוואתו הורה שלא להכניס את מיטתו לבית הכנסת ולא להספיד אותו. אשתו גלה, שהיתה מנהלת תלמוד תורה לכמה מאות ילדים בניו יורק, נפטרה יומיים אחריו. הם נקברו בבית הקברות וושינגטון בברוקלין.