מתתיהו דרובלס
| קובץ:Mati drobles.jpg | |||||
| מתתיהו דרובלס | |||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1950 | ||||
| סיעה | גח"ל, הליכוד | ||||
| |||||
מתתיהו (מתי) דרובלס (20 באפריל 1931 - 21 באוקטובר 2018) היה חבר הכנסת ויושב ראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, אשר פעל רבות לפיתוח מפעל ההתנחלויות.
ביוגרפיה
דרובלס נולד בוורשה בירת פולין ב-1931. הוא התייתם מאמו לפני המלחמה. בסוף 1940 נכנסה המשפחה לגטו ורשה. ב-1942 נלקח אביו ודרובלס בן ה-11 נשאר עם אחותו בת ה-13 ואחיו בן ה-9. בפברואר 1943 נמלטו השלושה מהגטו ובמשך שנתיים נדדו ביערות ובכפרים. בתום המלחמה הגיעו לאיטליה ונכנסו לבית הילדים, בית שיזופולי, של ילדי סלבינו. קרובי משפחה שגרו בארגנטינה הזמינו את דרובלס אליהם לבואנוס איירס, שם השלים השכלה תיכונית והיה חבר בית"ר. דרובלס עלה לישראל ב-1950 יחד עם גרעין שהקים את מבוא ביתר. בשנת 1955 היה קצין שלטון בית"ר וב-1956 התחיל לפעול במחלקת ההתיישבות של תנועת החרות[1]. ב-1967 נבחר ליושב ראש משקי חירות בית"ר ובתפקידו זה הוביל את פעילות התנועה בהקמת שבעה יישובים חדשים מעבר לקו הירוק. בבחירות לכנסת השביעית הוא הוצב במקום ה-28 ברשימת גח"ל[2] ונכנס לכנסת ב-1972, עקב פטירתו של יוסף ספיר[3].
באוקטובר 1973 הוא הכה וסילק בכוח מדוכן הנואמים את מאיר וילנר לאחר שזה האשים את גח"ל באחריות למלחמת יום הכיפורים[4]. ועדת הכנסת הביעה צער על התקרית ועל דבריו של וילנר[5].
ב-1978 מונה לראש החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית במקביל לרענן ויץ[6], ובתפקידו זה פעל רבות לפיתוח ההתנחלויות ביהודה ושומרון. בין היתר הפיק, עם היכנסו לתפקידו, את "תוכנית האב לפיתוח ההתיישבות ביהודה ושומרון לשנים 1983-1979" אשר היתוותה את מדיניות ממשלת הליכוד וההסתדרות הציונית העולמית בנושא ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. באוקטובר 1981, הציג את "תוכנית המיליון", תוכנית ליישוב מיליון יהודים ביהודה ושומרון תוך שלושים שנה[7].
דרובלס כיהן כנגיד חברת אוצר התיישבות היהודים וחבר בוועדת הדירקטוריון שלה החל מ-1987[8][9], וכן כחבר הנהלת יד ושם.
בשנים 1994–2012 שימש יו"ר הארכיון הציוני המרכזי. בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2008 בירושלים, עיר מגוריו, שובץ במקום ה-10 האחרון והסמלי ברשימת הליכוד לעיריית ירושלים. בשנת 2011 הדליק משואה בטקס הדלקת המשואות של יום העצמאות[10].
נפטר ב-21 באוקטובר 2018, ונקבר במבוא ביתר[11]
לקריאה נוספת
- רזיאל ממט, פורץ דרך - סיפור חייו של מתתיהו דרובלס, הוצאת הספרייה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית ומוסד ביאליק, ירושלים, תשע"ד/2013. [240 עמ.]
קישורים חיצוניים
מתתיהו דרובלס, באתר הכנסת - מתתיהו דרובלס, באתר כנסת פתוחה
- אלי ויצמן ורפי סגל, על תוכנית האב של דרובלס בספר "כיבוש אזרחי"
- נטע סלע, ניצול השואה שהפך לאבי ההתיישבות: סיפורו של מתתיהו דרובלס, באתר nrg, 12 באפריל 2011
- יאיר קוטלר, מתתיהו דרובלס: ביצועיסט בשטחים, מעריב, 24 באוגוסט 1979
הערות שוליים
- ^ יאיר קוטלר, מתתיהו דרובלס: ביצועיסט בשטחים, מעריב, 24 באוגוסט 1979
- ^ הרשימות סימניהן ובעלי מקומות ריאליים, מעריב, 25 בספטמבר 1969
- ^ דב גולשטיין, היתום מגטו וורשה לכנסת בירושלים, מעריב, 10 במרץ 1972
- ^ בוגד... טינופת... עוכר ישראל... סוכן זר, מעריב, 24 באוקטובר 1973
- ^ ועדת הכנסת הביעה צער על התקרית עם וילנר, דבר, 5 בדצמבר 1973
- ^ אנשים ומעשים - מתפייסים..., מעריב, 30 במאי 1978
- ^ יוסף וקסמן, בעוד 30 שנה - מיליון יהודים ביהודה ושומרון, מעריב, 5 באוקטובר 1981
- ^ דוד ליפקין, דרובלס מציע למכור חלק ניכר ממניות ההצבעה בבנק לאומי, מעריב, 4 באוגוסט 1987
- ^ עמירם ברקת, קריאה לפרק את מועצת המייסדים של חברת אוצר התיישבות היהודים, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2005
- ^ אסף שטול-טראורינג, בין מדליקי המשואות: עובדת סוציאלית וכבאי מתנדב, באתר הארץ, 4 באפריל 2011
- ^ הודעה על פטירתו באתר של מכון ז'בוטינסקי בישראל
27782236מתתיהו דרובלס