מתאגרף אורח אצל שארקי
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | ג'ורג' בלווז |
| תאריך יצירה | 1 באוגוסט 1909, 1909 |
| טכניקה וחומרים | צבע שמן, קנבס |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב | 122.6 סנטימטר |
| גובה | 92.0 סנטימטר |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה | 1133.1922, 1922.1133 |
מתאגרף אורח במועדון שארקי (באנגלית: Stag at Sharkey’s) הוא ציור שמן מ-1909 מאת האמן האמריקאי ג'ורג' בלווז. היצירה מתארת קרב אגרוף במועדון "Sharkey’s Athletic Club" שבניו יורק, והיא נחשבת לאחת היצירות הבולטות המייצגות את זרם הריאליזם האמריקאי בתחילת המאה ה-20.
רקע
המועדון בו צוירה הסצנה, "Sharkey’s Athletic Club", שכן ברחוב 66 וברודוויי במנהטן, בסמוך לבניין לינקולן ארקייד, שבו היה ממוקם גם סטודיו האמן. המועדון נוסד בידי טום "סיילור" שארקי, מתאגרף מקצועי לשעבר ולוחם בצי האמריקאי. בתקופה בה צויר הציור, קיום קרבות אגרוף פומביים היה אסור במדינת ניו יורק בעקבות חוק לואיס משנת 1900. מועדונים כמו שארקי'ס עקפו את החוק בכך שהציגו את הקרבות כאירועים פרטיים, גבו דמי חבר ולא דמי כניסה, והכריזו על המתמודדים כ"חברים זמניים".[1]
האגרוף היה אז ספורט שנוי במחלוקת: חלק מהציבור גינה אותו כברוטלי ולא מוסרי, אך אחרים, כולל הנשיא תאודור רוזוולט, ראו בו ספורט מחשל ואצילי. במקביל, האגרוף החל למשוך לא רק את המעמדות הנמוכים אלא גם את המעמדות הגבוהים, והפך סמל לתחרותיות ולחוסן חברתי. הקהל כלל תמהיל חברתי מגוון: מהגרים עניים לצד בני המעמדות הגבוהים שפקדו את הקרבות במועדונים.[1]
תיאור היצירה
תיאור היצירה "מתאגרף אורח במועדון שארקי" מתאר קרב אגרוף שהתרחש במועדון שארקי'ס, בתקופה בה היה צורך להציג את הקרבות כאירועים פרטיים. בלווז, שהיה מזוהה עם אסכולת אשקאן שהתמקדה בתיאור חיי העיר המודרניים והבלתי מהוגנים, פנה לייצוג מציאות יומיומית ולא אידיאלית. הציור משקף את העניין שלו בתרבות העירונית והפועלית. "מתאגרף אורח במועדון שארקי" היה אחד מציורי האגרוף הראשונים של בלווז, וזכה לפרסום רב כאשר הוצג בשנת 1910 בתערוכת האמנים העצמאיים.[1][2]
הגרסה בליתוגרפיה
בשנת 1917 יצר בלווז גרסת ליתוגרפיה ל"מתאגרף אורח במועדון שארקי". המעבר למדיית ההדפס נעשה בעידודו של אלברט סטרנר, שהפנה אותו לשירותיו של המדפיס ג'ורג' מילר. בגרסת הליתוגרפיה קוצר החלק הימני של הקומפוזיציה, דמות השופט הורחבה, ודמויות הקהל הושמטו כמעט לגמרי, תוך הטבעת הרקע באפלה. גם חבלי הזירה הוסרו, מה שיצר דגש רב יותר על עוצמת הקרב בין שני המתמודדים.[2]
השוואה ליצירה "שניהם חברים במועדון הזה"
ערך מורחב – שניהם חברים במועדון הזה
חודשיים לאחר יצירת "מתאגרף אורח במועדון שארקי", צייר בלווז את "שניהם חברים במועדון הזה" (באנגלית: Both Members of This Club), יצירה גדולה ומורכבת יותר. בשתי היצירות מוצגים לוחמים הנאבקים בזירה מוגבהת מעל קהל צופים, אך ב"שניהם חברים במועדון הזה" דמות השופט נעלמת והקרב מוצג כברוטלי יותר.[3]
ב"שניהם חברים במועדון הזה", בלווז לא רק תיעד מאבק פיזי אלא התייחס לסוגיות של מתח גזעי: בציור מתואר מתאגרף שחור המסתמן כמנצח על יריבו הלבן, התייחסות ישירה להצלחה של ג'ק ג'ונסון כאלוף העולם. הנושא היה רגיש במיוחד באותה תקופה של חוקי ג'ים קרואו ואפליה גזעית ממוסדת.[3]
כותרת הציור "שניהם חברים במועדון הזה" מרמזת גם על האי-שוויון החברתי: מתאגרפים הוכרזו כחברים זמניים לצורך הקרב, אך המציאות מחוץ לזירה המשיכה להיות גזענית ומפלה.[3]
תגובות וביקורת
כאשר "מתאגרף אורח במועדון שארקי" ו"שניהם חברים במועדון הזה" הוצגו יחד בתערוכת האקדמיה לאמנויות של פנסילבניה בשנת 1910, קיבל בלווז שבחים על עוצמת ציוריו. עם זאת, היו גם מבקרים שטענו כי חזרתו לנושאי קרבות אגרוף מהווה הגזמה, וטענו כי "שכנועו של מר בלווז שהאנרגיה הדמונית של קרבות הזירה היא יתרון - היא טעות שהוא יגלה בעצמו."[1]
גישת בלווז כלפי האגרוף
בלווז עצמו התייחס לאגרוף לא כשאלה מוסרית אלא כתיאור של מציאות: הוא טען ש""אינני מתעניין במוסריות של קרבות האגרוף. אך הרשו לי לומר שהאווירה סביב הלוחמים הרבה פחות מוסרית מהלוחמים עצמם.", ובכך רמז לביקורת רחבה יותר על החברה העירונית של תקופתו.[1]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Stag at Sharkey’s: George Bellows and the Art of Sports | Cleveland Museum of Art, www.clevelandart.org (באנגלית אמריקאית)
- ^ 2.0 2.1 Christies, GEORGE BELLOWS (1882-1925), Christies.com (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 3.2 Both Members of This Club, 1909, נבדק ב-2025-04-26
מתאגרף אורח אצל שארקי42024183Q3425144