יוסף ספיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף ספיר
Yosef Sapir. D711-104.jpg
לידה 27 בינואר 1902
יפו, ארץ ישראל, האימפריה העות'מאנית
פטירה 26 בפברואר 1972 (בגיל 70)
סידני, אוסטרליה
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה בית הקברות סגולה, פתח תקווה
סיעה הציונים הכלליים, המפלגה הליברלית, גח"ל
שר הבריאות ה־3
24 בדצמבר 195229 בדצמבר 1952
(6 ימים)
שר התחבורה ה־6
29 בדצמבר 195229 ביוני 1955
(שנתיים ו־26 שבועות)
שר המסחר והתעשייה ה־9
15 בדצמבר 19696 באוגוסט 1970
(33 שבועות ו־4 ימים)
שר בלי תיק
5 ביוני 196715 בדצמבר 1969
(שנתיים ו־27 שבועות)
חבר הכנסת
14 בפברואר 194926 בפברואר 1972
(23 שנים)
כנסות 1 - 7
יו"ר ועדת הפנים ה־2
1 בנובמבר 19501952
ראש עיריית פתח תקווה ה־2
19401951
(כ־11 שנים)
יו"ר מרכז השלטון המקומי ה־6
19471948

יוסף ספיר (27 בינואר 190226 בפברואר 1972) היה שר בממשלות ישראל, מראשי מפלגת הציונים הכלליים, ממקימי המפלגה הליברלית וגוש חרות ליברלים (גח"ל).

ביוגרפיה

ספיר הוא יליד הארץ, נצר למשפחת פרדסנים, בנו של העסקן הציוני אליהו ספיר ונינו של הרב החוקר יעקב ספיר. לספיר היה פרדס בפתח תקווה, והוא חבר הוועד החקלאי בשנות ה-20 של המאה ה-20. בימי המאבק למען עבודה עברית, הביע עמדה תומכת בהשתדלות למען עבודה עברית, אך ספג ביקורת מצד הפועלים העברים בטענה שהוא עצמו מעסיק רק ערבים בפרדסיו וכי הנתונים שהוא מציג, כאילו רוב העובדים המועסקים בפרדסים הם יהודים, שגויים[1][2]. בשנות ה-30 היה פעיל בהתאחדות האיכרים. בשנת 1936 נדרש לשלם קנס, לאחר שנמצא מחזיק אקדח ללא רישיון[3].

בבחירות למועצת עיריית פתח תקווה שהתקיימו ביולי 1940 זכתה ההסתדרות ב-6 מתוך 15 מנדטים, הדתיים ב-4 מנדטים (רשימת המזרחי והפועל המזרחי זכתה ב-2 מנדטים וסיעת החרדים ופועלי אגודת ישראל ב-2 מנדטים) והגוש האזרחי ב-5 מנדטים (רשימתו של יוסף ספיר, הגוש האזרחי, זכתה ב-2 מנדטים, ויצו - מנדט 1, צעירים - מנדט 1 והמרכז - מנדט 1)[4]. בכינוס המועצה שלושה שבועות לאחר הבחירות התמודד ספיר נגד נציג סיעת הפועלים, גרבובסקי, על ראשות העירייה, לאחר ששלמה יצחק שטמפפר הודיע שבגלל השלטונות לא יתמודד. שני המתמודדים קיבלו 7 קולות כל אחד,[5] ולבסוף זכה ספיר בתפקיד.[6] ספיר החזיק בתפקיד ראש עיריית פתח תקווה עד שנת 1951. ספיר היה שנים רבות מראשי המחנה האזרחי ומפלגת הציונים הכלליים בתקופת היישוב.

באפריל 1947 חתם עם ראשי מועצות אחרות על עצומה המגנה את פעולות האצ"ל ולח"י נגד הבריטים[7]. בשנים 1947–1948 שימש כיו"ר מרכז השלטון המקומי.

ספיר שימש מספר פעמים בתפקידי שר בממשלות ישראל:

ספיר נפטר בעת ששהה בשליחות הכנסת באוסטרליה. חבר המשלחת ראובן ברקת ליווה את ארונו בחזרה לארץ.

בשנת 1946 מונה לחבר כבוד במסדר האימפריה הבריטית[8]. על שמו נקרא היישוב כרמי יוסף ושכונת רמות ספיר בחיפה.

לקידום משנתו הכלכלית הליברלית הוקם המכון לחקר החברה והכלכלה ע"ש יוסף ספיר, בראשות אוריאל לין. בשנת 2015 פורסם על ידי המכון הספר "מערכת המיסים של מדינת ישראל", שנכתב על ידי יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה.

כתביו

  • דרכה של מפלגה ליברלית בישראל, תל אביב: מחלקת ההסברה המרכזית של הסתדרות הציונים הכלליים, תשי"ז-1957.
  • מבחר מאמרים ונאומים, תל אביב: המכון לחקר החברה והכלכלה בישראל ע"ש יוסף ספיר, תשל"ז.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף ספיר בוויקישיתוף

הערות שוליים


ראשי עיריית פתח תקווה Coat of arms of Petah-Tiqua.svg
שלמה שטמפפר יוסף ספיר מרדכי קראוסמן פנחס רשיש ישראל פיינברג דב תבורי גיורא לב יצחק אוחיון אורי אהד איציק ברוורמן רמי גרינברג
1937–1940 1940–1951 1951 1951–1966 1966–1978 1978–1989 1989–1998 1998–2013 2013 2013–2018 2018 ואילך
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0